רמב"ן/חולין/מז/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מאירי
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת


רמב"ן TriangleArrow-Left.png חולין TriangleArrow-Left.png מז TriangleArrow-Left.png א

ועינוניתא דורדא כל היכא דסריכא טרפה. ואמרו הגאונים ז"ל שאפי' סרוכה לחייתא דמנתחין בגויה טרפה ושאר כל הסרכו' אסורו' הלכה למעשה וכללא דמלתא לא סתים בריאה אלא אונה לדופן ואונה לחברתה כסדרן ואומה לאונה אבל אומה לדופן ואונה לחברתה שלא כסדרן או מגב לגב וכן אומה לאונה ודסרכא לגרגרת או לשמנוניתא דגרגרת או להרת או לטרפשא דלבא או לטרפשא דכבדא או לעינוניתא דוורדת' או לקנה הלב ושמנינו' שבסימפון שקורין קורדבינא ולשאר כל המקומות כיון שלא מצינו לרבותינו ז"ל בעלי התלמוד שהתירו אותן אסורות וכולהו שלא במקום רביתן נינהו כדאמ' רביתא היכא מקום חיתוכה דאוני וכולהו כאומה לדופן נינהו ואין סומכין על נפיחתן כמו שאין סומכין באומה לדופן היכא דליכא מכה [ואפי' איכא מכה] באותן המקומות שהסרכא דבוקה בהן טרפה שאין תולין הסרכה במכה אלא בדופן מפני שהוא מקום קשה וחזק כנגד אונות הריאה וממכה של דופן ריאה נסרכת ואין דופן נסרך מחמת ריאה וצמחין שלה כל כך אבל במכת שאר מקומות לא ואין אומרים בטרפות זו דומה לזו [והראב"ד] ז"ל מגמגם היתר כשיש בהם מכה ואינו מתחוור בה אלא כמו שכתבתי עיקר וכן ראוי לדון ולהורות אעפ"י שיש מי שאומר שכולן בנפיחה כשרות אין לנו כן ולא אמרו ראשונים ולא נהגו כן.
ותרתי עינוניתא דוורדא הגאונים התירו ועליהם ראוי לסמוך. ולענין אשלומי לאוני לא משלמא כדברי רש"י ז"ל והרב רבינו משה ז"ל אמר שהיא משלמת וכן שמעתי בשם הגאונים ז"ל והרב אברגלוני ז"ל נמי כתב כן וראיתי מי שפי' ואמר היאך עלה על דעת רב אשי למפסל ביני ביני דהא רובא דבהמות הכי אית להו והיכי קרי ליה יתירא הא אפילו לרבא נמי כשרה ומפרש דהנך ביני ביני ב' היו ומשום הכי סבר רב אשי למטרפא ואפ"ה אמרי' דבריאתה הכי אית להו ואעפ"י שאין פירוש הזה נכון מ"מ כשרה היא כמסורת רבינו האי גאון ז"ל שהכשירה.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.