ריטב"א/עבודה זרה/נז/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רי"ד - מהדורה קמא רמב"ן רשב"א ריטב"א מהר"ם חי' הלכות מהרש"א חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
קטנים אין עושין יין נסך. פירוש אין עושין יין נסך כלל ואפילו לאסור בשתיה והכי רהטא כולה סוגיין והיינו דמקשו מינה לדרב והכי קים להו בפירושא דמתנית' שזה התנא מחליט מדותיו דבגדולי' אוסר לגמרי שעושין יין נסך גמור וקטנים אין עושין יין נסך כלל.
הא קמשמע לן עבדים כבני השפחות כו'. פירוש כי מה שכלל התנא ברישא דמתניתא עבדים ובני השפחו' לא בא להשוותם לגמרי אלא על הלוקח סתם עבדי' דהיינו גדולים ולא משום גופא דהא פשיטא אלא ללמד על הדוקיא שלהם ולהשוותם בו לבני השפחות דדוקא מלו ולא טבלו הא מלו וטבלו אין עושין יין נסך כלל ולאפוקי מדרב נחמן והכל ואזיל.
ולענין פסק משמע דרב ושמואל בתרתי פליגי דלרב תינוק עושה יין נסך לאסור בשתיה כל זמן שלא טבל ואם טבלו אפילו גדול אין עושה יין נסך כלל ולרב נחמן הוא בהפך ולפי זה נראין דברי רבינו תם דהלכתא כרב דרב ושמואל הלכתא כרב באיסורי ודקאמר רבינו חננאל דהלכתא כשמואל משום דרבי יהושע בן לוי כותיה הא ליתא דרבי יהושע בן לוי לא איירי בדשמואל כלל דהא קדים ליה אלא שהתלמוד מביא דבריו שאמר במסכת יבמות הלוקח עבדים מן הגוים מגלגל עמהם כל י"ב חדש כדי שישתקע שם עבודה זרה מפיהם מכאן ואילך אסור לשהותן ובאו ללמוד כאן מדבריו דזמן השתקעות שם עבודה זרה מפיהם י"ב חדש אבל בעיקר דינא דהכא דילמא איהו כרב סבירא ליה כל זה מיסודו של רבינו תם ז"ל ובודאי שנראין דבריו אלא שר הר"מבן ז"ל כתב דכיון דתלמודא לא מוקים פלוגתא בין רב לשמואל אלא לההוא לישנא דתני טהור אנן נקטינן כלישנא דתני טמא והשתא לא פליגי רב ושמואל כלל ואף על גב דהוה לן למינקט כלישנא דתני טהור משום דכל תרי לישני בדרבנן נקטינן לקולא שאני הכא דעדיף לן דלא לשויי פלוגתא בין רב לשמואל הילכך עבדינן כתרויהו ותינוק בן יומו עושה יין נסך לאסור בשתיה וגדולי' שמלו וטבלו עושין יין נסך לאסור בשתיה עד י"ב חדש ומה שנהגו עכשיו בגרים שנוגעין ביין אפילו ביום טבילתן היה אומר מורי הר"א הלוי ז"ל שלא אמרו אלא בעבדים שנמולים בעל כרחם כדפרישית במסכת יבמות אבל כל שנמולים לדעתם ולרצונם כגרים הללו הא ודאי אין צריך להמתין כלל שכבר נשתקע שם עבודה זרה מפיהם ויש מן הראשונים ז"ל שהיו מקילין בזמנינו זה לומר דאפילו גוי גדול אינו אוסר יין אלא בשתיה ואפילו נגע בו בכונה שאין הגוים יודעין עתה בטיב עבודה זרה ומשמשיה וכקטנים חשיבי וכן נמצא בתשובות הגאונים ז"ל וכן כתב הרב ר' יאודה ז"ל בר נתן ורבינו שמואל בשם ר"שי ז"ל ויש שהיו מפריזין במדה להתיר אף סתם יינם בהנא' ושיטול ישראל יינם בפרעון חובותם וכבר דחה דבריהם ר"י ז"ל וגם הר"מבן ז"ל דלא מבעיא ביינם שכבר נגזרה עליו גזירה מוחלטת וצריך מנין להתירו אלא אפילו מגעם ביין שלנו בכונה אוסר בהנאה ומיהו בענין הישמעאלים שאינם עובדין עבודה זרה כלל אפשר לדון להתיר מגעם בהנאה אבל יינם לעולם אסור בהנאה שכולם היו בכלל איסור יינם של גוים ואי אפשר להתירו עד שיעמוד ב"ד ויבטל וכל שכן דקיימא לן די"ח דבר אפילו יבא אליהו ויתיר אין שומעין לו כיון שפשט איסורן ברוב ישראל ויין כבר פשט אסורו והמיקל בזה פורץ גדר ישכנו נחש מורי רבינו.
ההוא עובדא דהוה במחוזא כו'. המעשה הזה נחלקו בו המפרשים ז"ל הרבה בפירושו ואכתוב קצת מתהומות דבריהם בעזרת השי"ת והנכון מלשון פירושו של ר"שי ז"ל שכתב דלא אפליגו אלא במאי דהוה בחביתא דרבא שרי ליה בהנאה ואידך רבנן אסרי ליה אבל במאי דהוה בדולא דשכשך ביה גוי אפילו רבא מודה דאסור בהנאה וכדאמר ליה רבא לבסוף לרב הונא בריה דרב נחמן כדאיקלע לאתריה אימור דאמרי אנא לבר מדמי ההוא חמרא דמי ההוא חמרא מי אמרי ולא משמע דהדר ביה רבא אלא דמפרש סבריה דהנהו הוו סבור דבכולי פליגא עלייהו ואפילו בהא אקפיה נחמני תיובת' מדשמואל ורבי יוחנן דאתא כי האי עובדא לקמיהו ואסרו ופר"שי ז"ל שאסרו כל היין שבחביות וכן ממתניתא דאגרדמיס שאסרוה לכולה חבית וסליק בתיובתא זו שיטת רש"י ז"ל והוא ז"ל גורס וכן היא ברוב הספרים אקלע רב הונא בריה דרב נחמן למחוזא אמר ליה רבא כו' על רב הונא לגבי דרבא ואמר ליה כי האי גוונא מאי כו' ופירש הוא ז"ל דכי אפלוג עליה לא היו בעיר להתוכח עמו ואקלע בתר הכי רב הונא בריה דרב נחמן למקומו של רבא וא"ל רבא לשמעיה סגור הדלתות כי היה מתירא מרב הונא שיקפחנו בהלכות על דבר מחלקותם ואפילו הכי נדחק רב הונא ובא אצל רבא ואמר לו כי האי גוונא מאי כו' זהו יסודו של ר"שי ז"ל בשמועה זו.
ואינו נכון חדא דכיון דאסיקניה לרבא בתיובתא מכלל דלית הלכתא כותיה שלא מצינו תיובת' והלכתא אלא במקום שפי' התלמוד כן ואלו אנן קיימא לן לקמן כר"שבג בסתם יינם שנתערב ביין שלנו אפילו יין ביין שימכר כולו לגוים חוץ מדמי אסור שבו והא ודאי אפילו אתה דן שכשוך שעשה הגוי ביין שבדולא כמגעו בכונה להחמיר בסתם יינם של גוים לשום צד בעולם. ועוד היאך אפשר דאסר שמואל כל היין שבחבית ואיהו סבר לקמן דהלכה כרבן שמעון בן גמליאל ועוד כי הקשו ליה לרבא מההיא דאגרדמיס לימא להו ההיא רבנן היא דפליגי עליה דרבן שמעון בן גמליאל ואנא דאמרי כרבן שמעון בן גמליאל ואי משום דעבדו ביה עובדא ומעשה רב מה בכך אם עשו כדבריהם לחומרא דהא תלמוד פסק כרשב"ג ולא חש למעשה הזה גם מ"ש ר"שי ז"ל כי כשנחלקו עליו לא היו עמו בעיר אינו נראה כן מלשון הגמרא שאומ' נפקו שיפורי דרבא ושרו שיפורי דאידך ואסרי ועוד הוא תימה גדול שיאמר רבא שהוא אדם גדול לשמעיה שיסגור הדלתות כדי שלא ישא ויתן בהלכה עם בר מחלוקתו וירצה להעמיד דבריו להקל ויברח ממשא ומתן ועוד לא מצינו לרבא שהזכיר לעיל זה הלשון שאמר וכי שכשוך עושה יין נסך ליתיה בנוסחי דוקני ואלו היה אומרו היה מזכירו התלמיד כיון שעל ידי מעשה היה ועוד כשאמר לו לרב הונא דמי דההוא חמרא מי אמרי היאך שתק לו רב הונא ולא אמר לו כלום שהרי הם חלוקין עליו גם מדמי החבית לכך הנכון בשמועה זו דלכולי עלמא חמרא דחביתא שרי בהנאה כרבן שמעון בן גמליאל ולא נחלקו אלא בחמרא דדולא דשכשך גוי דרבא שרייה לזבוניה כוליה לגוים ואפי' מאי דהוה בדולא והכי דייק לישנא דתלמודא דאמר שריה רבא לזבוניה לגוים וכוליה חמרא במשמע ואיפלוג עליה אידך רבנן למימרא דמאי דהוה בדולא מיהת דשכשך גוי אסור בהנאה ואמרו שימכר כולו לגוים חוץ מדמי חמרא דדולא ושמואל ורבי יוחנן גם כן לא אסרו אלא מה ששכשך הגוי בלבד וטעם מחלקותם בזה כי רבא היה סובר דמאי דשכשך גוי מגע גוי שלא בכונא הוא חשוב שאינו אוסר אלא בשתיה דהא לתפסם על דבורם נגע בו והוה ליה כמדדו ביד דקיימא לן כרבנן דאמרי ימכר ואידך רבנן סברי דכיון שלא היה צריך אלא ליגע בו ולומר האי לאו חמרא הוא ושכשך בו יש לנו לחוש שנסכו בחמתו דכל דעביד טפי ממאי דצריך כמגעו בכונה חשיב ואפליגו עליה מההיא דאגרדמיס דאף על גב דבמלאכתו הוא עסוק אפילו הכי כיון שעושה מעשה חשוב לטעום ממנו אנו חוששין שנסכו קוד' שיטעום והוא הדין לזה ששכשך בו כדרך המנסכין שיש לחוש וכל דכן נמי הוא דהא שלא לצורך שכשך ועבד נמי ברתחא משו' דאמרו ליה שקרא ואף על גב דלית הלכתא כרבנן במאי דאסרוה כוליה דלית להו דרבן שמעון בן גמליאל מכל מקו' מדבריהם נשמע לרבן שמעון בן גמליאל ולדידן לענין מה שטעם הגוי שהוא אסור בהנאה ולענין מה שאומר הספר אקלע כו' כך הגירסא הנכונה וכן נמצאת בספרים ישנים וכן גורסין בתוספות.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |