רמב"ן/שבועות/כה/א

רמב"ן שבועות כה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

חומר בנדרים שהנדרים חלים על דבר מצוה כדבר הרשות מה שאין כן בשבועות. איכא דקשיא ליה והא שבועות נמי חלות על דבר מצוה כדבר הרשות דהכי אמרי' במסכת נדרים פרק ואלו (נדרים) [מותרין - טז,ב] מנין שאין נשבעין לעבור על המצות ת"ל לא יחל דברו אבל מיחל חפצי שמים מאי שנא [נדר] דכתיב איש כי ידור נדר לה' לא יחל דברו שבועה נמי הכתיב או השבע שבועה לא יחל אמר אביי הא דאמר הנאת סוכה עלי הא דאמר שבועה שלא (אוכל) [אהנה] מן הסוכה אמר רבא וכי מצות ליהנות ניתנו אלא הא דאמר מצות סוכה עלי והא דאמר שבועה שלא אשב בסוכה ושאין נשבעין על המצות מנא לן כו' זו היא גרסת מסכת נדרים.

ופירש רש"י ז"ל דהכי קאמ', אם אמר מצות סוכה עלי אסור לישב בסוכה והיינו לה' אפי' לחפצי שמים ואי הכי קשיא דהא אשכחן שבועות שחלין על דבר מצוה כדבר הרשות ומאי חומרא דנדרים ואיכא למימר התם מפני שאמרן בלשון נדר וארכבה אתרי רכשי אנדר ואשבועה והכא הכי קאמרי' חומר בנדרים שאמרן בלשון נדר מבשבועות שאמרן בלשון שבועה אבל אמ' שבועה בלשון נדר כנדר דמי ומשום חומר דנדרים הוא שחלה על דבר מצוה.

ויש מפרש אותה השמועה שבמס' נדרים בלשון אחר דה"ק טעמא דאמרי' שהנדרים חלים על דבר מצוה ולא השבועות מפני שלשון הנדרים הוא שאומר הנאת סוכה עלי והוא מידי דמיתסר חפצא עליה הילכך חאיל אפי' אדבר מצוה שאין מאכילין לו לאדם דבר האסור לו כדאמרינן גבי הנאת תשמישך עלי דאע"ג דמשעבדא לה מציא מדרא ליה אבל השבועות אינן חלים על דבר מצוה מפני שלשון השבועות שהוא שאומר שלא אשב בסוכה וכיון דמשועב' לאותה מצוה לא מצי מדיר לה כדאמרי' הנאת תשמישי עליך כופה ומשמשתו ומשום האי טעמא ידעינן דהא דכתיב לא יחל דברו אבל מיחל לחפצי שמים לאו אנדר קאי אלא אשבועה ובעינן תו ודאין נשבעין לעבור על המצות מנא לי כו' ובעינן נמי תרי קראי למה לי ומפרקי חד למיפטריה מקרבן בועה וחד למיפטריה מן לאו דשבועה.

ולהאי פירושא קושיין איפריקא לה דלא חיילה שבועה לבטל אפילו אמר הנאת סוכה עלי שבועה דהואיל דהזכיר שם שבועה מידי דאסר נפשיה מן חפצא הוא ומיהו בדבר הרשות שבועה היא אע"ג דאמר עלי כדאמרינן לקמך ולא כדברי האומר דלא שבועה ובפרקין לישנא בעלמא קאמר ולא שהנשבע אומר בלשון זה.

ובנדרים ירושלמי (א,א) מצאתי שנחלקו בענין זה, והכי גרסי' התם ר' יוסי פתר לה כולה באסור אסר ה) הריני עלי איסור אסר היא עלי איסור שבועה הרי היא עלי איסור שבועה הרי היא עלי אסור הרי היא עלי שבועה אסור אמ"ר יודן בנדרים אסור ובשבועות מותר אסור הרי היא עלי אסור הרי היא עלי אסר אסו' שבוע' הרי היא עלי מותר הרי היא עלי שבוע' מות' אמ"ר מנא אסר הרי היא מותר הרי עלי אסר אסו' שבועה הרי עלי אסור הרי עלי שבוע' מותר.

הא נראה שלש מחלוקות בדבר, דרבי יוסי סבר שבועה שאמרה בלשון עלי אסור בה ורבי יודן מתיר אבל בנדרי' שאמרן בלשון זה ו) לא אמרו כלום ופירש ר' מנא שהן מותרין אבל בשבועה חלק בין שהזכיר שבועה בתחלה בין שהזכיר בסוף ונקטי' לחומר' בשבועות שאמרן בלשון עלי שהן אסורות לעולם.

וגמרא דילן נמי מסייע להו. בשבועות לשון עלי כדאמרינן לעיל והטעם שכתבנו למעלה נכון הוא אפי' למי שמפרש השמוע' שבמסכת נדרים כדברי רש"י ז"ל והוא הטעם לנדרים שאינם חלים על דבר שאין בו ממש.

< עמוד קודם · עמוד הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.