רש"י/ביצה/כא/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רשב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
קשות מיושב
חתם סופר

ילקוט אוצר הספרים
שינון הדף בר"ת


רש"י TriangleArrow-Left.png ביצה TriangleArrow-Left.png כא TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


הורצה על מנת להקטיר כו'. כלומר ויקטיר אימורין לערב ולא יקטירם היום:

לכתחלה לא. הואיל ולא יאכל בשר היום:

שאני שבות שבת. החמירו חכמים בדבריהם בשבת מביום טוב:

מה בין זה לנדר ונדבה. שחצין לו וחצין לגבוה ואסור לשוחטן מפני חלק גבוה:

עורבא פרח. עורב הפורח למעלה השיאו לדבר אחר:

כי נפק. רב אויא:

אמר ליה רבה בריה. דרב הונא לאבוה:

לאו היינו כו'. ולמה דחיתו והלך לו בכלימה:

אני היום סמכוני באשישות. יו"ט הוא ודרשתי לרבים וחליתי מטורח הדרשה וקורא אני עלי סמכוני באשישות הביאו לי סעודה ואסעוד:

דבעיא טעמא. וצריך אני להרהר ולעיין בה:

וטעמא מאי. סוגיא דגמרא הוא:

כהנים משלחן גבוה קא זכו. בחזה ושוק וה"ה לבעלים בשאר הבשר כעבד הנוטל פרס מבית רבו נמצאת כל השחיטה לשם גבוה:

חייבת בחלה. דלחם קרינא ביה:

ומערבין בה. ערובי חצרות להוציא מבתים לחצר שהבתים רשות לכל יחיד ויחיד והחצר רשות כולן וצריכים ערוב להוציא כל אחד מביתו לחצר:

ומשתתפים בה. שתוף קרי במבוי שחצירות הרבה פתוחין לו וכל חצרות שבש"ס לפני הבתים ויוצאים דרך חצר לרשות הרבים או למבוי:

ומברכין עליה. המוציא:

ומזמנים עליה. שלשה שאכלו כאחת:

ונאפת בי"ט. משום חלק הרועים:

ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח. לילה הראשון של פסח שהוא מצוה לאכול מצה דכתיב בערב תאכלו מצות (שמות יב) ושאר הימים אם רצה לאכול שאר דברים בלא לחם הרשות בידו:

לפייסן בנבלה. ונמצאת כולה נאכלת לאדם:

ומי אית ליה הואיל. סוף סוף מפרנס הכלבים ממנה שהרי אין לו נבלה ומשום אסמכתא דהואיל ואילו היה לו נבלה קא שרית ליה:

מיו"ט לחול. לאחר שסעד אפה דהא ודאי לחול הוא:

בני באגא. ישראל הדרים בכפרים:

דרמו עלייהו קמחא דבני חילא. המלך הטיל עליהם לאפות ולבשל לבני חילו אנשי מלחמתו:

כל חדא וחדא כו'. ופליג רב הונא אדרב חסדא דאמר חציה של נכרי וחציה של ישראל אסור לאפותה:

התימני. מתמנת היה כדכתיב (שופטים טו) שמשון חתן התימני מתמנת:

אמש. כלומר בין הערבים של יו"ט:

בלשת. חיל גדול של גדודי נכרים שמחפשים ובולשין לשלול שלל:

יצא שכרכם. שנשתכרתם בממון יצא ואבד בשביל הפסד עונש שתענשו על חילול יו"ט: ולא לכלבים לא גרסינן:

והא חזי למיכל מניה. ולא יקפידו שהרי משלהן היה: היינו דקאמר ליה כו' לא גרס והכי גרס והא חזי לכלבים:

תנאי היא. דאיכא תנא דאסר לכלבים:

לכל נפש. אך אשר יאכל לכל נפש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף