רלב"ג - ביאור המילות/בראשית/טו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רד"ק
ריב"א
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רלב"ג - ביאור המילותTriangleArrow-Left.png בראשית TriangleArrow-Left.png טו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

במחזה. הוא כמו מראה כי הנבואה תהיה בחלום או במראה כמו שנזכר בתורה והנבואה המגעת במראה היא יותר שלמה מהנבואה אשר תגיע בחלום.

אל תירא אברם. אולי ירא אברם שיקרא לו חטא במה שהטיב לאנשי סדום ועמורה שהיו רעים וחטאים ליי'.

ב[עריכה]

ערירי. בלא זרע.

ובן משק ביתי. הנה משק הוא מענין ההליכה כטעם שוקק. הרצון בו מי שהנהגת עניני ביתי הוא על ידו.

דמשק. ר"ל איש דמשק כטעם ויחזק מצרים על העם למהר לשלחם שהרצון בו אנשי מצרים.

ד[עריכה]

ממעיך. אמר זה לפי שהזרע יהיה ממות' המזון האחרון ההווה בכלי הכשול והו' הלב והכבד. וכבר נקראו האברים הפנימיים מעים בלשוננו כאמרו ותורתך בתוך מעי שהרצון בו בתוך לבי.

ו[עריכה]

צדקה. הוא מה שראוי לפי היושר והמשפט. והרצון בו שכבר האמין אברם בשם יתע' במה שיעד אותו מרבוי הזרע וחשב זה לה' יתע' ליושר המשפט כי הוא היה ראוי שישגיח ה' ית' בזה האופן מההשגחה. ואולם בענין ירושת הארץ שאל אות כי לא ידע אם יהיו בניו ראויים שישגיח בהם השם ית' בזה האופן מההשגחה.

ט[עריכה]

עגלה משלשת. פירשו רז"ל שלקח מכל מין ומין מאלו שלשה וזה דרך דרש. והנכון שצוה לקחת אלו הבהמות כשהגיעו לג' שני' כי אז הם בשלמותם לפי ענינם בעצמם. והנה אלו הבהמות הם אשר יקריבו מהם קרבן ליי' ומהעופו' התורים ובני היונה.

י[עריכה]

ויבתר אותם בתוך. ר"ל שחלק הבהמות לחצאים כי כן היה דרך כורתי ברית שהיו חולקי' דבר אח' לחצאי' והיו עוברי' בין החלקים ההם להורות על שהם שבו כמו גוף אחד לחוזק האהבה אשר ביניהם.

איש בתרו. ר"ל איש הבתר שבתר. והרצון בזה שהוא שם אחד מהבתרי' שבתר לקראת הבתר אשר היה זוגו כי איש ואשה בכמו זה העניין בלשוננו אמר בכרובים ופניהם איש אל אחיו וביריעות אשה אל אחותה.

והצפור לא בתר. ר"ל התור והגוזל לוידמה שכבר שם אחד מהם בפאה האחת והאחר בפאה השנית.

יא[עריכה]

העיט. הוא העוף הדורס כטעם העיט צבוע נחלתי לי. והנה היה זה לרמז לאומות אשר יענו זרע אברם ויבלבלו הברית אשר כרת ה' עמו.

הפגרי'. הם הבתרי' שזכר תחלה אשר בהם ישלם כריתת הברית.

יג[עריכה]

ארבע מאות שנה. ר"ל עד סוף ארבע מאו' שנה מעת הולד יעקב שהיה הראשון מהגרים מזרעו בארץ לא להם גרות מתמיד. והנה מיהר הש"י את הקץ כמו ששים שנה אם היה שלא ישבו ישראל במצרי' כי אם מאתים ועשר שנה כמו שאמרו רז"ל ואפשר שיאמר אומר שהיה מושב בני ישראל שם מאתים ושבעים שנה. וזה כי קהת אפשר שהיה כמו בן שתי שנים בבואו למצרים. ואפשר שאחר זה הזמן ק"ע שנה הוליד לו עמרם שהוא קן קהת. והנה אי אפשר שנאמ' שהיה זה הקץ מעת הולד יצחק לפי שלא ישלם לנו הקץ שזכר בפרשת וארא והוא ארבע מאות ושלשים שנה כי אי אפשר לנו שנ' שזאת הנבואה היתה קודם הולד יצחק שלשי' שנה לפי שאברה' יצא מחרן כ"ה שנה קודם הולד יצחק. וזאת הנבואה היתה להכרח אחר בא אברם לארץ כנען בעת שהתחיל אברהם להתיאש מלהיו' לו זרע ולזה אמ' ואנכי הולך ערירי. וידמה שזאת הנבואה היתה סמוך לנתינת הגר לאברהם לאשה ומה שאמר בעל סדר עולם שאחר זאת הנבואה שב אברהם לחרן ועמד שם ה' שנים כדי לכוון החשבון הנזכר בפרשת וארא הוא בלתי נראה לנו כי לא נתיאש אברם מלהיות לו זרע עד היותו בן שמני' וחמש שנה שישבו עשר שנים בארץ כנען. ולזה השתדלה אז שרה לקחת בזה עצה ממה שירא' ממנו שיהיה אמרו ואנכי הולך ערירי סביב הזמן ההוא. ועם זה לא תמצא שיצא אברהם מארץ כנען אשר צוהו השם יתע' לשבת בה אם לא לסבת חזקה כמו הרעב הכבד כי היה בזולת זה עובר מצות הש"י. ולזה לא יתכן שנאמר ששב לחרן ועמד שם חמש שנים. וג"כ הנה הכתוב ספר שכשהיו באים באר' כנען באו לחרן וישבו שם וזה לאות כי לא באו מארץ כנען לחרן ועוד שאם היה העניין כן לא מהר השם יתע' את הקץ כשהוציא ישראל ממצרים. והנראה ממה שנ' שם שכבר מהר להם את הקץ למען בריתו עם האבות. והנראה בעיני שהקץ מעת שנולד יעקב עד מלאת ת' שנה ומהר הש"י את הקץ שלשים שנה מפני חוזק העבודה הקשה אשר היו המצריים מעבידים ישראל באמרו ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו. והנה מנין ת"ל שנה היו מעת היות לאברהם זרע. ר"ל מעת שנולד יצחק כי ביצחק נקרא לו זרע וממנו יהיה גם כן הזרע גולה בארץ לא לו. ויהיה מושב בני ישראל במצרים מאתים וארבעים שנה זה נאות מאד בזה העניין. ואפשר ג"כ שיהיה מנין ת"ל עת הגעת הנבואה הזאת לאברם שהוא לפי הנראה בלתי פחות מע"ה שנה קודם הולד יעקב. וזה שאחר זה נתנה שרה שפחתה לאברם והיה זז לאברם שמונה וחמש שנים. והנה מיהר הש"י את הקץ לפי זאת ההנחה כמו מ"ה שנים. ובעבור חטא המרגלים נתאחרו במדבר מ' שנה ונשארו ה' שנים שנכנסו לארץ קדם הקץ וזה נאות מאד כמו שנבאר בג"ה במה שיבא ר"ל שלא הגיע עדיין קץ כניסתם לארץ אחרי מות משה. ולזה היו צריכים שיהיו באופן מהשלמות שתדבק בהם ההשגחה האלהית בדרך שינצחו מאומות ההם.

טז[עריכה]

ודור רביעי ישובו הנה. ר"ל מהזרע אשר יגלה בארץ לא לו וכן היה כי קהת היה גר ודור רביעי לו היה זרע אהרן ששב לארץ כנען כמו שביאר אב"ן עזרא. ולולא חטא המרגלים היה ה' ית' ממהר את הקץ באופן שישובו שם דור שלישי שהוא משה ואהרן.

עון האמורי. ר"ל עונש האמורי בדרך שירשו זרע אברהם ארצו.

יז[עריכה]

עלטה. חשך.

והנה תנור עשן ולפיד אש. הוא משל לעבור כבוד ה' בין הבתרים לכרות ברית עם אברם.


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.