ריטב"א/סוכה/מב/ב

ריטב"א סוכה מב ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פרק ד לולב וערבה

לולב וערבה ששה ושבעה. ‎ פי'‎ ‎כדמפרש בסיפא דלאו דחו שבת אלא לולב שחל יום אחד בשבת או ערבה שחל ז'‎ שלה בשבת והשתא הוי להו ז'‎ וכי מקלע שבתא בשאר יומי לא דחו שבתא וה"ל ו':

ההלל והשמחה ח' פי'‎ ‎ז'‎ ימי החג וי"ט האחרון שהוא עצרת והני איתנהו שפיר אפי'‎ בשבת דאע"ג דקי"ל אין שמחה אלא בבשר ועיקרו בשלמי שמחה וכי מקלע שבת ביום ראשון א"א בשלמים דלמשחטינהו בשבת לא אפשר ולא למשחטינהו נמי מע"ש וי"ט משום דבעיא זביחה בשעת שמחה כדנפקא לן מוזבחת שלמים ושמחת מ"מ הא איתא לשמחה של חולין או בשאר מיני שמחות כיון דלא אפשר בבשר שלמים שלא אמרו שאין שמחה אלא בבשר אלא למצוה מן המובחר כל היכא דאפשר אבל לא לעכב:

ונסוך המים שבעה. פירוש ואפי'‎ בשבת דלא הוו צריכי למדחי שבת כדאיתא לקמן:

החליל. ‎ פי'‎ ‎שהיו מנגנין בשמח'‎ בית השואבה כשהולכין להביא מים לנסוך חמשה וששה לפי שלא היה דוחה שבת וי"ט א':

לולב ז'‎ כיצד י"ט ראשון שחל להיות בשבת לולב ז'‎ ושאר כל הימים ששה ובגמ'‎ מפרש אמאי לא דחי לולב שבת בשאר ימים:

גמרא ושאר כל הימים אמאי לא דחי טלטול בעלמא הוא ולדחי שבת. פירוש מסתברא דשפיר ידע תלמודא דלולב ליתיה מן התורה בגבולין אלא ביום ראשון כדכתיב ולקחתם לכם ביום הראשון וכדכתיב ושמחתם שבעת ימים לפני ה'‎ הוא דכתיב דהיינו בב"ה הלכך אי איתיה לולב בגבולין כל שבעה מדרבנן בעלמא הוא וכדתנן בפרקין דלעיל בהדיא וכיון שכן בגבולין כיון דמדרבנן הוא היינו דלא דחי שבת דלא תקון רבנן במקום דאיכא איסור טלטול דידהו אלא הכא אמתני'‎ קיימין דמיירי בב"ה דהתם איתא להלל ולשמחהו לערבה ששה ושבעה ומשום דלולב במקדש מדאורייתא כל שבעה ולהכי מבעיא לן השתא אמאי לא דחי ליה לשבת דליתי עשה דלולב ולדחי שבת ואע"ג דאיכא איסור טלטול לידחי דהא ודאי אע"פ שאסרו חכמים טלטול במקום מצוה שאין מטלטלין מוקצה כדתנן אבל לא את האוצרות שלא יתחיל באוצר תחלה לרבי יהודה ולא יגמור לר"ש ותנן אבל לא את הטבל כו'‎ אף על פי שבטול בית המדרש והכנסת אורחים מצות גדולות לא התירו מפני מצות אלו אלא טלטול היתר בדבר שאין בו אלא משום עובדין דחול כדתנן מפנין אפילו ארבעה וחמשה קופות מפני האורחים וביטול בית המדרש ותנן מדבריהם למדנו שמודדין ופוקקין בשבת הא ודאי לא אסרו חכמים כלל טלטול בדבר של מצוה קבועה של תורה היוצא בזה כדי שתאמר שחכמים שהתירו בזה לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה שלא אסרו לטלטל דבר הצריך והראוי לו לשבת כלל ואין לולב שהוא ראוי מן התורה ומצותו קבועה ליום זה בכלל איסור זה כלל. ופרקי'‎ אמר רבא גזירה שמא יטלנו בידו ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים או שיוציאנו מרה"י לרה"ר אלא דתלמודא נקט חדא מינייהו דאיתיה אפי'‎ הוה לולב ברה"ר והא קמ"ל דב"ד מתנין לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה כדאית'‎ ביבמות:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---