רמב"ן/בבא בתרא/קעה/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רשב"ם
תוספות
רמב"ן
רשב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


רמב"ן TriangleArrow-Left.png בבא בתרא TriangleArrow-Left.png קעה TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


הא דאמר רבה אינו גובה אלא מנכסים בני חורין. הכי פירושא: שכופין אותו לקיים מצות עשה של פריעת בעל חוב מצוה, כדאמר רב פפא בכתובות (פ"ו א') דמקשו ליה לדידך דאמרת פריעת בעל חוב מצוה אמר לא בעינא למעבד מצוה מאי אמר ליה כדתניא אבל במצות עשה לולב איני עושה סוכה איני עושה כופין אותו עד שתצא נפשו והיינו דאוכחינן מדאמר עולא דבר תורה בעל חוב בזבורית דאית ליה שעבוד' דאוריית' דההיא בני חורין, אלמא לרבה אפילו מבני חורין שעבודא לאו דאורייתא אלא מצוה.

ואיכא דקשיא ליה ומי איכא למימר דמדאורייתא לא נחתינן לנכסיה והא כתיבי תשלומין בתורה מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם חיים ב' ישלם שלם ישלם המבעיר את הבערה ונתן בפלילים בכולהו אבות נזיקין ובארבעה שומרין תשלומין כתיבי שעבוד' לאו דאוריית' בנזקין נמי איתמר בשמעתי' דהוינ' יורשי בעל הבור חייבין לשלם ולדידי לא קשיא דאנן הכי קאמרינן כיון דפריעת בעל חוב מצוה מן התורה וכופין על מצות עשה אף אנו יורדין לנכסיו ומקיימין לו מצות עשה שלו בעל כרחו והא דכתיבי מיטב שדהו ישלם היינו שמצוה אותו הכתוב לשלם נזקו במיטב, וכיון שהוא חייב לעשות כן ואם לא רצה ב"ד יורדין למיטב שלו ומקיימים לו מצותו.

והא דפשיט מדעולא שעבודא דאורייתא, לאו מדקאמר דבר תורה בעל חוב בזבורית דהא איכא למימר דבר במיטב בנזקין אלא עיקרא דהא מילת' שעבוד' לאו דאוריית' מהאי קרא קאמר דרחמנ' מנעיה אפילו לשליח ב"ד לבא אל ביתו אלמא שעבוד נכסים לאו דאוריית'.

ופריעת בעל חוב מצוה דקאמר, היינו מהכ' והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך העבוט שהכתוב מצוה עליו לעשות כן, ולא כדברי רבינו שלמה שפי' מצוה מוהין צדק שיה' הן שלך צדק דההי' שלא ידבר אחד בפה ואחד בלב הוא, אלא מהאי קרא דוהאיש קאמר מצוה, ועולא דפריש (ב"ק ח,א) דקראי כדי שיוציא פחות שבכלים שדינו כך הוא בזיבורית דבר תורה אלמא שעבוד' דאורייתא קאמר, כך נראה לי זה הענין והוא כפתור ופרח.

הא דאמר עולא דבר תורה בעל חוב בזבורית שנאמר בחוץ תעמוד. קשיא לן עלה מאי תלמוד' התם מטלטלי נינהו וכל מידי מיטב הוא דאי לא מזדבן הכא מזדבן התם כדאמרינן בקמא (ז,ב). ושמעתי כיון שאסרה תורה ליכנס לביתו ונתן רשות ללוה להוציא מה שירצה למדנו שהתורה חסה עליו ואף אנו נאמר שדינו בזבורית.

ולי נראה דהתם משכון הוא ואין אומרין במשכון כל מידי מיטב הוא שהרי אין בידו למוכרו ואלו היה הדין שיגבה מיטב קרקע היה בדין שימשכננו מיטב מטלטלין כדי שיכוף לבו לפורעו כענין מה שאמרו בירושלמי למדו קרקעות מן המשכונות, וטעם נכון הוא.

גבו מעות יש לו שעבודא דאורייתא. פירוש דגמ' הוא, דליכ' למימר משום הכי שקיל דכיון דכופין אותו נפריע מוחזק הוי דהא רבה הוא דאמר מסתבר טעמייהו דבני מערבא וה"נ מדאוריית' אם קדמה וזבינ' זבינה זביני והני תרתין סוגי' דהכ' והתם כתיבן בהדדי ואהדדי איתמר וי"ל דמילת' פשיטא היא בודאי דכל דסברי שעבוד' לאו דאוריית' לעולם מלוה ראויה היא ובסבת' נמי למאן דסברי אי קדמה וזבינה הוו זביני ראוי הוי ולמ"ד התם מוחזק הוא משום דאומר אחרי' כאומר מעכשיו דמי, וכבר פרשתיה באורך בספר מלחמות.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון