ריטב"א/עירובין/ה/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
מהדורה תליתאה ורביעאה

רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
בית מאיר
בית ישראל
קרן אורה
רש"ש
שפת אמת

שינון הדף בר"ת


ריטב"א TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png ה TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


דכולי עלמא מותר להשתמש תחת הקורה והכא בהא קא מיפלגי וכו' ומר סבר קורה משום מחיצה. פרש"י ז"ל ואמרו רבנן דבטפי מעשרים לא אמרי' חודו יורד וסותם ואין קורה זו מכשרת אנא מעשרים גובה ושיהא מקום חשוב דהיינו ד' טפחים רוחב שיעור רשות היחיד דכל מחיצה שאינה בא להכשיר מקום ד' טפחים לכל הפחות לא שמה מחיצה. שמא יפחת פי' שמא יפחת משום דעשויין לירד ושמא יפחית מטפח ולא רמי' אנפשי' לתקונה ולפי' צריך להוסיף על שיעורו וכיון דאפיקתיה מטפח אוקמיה בד' שיעור רשות היחיד:

משכו בכמה. פי' כמה יהיה החקק ההוא אורך בתוך רחבו המבוי פרש"י ז"ל הא דנקט לעיל רחבו והכא נקט משכו ואע"פ שזה וזה הוא שיעור הנמשך לאורך המבוי טעמא דמילתי כי בדבר הבולט כגון תל שעשה לעיל שייך רחב אבל בדבר השוקע בחקק זה ומחיצות מקיפות אותו שייך לשון משך:

רב יוסף א' בד' טפחים ואביי אמר בד' אמו'. פי' וכל אחד מהם הוסיף על השיעור שאמ' לעיל גבי תל וכת' רש"י ז"ל טעמא דמלת' דלעיל הא איכא מבוי והאיכא דפנות אלא שאנו באין למעטן ובהיכר כל דהו סגי או למר בד' או לומר בטפח אבל הכא שאין לזו גובה מבוי ולא גובה דפנות דהשת' משוינין ליה מבוי ודפנות כחקק זה צריך לעשות בו משך ראוי כשיעו' אורך דין מבוי והא דאמרי' דרב יוס' דא' בד' טפחים קסבר משך מבוי בד' טפחי' ק"ל דהא לקמן גבי מימרא דרב בלחי המושך מדפנו של מבוי אמ' רב יוסף ש"מ משך מבוי ד' אמו' י"ל דהתם אליבא דרב קאמר וא"ת אי משום הכשר אורך מבוי בעי ד' טפחים היכי סגי ליה שיהא משכו ד' טפי דהא רחבו לכל הפחות ד' טפ' כשיעור רשות היחיד וגם שאין פתח בפחות מד' טפחים ואם כן יהא ארכו כרחבו וקיימא לן שאין ניתר בלחי וקורה אלא מבוי שארכו יותר על רחבו כדאי' לקמן בסמוך וי"ל דשער המבוי אע"פ שהוא נמוך נכנס הוא בשיעורו וכי אמרי' במבוי דעלמ' בארבעה היינו ד' טפחי' שוחקו' שהם ד' ומשהו:

מבוי שנפרץ כלפי ראשו. פירש שנפרץ באחד מכותליו הארוכים באותו הצד שהוא סמוך לראש המבוי ששם פתחו של מבוי אם יש שם פס ד"ט מתיר פרצה עד עשר פרש"י ז"ל דכיון שנשאר בתוכו של כותל הארוך סמוך לפתח כשיעור הכשר אורך מבוי לא נתבטלה תורת פתח והפרצה הזאת תהא חשובה כפתח שאין בה אלא עשר אמות שהוא שיעור פתחו של מבוי ומבוי אינו נפסל בפתחי' הרבה כיון שהפתח שהוא בראשו מתוקן ומוכשר כראוי ואפילו תימא דדילמא שבקי בני מבוי פתח המבוי ועיילי ונפקי בפרצה זו מפני שהיא קרוב' להם וממעטי בהליכ' אין בכך כלו' כיון שזה הפתח הראשון עומד בהכשרו ואם לאו כלומר שלא נשארו ד' טפחים עומדים בראש הכותל הנפרץ כלפי ראשו פחות מג' מותר פירש דכל פחות מג' כלבוד דמי והרי הוא כאלו אין שם פרצה כלל:

ג' אינו מתיר. פי' דכיון שיצאת פרצה מתורת לבוד ולא נשאר בכותל סמוך להכשר המבוי שיעור אורך מבוי בטלה תורת קורה מכאן פרש"י ז"ל משום דבני מבוי שבקי לפתחא קמא ועיילי בפרצה זו ונמצא שלא נשאר לקורה זו שום חשיבות וק"ל ותיפוק לי דבעינן קורה ע"ג וליכא כיון שאין הכותל סמוך לקורה כשיעור הכשר מבוי וא"כ אפי' לא שבקי בני מבוי בפתח' דמבוי ועיילי ונפקי ביה אין כאן תורת קורה י"ל דכיון דסוף סוף מבוי אלו הוו עיילי ונפקי בה כדמעיקרא בני מבוי מקיימי הכשרה דידיה בתשמישים ולא מיבטיל תורת קורה מינה אבל השתא דאיכא תרתי לגרעותא מיבטיל תורת קור' מינה כנ"ל לפי פרש"י ז"ל והוא הנכון:

אמר לך אביי סוף מבוי הכי נמי. פי' דלאוקומי מבוי בהכשרו ובחזקתו הראשון די לנו בד' טפחי' דהוי שיעור מבוי גרוע אבל בתחלת הכשירו אין די לנו בפחות מד' אמות שהוא שיעור חשוב ואי בד' טפחים היכי משכחת שיהא פתח חצר בא' מדופני מבוי כיון שאין כלו ארוך אלא ד' טפחים דהא לפתח צריך לחללו לכל הפחות ד' טפחים מלבד הפצימין שלו ואף ע"ג דפריש' דד' טפחים דאידך מבוי הם ד' ומשהו מ"מ אין באותו משהו שיעור לפצימי הפתח ואפי' יהא בו שיעור נמצא כל ארכו של כותלי מבוי פרו' בפתחי' ואין כאן היכר כותל מבוי וכ"ת דפתח להו בפתחם בדופן האמצעי והאמר רב נחמן וכו' פי' וכיון דארכו של מבוי ד' ומשהו אין ברחבו אלא ד' טפחים כדי שיהא ארכו יותר על רחבו ואין ברחב דופן האמצעי שיעור לפתח אחד עם פצימין וכ"ש לשני פתחים ופרקי' דרב יוסף מפרש לה דפתח להא לפתחים בקרן זוית דמבוי בפנים סמוך לכותל האמצעי אחד מכאן ופרש"י ז"ל כגון דפתח ג' טפחים מן הפתחים בסוף אורך הכותל הארוכה וטפח באמציעו' ולא דק מרן ז"ל דבכי הא אין אלכסונו אפי' ג' טפחים ושני חומשים ואנו צריכים שיהא ברחב החלל ד' טפחים וכיון שכן צריך שישער לעשותו בענין שיהא באלכסון שמקרן לקרן ד' טפחים כי זה הוא רחבו של פתח זה:

לחי הבולט מדפנו של מבוי. פי' בסוף הדופן הסמוך לפתח בולט ממנו כלפי רחב הפתח והכי מוכח לקמן בהדיא דלרחב הפתח הוא בולט דאמרינן שאם היה מבוי רחב שבע ניתר בעומד מרוב' על הפרץ ואין זה בלחי המושך בדפנו של מבוי דלקמן דהתם מיירי שבולט בסף הכותל כלפי חוץ כאלו הכותל נמשך הרבה ופרש"י ז"ל שלא נעש' שם מתחלה לשם לחי אלא שנשאר שם מן הבנין והא דאמרי' פחו' מד' אמות נדון משום לחי אתיא אליבא דהלכתא כאביי דאמר לחי העומד מאליו הוי לחי ומיהו לא קשיא לר"ת ז"ל שפסק שם הלכה כרבא שאינו לחי ומפרש למד של יע"ל קג"ם ימי לידה שבמ' נדה דמצי לפרושי דהכ' כשיעשה מתחלה לשם לחי א"נ דרב הונא לטעמיה דסבר לחי העומד מאליו הוי לחי כדאיתא לקמן גבי ההיא פלוגתא דאביי ורבא אבל אנו כרבא קיימא לן דאמר לא הוי לחי כן יש לפרש לדעת ר"ת ז"ל. וההיא דלקמן גבי לחי הנמשך אפ' לרש"י ז"ל לפרש דאיירי בשנעשה לשם לחי דאי לא כי אמרי' עלה ש"מ תלת הוה לן למימר ש"מ ארבע ונמנה בדידהו לחי העומד מאליו הוי לחי אלא ודאי כדאמרן אבל הכא משום דקאמר לישנא דבולט משמע ליה למרן ז"ל דבולט מאליו משמע:

ד' אמות נידון לשום מבי. פרש"י ז"ל דכיון שיש בו שיעור הכשר אורך מבוי נפק ליה מתורת לחי ולא סמכי' עלה וא"ת הניחא למ"ד לחי משום הכירא אלא למ"ד לחי משום מחיצה הא ודאי כל דמשיך וסתים בפתח טפי מעלי וי"ל דדילמא רב הונא סבר לחי משום הכירא אי נמי י"ל דאפי' למ"ד משום מחיצה בעי' שיהא בו היכירא קצת שנעשה משום לחי וכן תרצו בתוספות עוד כתב רש"י ז"ל ואע"ג דאלו עבדיה משום לחי הוי כ"ש דמשום דריבה בסתימתו לא גרע מלחי משהו הכא כיון דלא איקבע לשום לחי אנן במחשבה לא מצי' לאפוקי מתורת מבוי ולשויי' לחי והקשו עליו דלגבי היכר לחי מה מועיל לו לעשות היכר לבני אדם מפני שנעשה לכך אחר שהוא גדול כמו כותל מבוי וי"ל דכשהוקבע לשם לחי יש לו קול ורב יוסף לאפוקי מתור' לחי עד דאיכא ד' אמות למיהוי מבוי בד' טפחים סגי פי' שאין להוציאו מתורת לחי כיון שעומד במקום לחי עד שיהא ד' אמות שאין בו היכר לחי כלל ולעיל הכשר אורך מבוי ד' טפחים הוא וק"ל דאכתי תקשי לישנא דרב הונא דקאמר נדון משום מבוי אלמא זהו שיעורו של מבוי דאי לא תימא ד' אמות אינו נדון משום לחי אי נמי לימא נדון משום כותל וי"ל דה"ק נדון משום מבוי שקורין בני אדם נראה להם מבוי אלא כשיש בו ד' אמות ואם תאמר והא רב יוסף גופיה דייק לקמן על מימרא דלחי המושך שמע מינה משך מבוי ד' אמות ויש לומר דלאפוקי מתורת לחי קאמר כדמפרש הכא אי נמי דהתם אליבא דרב קאמר לה כדכתי' לעיל.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון