רש"י/בבא מציעא/צ/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש
אילת השחר
שיח השדה

שינון הדף בר"ת


רש"י TriangleArrow-Left.png בבא מציעא TriangleArrow-Left.png צ TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ומנגחין יתהון. ומסרסין אותם ואח"כ מחזירין לבעלים ומאהבת בעליו ישראל גונבו הנכרי שהוא מכירו ומסרסו כדי שיהא יפה לחרישה:

ויזדבנון. ולא יהנה ישראל בעבירה הוא עשה כדי שיהא יפה לחרוש לפיכך יקנסוהו שלא יחרוש בו אלמא באיסור דלאו נמי אסורה אמירה לנכרי:

בני מערבא. דשלחו ליה לאבוה דשמואל הכי:

סבירא להו כרבי חידקא. בסנהדרין בפרק ד' מיתות (דף נו:):

וקא עבר. זה האומר לסרס:

משום לפני עור לא תתן מכשול. אבל בדבר שאין הנכרי מוזהר עליו אימא לך שרי:

לשחיטה. שלא יועיל סירוסן להעלות בדמיהן אבל לחרישה לא שדמיהן יקרין משום סירוסן:

דיין שקנסת עליהן מכירה. דלא טרח כולי האי אלא שיחרוש בו והא לא תתקיים מחשבתו:

כאחר דמי. ודיו אם מכרו לו:

מחלפו אהדדי. שוורים שלהן שגנבום נכרים מכיריהם וסרסום:

ישב לה קוץ בפיה. ואינה יכולה לאכול מן הדישה:

מהו. מצוה ליטלה או אין מצוה ליטלה:

הרביץ לה ארי. ולאימתו אינה אוכלת:

קטבליא. עור שלוק והבהמה מהלכת על גביו ואינה רואה את הדישה מי קרינא ביה בדישו או לא:

פשוט מהא. מתניתא:

חדא. מהנך בעיי:

בעל הפרה. שהשכיר פרתו לדוש בה:

פקיע עמיר. קשין של שבלין שנדושו והוה כפורס קטבליא ותיפשוט מינה דשרי:

מעיקרא. כדי שתמלא כריסה קשים קודם שתכנס לדישה:

מבחוץ. קודם שתיכנס לדוש:

מבית אביך. כהן היה[1]:

להבדיל בין הקדש. בתריה כתיב משמע כדי שידע להבחין בין עבודה קדושה למחוללת ואי שתי ועייל מ"מ שיכור הוא ולא ידע להבדיל:

החוסם את הפרה. ולא העבירה על הדישה וחבירו דש בה:

וכן המזווג. שור וחמור לקרון ובא חבירו והנהיג פטור הראשון ואינו חייב אלא הדש דלא תדוש בחסימה קאמר רחמנא (דברים כה) וגבי כלאים נמי לא תחרוש כתיב (שם כב) ואינו לוקה אלא זה המנהיגו:

חסמה בקול. כשהיתה שוחה לאכול היה גוער בה:

והנהיגה בקול. בכלאים ואינו אוחז במרדע:

הויא מעשה. והוה ליה לאו שיש בו מעשה ולוקין עליו:



שולי הגליון


  1. עי' יפה עינים (ברכות יח.) שיישב הא דאיתא התם רבי חייא ורבי יונתן הוו שקלי ואזלי בבית הקברות עפ"ד הירושלמי שהיה זה מפני כבוד המת דת"ח ומהלכים ע"ג ארונות הוא מדרבנן והותר לכבוד ת"ח. וכתב שם בשם סדר הדורות דתרי רבי יונתן הוו, ומדברי רש"י כאן מבואר דלא כהסה"ד. וצ"ב מה יבארו כאן שלא כרש"י. ועי' מה שציין בגליון הש"ס לרע"א כאן ועל רשב"י ודאי לא שמענו שהיה כהן.
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף