רמב"ן/עבודה זרה/מט/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י רמב"ן רשב"א ריטב"א חידושי הר"ן מהר"ם חי' הלכות מהרש"א בית מאיר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתניתין: אפה בו את הפת אסורה בהנאה וכו'. איכא נוסחי דגרסי נתערבו באחרות וגירסא משובשת היא מדגרסי' בפ' כל הזבחים שנתערבו כי אמריתה קמיה דשמואל א"ל הנח לע"ז דספק ספיקה אסור ואותביה ר' נחמן תרי תיובתי' ופריק אנא דאמרי כר"ש ואם איתא לימא שמואל מתני' היא אלא ש"מ דליתא במתני' ואת"ל נמי איתא לא קי"ל הכי אלא כרב דאמר התם ס"ס מותר וקי"ל הלכה כרב באיסורי ועוד דאתוקם בגמרא כסתמי דמתניתא ושמואל קם ליה כיחידאה ולית הלכתא כוותיה.
רבי אליעזר אומר יוליך הנאה לים המלח. פי' רש"י ז"ל דמי העצים וכן הוא מפ' שאפי' הפת בפ"ע ולא נתערבו באחרות שיוליך הנאה לים המלח ולפי לשון משנתנו לא אמר ר"א כן אלא כשנתערבו באחרות ויוליך דמי הפת לים המלח דכל שהיא בעינה כאלו ממשו של איסור בעינו ואסור לעולם דומיא דההיא דאיתמר לקמן בהשוכר ביין שכולו אסור בהנאה ואפי' למוכרו לעכו"ם חוץ מדמי יין נסך שבו וקי"ל כר"א הילכך בפת ובגד יוליך לים המלח משום דיש שבח עצים בפת ויש שבח כרכר בבגד אבל בתנור קי"ל כר' יוסי דאמר זה וזה גורם מותר.
ובירושלמי (ג,יג) ר' חגי יתיב מקשה נטל הימנה כרכר אסור בהנייה והא תנינן ימכר כולו לעכו"ם חוץ מדמי יין נסך שבו א"ר יעקב בר אחא חגי קשיתא חגי קיימא מי כדון תמן אין דרך בני אדם ליקח מן העכו"ם ברם הכא דרך בני אדם ליקח מן העכו"ם פי' התם ביין אין ישראל לוקח מהן יין ומ"ה מותר למוכרו לעכו"ם ברם בבגד אין דרך בני אדם ליקח בגדים מן העכו"ם ולפי' אסור למוכרו לעכו"ם חוץ מדמי כרכר שבו שמא יחזור וימכרנו לישראל כדאמרינן בבגד שאבד בו כלאים שלא ימכרנו לעכו"ם ולא יעשנו מרדעת לחמור וכן הטעם בפת לפי שבמקום הדחק מותר או שנהגו בו היתר לפיכך חוששין שמא ימכרנו לישראל ומ"ה אסרינן במתני' למכרו לעכו"ם.
ומיהו הך קושיא לרשב"ג היא אבל למאי דקי"ל הלכה כרשב"ג חבית בחבית אבל לא יין ביין ל"ק אלא נתערבו באחרות לרבנן ואינהו דילמא לי' להו דרשב"ג ודר"א עדיפא מדרשב"ג דאיהו שרי בהנאה דנפשיה ורשב"ג לית ליה פדיון ודמוקמי' בגמ' פלוגתייהו אפילו בחבית בדין הוא דאפשר למעבד כרשב"ג דאיהו נמי בחבית בחבית פליגי כדמפו' לקמן בהשוכר וכן נמי רב חסדא דעבד עובדא בחביתא דאיסורא כר"א בדין הוא דלורי בה כרשב"ג דקי"ל כוותיה אלא בטבא ליה עבד למשרייה ניהליה בהנאה דנפשיה לכבוסא ולאכילה דחמריו ופועליו.
ובמס' ערלה פ"ג ראיתי גירסת הירושל' שמוסיף בה א"ר חגי כד נחת מן אלפא שמעית קול ר' יעקב בר אחא מקשי בגד שצבעו בקליפי ערלה ידלק ותנינן נטל ממנה כרכר אסור בהנאה ותנינן יין נסך שנפל לבור כולו אסור רשב"ג אומר ימכר כולו לעכו"ם חוץ מדמי יין נסך שבו וכו'.
ומכאן נלמוד דרשב"ג אף בשאר כל האיסורין קאמר שימכר לעכו"ם חוץ מדמי איסור שבו ודבר פשוט הוא וי"ל דאע"ג דלא קי"ל כוותיה ביין נסך יין ביין מיהו באיסורי ערלה וכיוצא בהן אע"פ שהם דברי תורה כסתם יינן דמו לא מחמרינן בהו חומרא דיין נסך ואיסורי ע"ז וא"כ הא דאמרינן בפ' כל שעה קערות וכוסות וצלוחיות אסורות וכן הפת כולן מפני שהן דברים המותרים ליקח מן העכו"ם כטעם דירושלמי הילכך הא דתנן התם תבשיל שבישלו בקליפי ערלה ידלק אי כרשב"ג אתיא בכל שהוא נאכל כמו שהוא חי הוא הא בשאר המבושלין מוכרן לעכו"ם חוץ מדמי בישולן ואין לחוש שמא יקחם ישראל ליהנות שאין הדבר עשוי אלא לאכילה.
וכתב ה"ר שמואל רומרוגי ז"ל דה"ה לשאר איסורי הנאה כגון ערלה וכלאי הכרם דר"א נמי יוליך לים המלח וא"ת שאני ע"ז שתופסת את דמיה הא מפ' בגמ' בפ' רי"ש דכל שאתה מהוה ממנה הרי היא כמוה והיא עצמה אסורה לעולם ואעפ"כ בכה"ג שרי ר"א וממנה אתה דן לשאר כל האיסורין ור"א רבותא קמ"ל דאפי' באיסורי ע"ז דחמירי יוליך הנאה לים המלח ולפ"ז הא דתנן בגד שצבעו בקליפי ערלה ידלק נתערבו באחרות כולן ידלקו רבנן היא אבל לר"א יוליך הנאה לים ומתני' היא גופה קמ"ל לר"מ דכולן ידלקו ואין עולין ולרבנן דעולין באחד ומאתים והן עצמן מותרין באכילה ובהנאה בין בתבשיל בין בבגד.
ויש מי שאומר דשבח עצים בפת ושבח קליפין בבגד איסור בעינו הוא חשוב ואינו נמכר לעכו"ם ולא מוליך הנאה לים המלח אלא כשנתערב באחרים הילכך כוסות וצלוחיות אסורות הן מן הדין לדברי זה הא דמקשינן בירושלמי מבגד שצבעו בקליפי ערלה קושיא מסיפא היא דקתני נתערב באחרים כולן ידלקו ואין זה מחוור לי דא"כ (אדדחינן) [אדטרחינן] לאוקמה כרשב"ג תקשי לן כר"א שיוליך הנאה לים אלא סיפא היא גופא קמ"ל וה"ה למוכר או למוליך הנאה דשרי.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |