ריטב"א/עבודה זרה/נו/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י רמב"ן רשב"א ריטב"א מהר"ם חי' הלכות מהרש"א חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ולרבא דלא שני ליה מוקים לה בתלתא תנאי. ואם תאמר ונימא דאיהו נמי הדר ביה ואמר דשאני יין נסך ויש לומר דלא ניחא לן למימר דהדר ביה מסברא דיליה כיון דלהדיא השוה יין נסך למעשר אלמא הכי קים ליה מסברא או גמרא.
אמר רב הונא לא שנו אלא שלא החזיר גרגותני כו'. פר"שי ז"ל גרגותני סל גדול שקשור בצנור והיין יורד מן הצנור לתוכו ומתוכו לבור כדי לצנן את היין מזגין וחרצנים וקאמר רב הונא שלא נאסר הגרגותני הזה מפני מה שנגע הגוי ביין שבבור הן מחמת נצוק הן מחמת שפחסתו גרגותני לבור והחזיר גרגותני זה לגת אסור אף מה שבגת וכתבו בתוס' דהא דרב הונא אתיא כמאן דסבי ליה בפרק בתרא דכל מין ומינו ושאינו מינו לא אמרינן סלק את מינו כמי שאינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו דחי לא יבטלו החרצנים והזגים שבגת ליין שבא להן מן הגרגותני דהא מסתמא איכא ששים.
או אפשר דסבירא ליה כאביי דאמר חמרא חדתא וענבי מין במינו הוא ולית הלכתא כרב הונא דהא ליתא לדאביי וקיימא לן כמאן דאמר דשאינו מינו רבה עליו ומבטלו ונראה כי מן הטעם הזה לא כתבו רבינו אלפסי ז"ל בהלכותיו ומכל מקום קשה מכאן לפירו' ר"ת ז"ל שכתב שאינו אוסר במשהו אפילו יין ביין אלא יין נסך שנתנסך ודאי לעבודה זרה ואילו הכא אסר ליה רב הונא אפי' מפני יין שבגרגותני ולא אמרינן דרב הונא טועה אף בזו מכיון דלית ליה לרבינו תם ז"ל הכרחא אדרבא סתם סוגין בכל דוכתא דאפילו סתם יינם אוסר במשהו וכן הלכה.
ואיכא למידק לפי' ר"שי ז"ל שכתב לעיל דלרב הונא כיון שהתחיל ייין לימשך נעשה יין נסך ואפילו מה שלא נמשך מן הגת למה ליה לרב הונא החזרת גרגותני דהא בלאו הכי נמי מיתסר ויש לומר דרב הונ' הא דהכא המתני' הוא דמפרש לה ולא שנו קאמר ומשנתינו כמשנה ראשונה היא ומיהו לפירוש הר"מבן ז"ל הא דרב הונא אף לדעתו ולמשנה אחרונה נצרכה וכפי מה שכתבנו לעיל וזה יותר נכון גרגותני גופה במאי מתסרה בנצוק שמע מינה נצוק חבור פר"שי ז"ל ולקמן בפרק השוכר פליגי בה ואם תאמר ומאי קושיא דהא רב הונא דהוא מארי דשמעתא דהכא סבר התם נצוק חבור ויש לומר דמשום דשקלו וטרו בה התם טובא ולא הוכרח' ממתני' דנצוק חבור קשיא לן הכא היכי אפשר דלתלי רב הונא מתני' בהאי סברה ואחרים תירצו דהכי קאמר שמע מינה נצוק חבור והא אמרה רב הונא חדא זימנא ואין הלשון הולם פי' זה ומכאן דקדקו בתוספות דאפילו למאן דאמר נצוק חבור נצוק בר נצוק אינו חבור דאי לא בלא החזרת גרגותני נמי נאסר מה שבגת בנצוק בר נצוק. ומעשה היה ששפכו מקנקן לכלי של גוים שהיה בו יין אסור והנשאר בקנקן נאסר בנצוק ואחר כך הוציאו יין מן החנית לקנקן ובא מעשה לפניהם והתירו משו' דנצוק בר נצוק אינו חבור והשיב עליהם רבינו הר"מבן ז"ל שזו אינה ראיה דשאני הכא כי מה שבגת אינו נאסר במגע גוי למשנה ראשונה מיהת ואף לפירוש ר"שי וכל מה שאינו במגע גוי אינו נאסר בנצוק וזו סברה נכונה וירושלמי מוכיח עליה דגרסינן התם ר"ה אמר הקלוח חבור זעיר בעי בכל אתר לא אתעביד הנצוק חבור וכה אתעבד הנצוק חבו' נתנסך הבור נתנסך הקלוח נתנסך הקלוח נתנס' הבור רבי אבא לא אמר כן אלא נתנסך הקלוח נתנסך הבור נתנסך הבור לא נתנסך הקלוח פירוש דסבר שאין נצוק חבור ושמע מינה דאף לדברי האומר נצוק חבור הקלוח לבדו נאסר אבל לא הגת או הגרגותני ובודאי שהדין בעצמו תמוה דכיון שנאסר הראשון בנצוק ונעשה חתיכ' דאיסו' למה לא יחזור הוא ויאסר גם כן והא למאן דאמ' נצוק חבור כמעורב חשיב ליה כדבעינן לומר קמן ועוד האריך בזה במקומו בפרק השוכר בס"ד.
ההוא ינוקא כו'. עד ניסוך דרגל לא שמיה ניסוך משמע דלא שמיה נסוך כלל ואפילו ליאסר בשתיה והאי ינוקא לית ליה לא כמשנה ראשונה ולא כמשנה אחרונה דאילו למשנה ראשונה אף על גב דלא ציירי ליה לידיה ואי למשנה אחרונה הא סתמא קתני אין דורכין עם הנכרי ומשמע בכל ענין ואף על גב דציירו ליה דידיה אלא סבירא ליה דמתני' רבנן היא ואיהו סבירא ליה כר' נתן דאמר ברגל מותר והיינו דאמרינן דאתא כי האי עובדא קמיה דשמואל ושהיה תלתא רגליה למשרייה אפילו בשתיה אלו משכח תנא דשרי כרבי שמעון. ורבינו הר"מבן ז"ל פירש דהכי מבעיא להו מהו לדרוך עם הנכרי בגת מי הוי כשוכר עצמו ליין נסך ואמר להו לא ואמרו ליה והא מנסך ליה בידיה כמשנה ראשונה והא ודאי למשנה אחרונה אפילו בהנאה אסור ואמר להו דציירנא להו בידיה והקשו ליה והא מנסך ברגליה ומהדר דניסוך דרגל לא הוי נסוך לאוסרו בהנאה ומשנה אחרונה בשיכול ליגע בידיו וכעין משנה ראשונה דקתני הכי בהדיא וכרבי נתן הורי ליה עד כאן תורף דברי רבינו ז"ל.
ותמהני מאי דקאמר דכרבי נתן אורי ליה דהא לרבי נתן נסוך דרגל לא שמיה נסוך אף לשתיה וכדקתני ברגל מותר ויש לומר דשאני הכא דאינה דריכה שהיא מלאכה נמשכת וחמירא כדבעינן למימר קמן ואפשר דבשיטת רבי נתן קאמר דשרי מדינא בשתיה ולא כר' נתן ממש ולישנא דמהו לדרוך עם הנכרי בגת מסייע לפי' רבינו ז"ל דמשום היתר שכרו קמבעיא להו ואע"ג דשמואל שריה למישרייה אפילו בשתיה דשמואל לא סבירא ליה דינוקא ולאו עליה קאי כלל:
אימר דאמר רבי נתן ביד ברגל מי אמר האי לישנא לא דייק דהא בהדיא קתני רבי נתן או ברגל מותר והוה לן למימר והא רבי נתן ברגל מותר קתני ושמא נאמר דכי קאמר דאי משכח תנא כר' נתן לאו כרבי נתן לגמרי קאמר אלא בשיטת רבי נתן שאוסר מגע גוי המתעסק במלאכתו אף בהנאה וכיון דכן עביד באידך כרבנן דמשוו רגל ליד ואסר ליה אפילו בהנא' ואנן פרכינן דאם כן לא הוי כרבי נתן כלל דהא מסיק ליה תרי דרגי דאימור דהחמיר כר' נתן ביד אבל ברגל מי אמר דליתסר אפילו בשתיה ואם כן מאן דאסר בהנאה לא הוי כרבי נתן כלל ואי אפשר דנחמיר תרי חומרי עליה כנ"ל והא דתנן מדדו בקנה ימכר לאו משום דסבירא ליה כרבי נתן דהוא הדין אפילו ביד אלא לרבותא נקט בקנה דאי לא הא משכח תנא כרבי נתן אלא דאי משכחנא תנא דשרי כרבי שמעון שרינא ליה אפילו בשתיה פי' דכיון דהקיל כולי האי כרבי שמעון דשרי בשתיה מגע גוי שלא בכונה אפילו נגע בו בידו כדאיתא לקמן בפרקין וכיון דלית הלכתא כרבי שמעון וקיימא לן כרבנן דנסוך דרגל שמיה ניסוך יש לנו לאסור האי עובדא דשמואל בשתיה מיהת.
ואיכא למידק דהכא משמע דליכא מאן דאסר יין שדרכו גוי בהנאה ואפילו נגע בו בידיו אלא רבי נתן ואילו למשנה אחרונה קתני דאין דורכין עם הגת בגד משום דרב הונא ומשמע דהיינו כדי שלא ישתכר באיסורי הנאה וכדפר"שי ז"ל במשנתי' ועוד קש' דמשמע ודאי דהלכתא כרבנן דאמרי מדדו בין ביד בין ברגל ימכר וכמעש' שבא לפניהם שאמרו ימכר ומדאצטריכו לומר דלית הלכתא כרבי שמעון ועוד דמעשה רב ומשמע נמי דהלכת' כמשנה אחרונה ואם כן קשיא הלכתא אהלכתא ויש לומר דהא לא קשיא דכי שרו רבנן מגע גוי שלא בכונה בהנאה הני מילי דומיא דמדדו בקנה שאינו נמשך הרבה במלאכתו אבל דריכת ענבים שנמשך במלאכתו הרבה חוששין שמא ניסך ואסור אפילו בהנאה דלא גרע מאגרדמים ומההוא עובדא דלקמן דשכשך בחמרא דאסרו ליה בהנאה ואפילו בשדורך בגת שלנו וכל שכן כשהגת שלו לעשות כרצונו ומיהו הני מילי בשנוגע בידו אבל כדציירוה לידיה כיון שאין דרך ניסוך ברגל דהיינו לאסור בשתיה אף בדריכה אלא למאן דמחמיר כרבי נתן גבי מדידה לאסור בהנאה אבל כיון דלא אשכחן תנא דמחמיר בההיא כרבי נתן לא מחמיר בדריכה ברגל לאסור בהנאה ומתניתין דאין דורכין עם הנכרי למשנה אחרונה אם תמצא לומר דמשום הנאת שכרו היא כמו שנראה מדברי ר"שי ז"ל ובר"מבן ז"ל ההיא מוקמינן לה כשדרכו בידיו מותרות והיינו דאמרי' דאי משכחנא תנא כרבי נתן אסרינן ליה אפילו בהנאה ומוקמינן מתני דאין דורכין אף כדציירוה לידיה הא למאן דלית ליה כרבי נתן לא מוקמינן לה אלא בדלא צייריה לידיה והיינו דשהיה שמואל ולא פשטה ממתני' ולאו אוקמא כרבי נתן משום דאיכא למימר דמתני' בדלא צייריה לידיה וכדקתני למשנה ראשונה אף על פי שנוטל בידיו מעתה גוי שדרך ענבים אפילו בשלנו אי לא ציירוה לידיה אסור אפילו בהנאה ואי ציירוה לידיה מות' בהנאה ואסור בשתיה כנ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |