ריטב"א/סוכה/נה/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתני' יום טוב הראשון של חג היו שם י"ג פרים. פירוש בכל שבעת ימי החג היו מקריבין בכל יום י"ד כבשים ושני אלים ושעיר אחד ואלו לא היו מתמעטין כלל אבל הפרים היו מתמעטין והולכין בכל יום כי ביום הראשון היו הפרים י"ג וביום השני י"ב ובשלישי י"א וכן תמיד עד היום השביעי שהיו שבעה פרים בלבד וכ"ד משמרות היו בימות השנה כל אחד ואחד עובד שבתו וכל משמר היו נחלק לבתי אבות והיה כל בית אב עובד את יומו וסדר מעלות המשמרות מפורש במסכת תעניות ולעולם משמר המקריב אוכל מה שמקריב מן הראוי לכהנים וזוכה בעורה של בהמה כמו שנאמר עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה ברגלים היו כל המשמרות שוות וביום הראשון של חג היו מחלקין קרבן היום לכל כ"ד משמרות וכלן זוכות בה כל א' לפי הפייס שלו יש שזוכה בפרים ויש שזוכה בשעיר ויש שזוכה באלים ויש שזוכה בכבשים וכן בכל יום ויום ואין משמרה זוכה ביום א' יותר מפר אחד או שעיר אחד או איל א' אבל כבשים פעמים שמשמר זוכה ביותר מכבש אחד. ביום הראשון שהיו י"ג פרים היו מפיסין תחלה מי מהם זוכות בפרים אלו ואחר שזכו בו י"ג משמרות מפיסין ביניהם מי מקדים תחלה מהם בו ביום נשארו י"א משמרות היו מפיסין ביניהם מי זוכה בשעיר ובשני אלים וזוכות בהם ג' משמרות הרי י"ו משמרות נשארו ח' משמרות והיו מחלקין ביניהם י"ד כבשים ששה משמרות זוכות בשנים שני' כבשים שהם י"ב ושתי משמרות אחד א' והיו מפיסות ביניהם מי זוכה בשנים ומי זוכה בא' וביום השני זוכין בפרים המשמרות שלא זכו אתמול בפרים והן אותן י"א משמרות שלא זכו בפרים ביום הראשון וביום הראשון כשהפיסו על י"ג משמרות שזכו בפרי היום הפיסו ג"כ על י"א משמרות הנשארות מי מהן מקריב תחלה ביום שני בפרים ומכאן ואילך לא היו מפיסין בפרים אלא היו נוהגין על סדר שני הימים הראשונים ממקום שגמרו ביום ראשון שם מתחילין ביום ב' וכן כלם. ומי שהקריב פרים היום לא יקריב פרים למחר כדקתני סיפא והכי איתא בתוס' בהדיא שלא פייסו בפרים אלא ביום הא' בלבד והיינו כדאמרי' ביום ב' היו הפרי' י"ב זוכין בו י"ב משמרו' על הסד' שאמרו ומפיסין ג' משמרו' לב' אלי' ושעיר הרי ט"ו משמרות נשארו ט' משמרות לי"ד כבשי' כי בהתמעט הפרים היו משמרות מתרבות על הכבשים היה להם לחלק הי"ד כבשים לתשעה משמרות חמשה משמרות מקריבין שנים שנים וד' משמרות אחת אחת היו מפיסין מי זוכה באחד וכן על הסדר הזה בכל יום ויום וביום השביעי לא היו אלא שבעה פרים זוכות בהם שבעה משמרות ומפיסין וזוכות ג' משמרות בשעיר ואלים נשארו י"ד משמרות לי"ד כבשים ומפיסין מי מקריבן ראשון וזהו שאמרו בז' כולן שוין וכל המשמרות היו שונות ומשלשות בחג בפרים חוץ משתים שלא היו משלשות שהרי ע' פרים היו כלם וכ"ב משמרות ג' פעמים לס"ו פרים נשארו ד' פרים לשתי משמרות שלא היו אלא שונות בלבד:
בשמיני חוזר ומפיס. פי' שהיו מפיסין כל הכ"ד משמרות מי זוכה בפר של יום ח' שלא היתה זוכה בו המשמרה שלא זכתה אתמול כמו בשאר ימים וזה שאמרו שמיני פייס בפני עצמו כמו שפירשנו:
אמרו חכמים מי שהיה מקריב פרים היום לא היה מקריב למחר. פי' זהו מיום שני ואילך ששלמו כל המשמרות ונתמעטו הפרים ומתחילין בג' ממקום ששלמו בשני שכבר ידעו סדר משמרות הפרים אבל ביום השני עכ"פ חוזרות אחת מן המשמרות של יום ראשון שהרי לא נשארו אלא י"א משמרות והפרים ביום שני היו י"ב וא"א שלא תחזור אחת מן המשמרות לאותו פר הי"ב אבל ביום השני נשארו מן הפרים י"ב משמרות ולא היו בשלישי אלא י"א פרים ובמשמרות שנשארו די להם ועדיין נשארה מהם משמרה א' לאלים ולכבשים וכן בכל יום דוק ותשכח:
גמרא לימא מתניתין דקתני שחוזרין להפיס בפר של שמיני רבי היא ולא רבנן דתניא כו' אפי' תימא רבנן הנהו תרתי גופיהו דאשתארו שלא שלשו לאפוסי בעיין אינהו לחודיהו מיהת בפר של שמיני מי יקריבנו ויזכה בו והיינו פייס בפני עצמו דקתני שהיו מפייסות עליו שתי משמרות אלו:
מתני' ברגלים היו כל כ"ד משמרות שוות בלחם הפנים של אותה שבת ולא היה יתרון בו למשמרת שעובדת בשבת שהי' הרגל בתוכה משא"כ בשאר ימות השנה שהמשמר' שעבד' באותה שבת זוכה בלחם הפנים שלו:
וכן שוים בכל אימורי הרגלים ופרישנא בגמרא כל האמור ברגלים דהיינו כל הקרבנות שקרבין ברגל:
ובעצרת אומר בכל משמר ומשמר הילך חמץ של שתי הלחם הילך מצוה של לחם הפנים:
משמר שזמנו קבוע שהיה דינו לעבוד בשבת הרגל הוא מקריב תמידין כו' מפרש בגמ':
גמרא אמורי הרגלים דגבוה נינהו. פי' קס"ד דאימורים דתנן הכא היינו באימורים דעלמא שהם אברים ופדרים שהם כלים שם ופריק אמר רב חסדא מה שאמור ברגלים:
יכול אף בשאר ימות השנה כן. פי' שיחלקו בלחם הפנים עם משמר של אותה שבת כל משמר אחר שבא לירושלים ת"ל כו':
ת"ר מנין שכל המשמרות כו'. אלא לחם הפנים שאע"פ שלא היו שוים בעבודתו שוים כל המשמרות באכילתו ודוקא אכילתו אבל סילוקו וסדורו והקטרת בזיכין דוקא למשמרת הקבוע באותה שבת וכן מפו' בתוספתא ולהכי מרבינן מקרא לחם הפנים ולא מוספין משום דכתיב יאכלו דבר שכלו ראוי לאכילה משמע והיינו לחם הפנים ואסיקנא דאומרים סוכה ואח"כ זמן וכן הלכה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |