רמב"ן/נדה/טז/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
רמב"ן
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
רש"ש

שינון הדף בר"ת


רמב"ן TriangleArrow-Left.png נדה TriangleArrow-Left.png טז TriangleArrow-Left.png ב

גמ'. אמרו להם בית שמאי, לדבריכם, כיון שאתם מודים בבדיקה שלאחר תשמיש משום שמא ראתה מחמת תשמיש, הו' נמי בבדיקה בין תשמיש לתשמיש, שמא תראה טפת דם כחרדל בביאה ראשונה, שבא אורח מחמת תשמיש, ותחפנה שכבת זרע בביאה שנייה, ושוב לא תמצא בעד שלאחר כל התשמיש'. אמרו להם בית הלל, אם כן, אף מתחלת ביאה לסוף ביאה ניחוש כן. ויכולין היו בית שמאי לומר שאין דנין אפשר משאי אפשר, אלא גדולה מזו אמרו, שאינו דומה וכו'.

ולדברי הר"מ ז"ל צריכין לפרש, תראה טיפה דם כחרדל בעד של אחר ביאה ראשונה, ותחפנו שכבת זרע לאחר ביאה שנייה, ואמרו להם בית הלל אף לדבריכם שמא בקנוח ראשון עצמו נמוקה הטפה ובטלה בשכבת זרע.

ומצאתי בתוספו' שפירשו כדבריו בשמו של ר' שמואל רומרוגי ז"ל. והם הקשו ללשון רש"י ממה ששנינו צריכין שני עדים על כל תשמיש ותשמיש או תשמש לאור הנר, ומשמע דמשמשת לאור הנר אינה צריכה אלא כדברי בית הלל, ולפירושו עדיין המשמשת לאור הנר צריכה לבדוק לאחר כל תשמיש ותשמיש ולראו' בעד כדברי בית שמאי, ולבית הלל אינה צריכה בדיקה כלל עד סוף כל הלילה. מכל מקום לשון תראה מתפרש ל' יפה.

הא דאמר ר' זירא, בעל נפש לא יבעול וישנה, לא שהוא סבור שמשנתינו לבעלה, שהוא עצמו אמר בפרק קמא כל לבעלה לא בעיא בדיקה, ושם הביאו ברייתא זו בד"א לטהרות וכו'. אלא ה"ק כיון שאע"פ שבדקה לפני תשמיש חששו כולם שמא ראתה מחמת תשמיש ומניחים העדים עד למחר הילכך בעל נפש לא יכניס עצמו לבית הספק אפילו לבדוק ולהניח דזה לא יועיל לגבי הבעל ורבא אמר שאין בחששות הללו שום ספק אלא חומר של טהרות הוא.

והא דאמרי' תניא נמי הכי, לא שהוא לבעל נפש, אלא שהוא דוקא לטהרות ולא לגבי הבעל. וכיוצא בזה תניא נמי הכי שאינו לראיה ממש בפרק קמא דמגילה מפני שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה וכו'.

ובתוס' מפרשים לא יבעול וישנה בלא בדיקה, הא בבדיקה מותר אפילו לחסיד שבחסידים, מדאמרינן במסכת שבת אמר רבי יוסי חמש בעילות בעלתי ושניתי. ואין סוגיא מתחוורת בפירוש הזה.

בדקה בעד ואבד אסורה לשמש עד שתבדוק. לדברי רש"י ז"ל בעד שלפני תשמיש ופשוט' היא ולדברינו כגון שהחמירה ובדקה לאחר תשמיש ראשון או שהיתה דעתה שלא לשמש כל הלילה ומכיון שאין מוכיחה קיים ולא תדע אם ראתה כלום מחמת תשמיש זה אסורה לשמש עד שתבדוק לפני תשמיש לאור הנר בכל בדיקה של בעל ואקשינן אלו קנחה בו ואיתי' מי לא משמשה אע"ג דלא ידעה הא אפילו ב"ש דמחמרי שרו לבדוק ולהניח ולשמש והאי דאקשינן הכי ולא אקשינן מדב"ה דלא מצרכי בדיקה זו דמי מדמי מקשינן דאלו התם די' משום קולא דבעל הוא שלא להטריח עליו בין תשמיש לתשמיש אבל מכיון שבדקה דנמלך צריכה היא בדיקה ממש לאור הנר ומפרק זו מוכיחה קיים לטהרות וזו אין מוכיחה קיים לטהרות שמא ראתה לאחר תשמיש זה ולא תדע למחר הילכך אף לבעלה אסור' משום מגו של טהרות וכן נמי לב"ה דלא מצרכי הך בדיקה מוכיחה בעד שלאחר תשמי' אחרון ואין חוששין לנימוק אבל זו כבר נתקנח הדם בזה ואבד הילכך אסורה עד שתחזור ותבדוק עכשיו לפני תשמיש דבהכי ודאי מותר' שא"א להחמי' עליה יותר מכאן לא יהא זה חמור מן הוסת שאם בדקה ומצאה טהור טהור. ואפילו לטהרות עצמן אם בטלה בדיקה של עונה אחת כגון של שחרית או של ערבית בודקת עכשיו ועוסקת בהן וכן בבדיקה של אחר תשמיש בין לטהרות בין לבעלה.


< עמוד קודם · עמוד הבא >