ריטב"א/נדה/כד/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות רי"ד
רמב"ן
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש

שינון הדף בר"ת


ריטב"א TriangleArrow-Left.png נדה TriangleArrow-Left.png כד TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ובין ר' יוחנן ור' ינאי איכא דר' אלעזר. פי' דר' יוחנן לית ליה דר"א וס"ל דאע"ג דניטל חלל שלה אינה מתה ואינה מטמאה במשא ואע"ג דלא סגיא דלהוי טרפה ואפי' בבוקא דאטמא דשף מדוכתיה הוי טרפה כל היכא דאיעכול ניביה לד"ה כדאיתא בפ' אלו טרפות כנ"ל לר' יוחנן דטרפה חיה כר' ינאי אבל ליכא למימר דאיהו משמע ליה בכדי שינטל מן החי וימות בעי' למימר וימות לאלתר דא"כ לר' ינאי נמי נימא הכי ומ"ל דס"ל דטרפה חיה אלא ודאי כדאמרן.

ואם איתא ליתנא נמי שמא מגוף אטום או ממי שפניו מוסמסין. וא"ת ודילמא חדא מינייהו נקט ותדע מצי למתני שפניו תיש וכעין אפקות' ומי שיש לו שני גבין וי"ל דשאני פניו מוסמסין דלא בריר דיניה כולי האי ודמי נמי לפניו טוחות.

כי פליגי בפניו טוחות והכי איתמר. ק"ל נהי דמכרחי' דל"פ אלא בפניו טוחות מ"ל לאפוכי סברא דר' יוחנן לר"ל ודר"ל לר' יוחנן ושמא הכי גמיר לה רב פפא.

מאי דעתייכו לחומרא. ק"ל דמהאי ליש' משמע דקים ליה בגווייהו דלא טעו בהלכה א"נ שכן נר' לו מדבריהם דלחומרא בעלמא אמר כן וא"כ היכי א"ל דיהביתו לה ימי טוהר והא ודאי כיון דלחומרא אמר כן לא סגיא שלא פי' כן לנשאלין בהוראתם והכי יהבי לה ימי טוהר וי"ל דה"ק דאע"ג דהנשאלי' עצמם לא יטעו בהוראה שמא יבאו אחרים לטעות בהוראתם שלא ידעו טעם הדבר בבירור וכיון דכן ואין הדבר מן הדין א"ל אין לנו אלא קו הדין דאלו בדבר שהוא ספק תורה פשיטא דעושין לחומרא ולא חיישינן לקולא דלבסוף דהא לא סגר דלא נעביד לחומר' ואפי' בדבר שהוא טוהר מן התורה ונראה להם לחכמים לאסור בו משום גזירא כההיא דהוציא העובר את ידו דאמר רב הונא לקמן דמדרבנן טמאה לד"ה גזירה ידו אטו ראשו או רובו בהא נמי עבדינן ולא חיישינן לא אמרי' אלא בבעין זו א"נ ההיא דר' ירמי' בר אבא דלק' דבעי להחמיר כשמואל ואנן קי"ל כרב באיסורא וזה ברור.

רב סבר בריה בעלמא ליתא. פרש"י ז"ל שאין בעולם מין אחר שיהא כן אלא הנמצא במעי בהמה ושמואל סבר יש בעולם מין שהוא כך והוא מתקיים ואיהו הוא דאסר רחמנא למשה אבל זה לא נאסר והרי הוא בכלל מה שהתירה תורה בהמה בבהמה וא"ת לשמואל בשיצא לאויר העולם למה אסור כדמתרץ בריתא לק' להוי בקלוט בן פרה דשרי י"ל דס"ל לשמואל שאף זה אעפ"י שראוי לברית נשמה אינו מתקיים בעולם והרי הוא כנפל שאינו מתקיים ליום ולפי דברים אלו הא דאותיב רב שימי לרב ממתני' דדייה מינה הא מחיה חיי ה"נ דתקשי לשמואל דרב שימי קמיה דרב הוה רגיל דיתיב דבר בריה ותלמידיה הוא וכן מה שהקש' רבי' הרמב"ן ז"ל דבמ' בכורו' מוסבינן מניה לרב ולא מדכרין לשמואל כלל כבר תירץ רבי' נר"ו דדילמא מותבינן לרב דשמעינן ליה להדיא דאמר באשה אינו ולד דאילו לשמואל לא שמעינן ליה להדיא דאסר בשיצא לאויר העולם ואנן הוא דמתרצינן הכי לק' אליביה דידיה ומאי דנקטיה אבל במעי בהמה שרי מימ' בגמ' הוא ומוקים פלוגתייהו בדרב חנן בר רבא א"נ דבמעי בהמה שרי ר"ל דכל שנמצא במעי בהמה שרי לעולם כך יש לפ' לפי שיטתו ז"ל אבל רבינו הרמב"ן ז"ל פי' דבין לרב בין לשמואל אין בריה כיוצא בו מין לעולם ואין לנו אלא זה שנמצא במין אחר ובהאי גופיה פליגי רב ושמואל אם ראויה להתקיים אי לאו כרב סבר בריה בעלמא ליתא וא"א להיות לו לאויר העולם ומעתה במעי בהמה הוא הא שריה רחמנא דלא להוי בכלל פרסה בבהמה תאכלו ושמואל סבר דבריה בעלמא איתא וראויה היא לחיות בעולם וכי אגמריה רחמנא היינו לאחר שיצא לאויר העולם ולא להוי כקלוט בן פרה דשרי אבל במעי בהמה דאפי' שליה שרי איהו נמי שרי ולהאי פי' דייק טפי לישנא דקאמר בריה בעלמ' ולא קאמר מין בעלמא ודייק נמי לישנא דאיתא וליתא ולא קאמר איכא וליכא ומיהו ק"ל דהא פסיק תלמודא הלכתא כרב ואפילו לקולא ולפי זה אין לך בעל שני גבין ושני שדראות מתקיים בעולם ומצאתי כתוב על א' מהגדולים שהעיד על אשה בעלת ב' גבין וב' שדראות שחיתה ונתקימה זמן גדול וי"ל דקים להו לרבנן מילתא היא וההוא מיעוט דכמה מיעוטי הוא ואין חוששין לו.

יש בעוברין שהן אסורים. פי' יש בעוברין המותרים במעי אמן שהם אסורין כשיצאו לאויר העולם.

מאי יצא לא יצא מכלל עוברין. פי' דה"ק יצא לאסור מכלל התר עוברים שבמעי אמן מי שיש לו ב' גבין שהרי א"א לומר שיצא להתר מכלל איסור שאפי' יצאו לאויר העולם קודם זמנו מותר דאמא עדיף מאידך שאינם משונים.

רב מתרץ לטעמיה. פי' דאע"ג דמתני' לק' לרב לישנא דידה לא אתי שפיר דלישנא שיצא ב' גבין משמע שיצא מאיסור להתר מה שא"א לומר כן.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון