ריטב"א/נדה/ח/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רמב"ן רשב"א תוספות הרא"ש ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת. פי' ואי אתי למכללא אתי למטרדה ואעפ"י שהיא תחלת ברכה ואיכא דק"ל מהא דאמרינן בפרק תפלת השחר אר"נ כל השנה כלה מתפלל אדם הביננו חוץ ממ"ש וממוצאי י"ט לפי שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת ופרכינן עלה ונכללה ואסיקנא בקושיא ומאי קשיא דהא ר"ח בן אנטיגנוס דאמר הכי וי"ל דהתם קושיא בעלמא היא ולאו מדחיה ההיא מימרא בהכי ובדוכתי טובא יכול למימר וליטעמיך ולא חייש להכי וכן דעת הגאונים ז"ל שם ואחרים תירצו דשאני התם שאומר כן בכל השנה אליבא דר"נ וכיון דכן לא אתי לאטרודי עי"ל דבמוצאי י"ה שהוא מעונה ואין דעתו מיושבת עליו אתי לאטרודי וכמו שאמרו האמוראים אח"כ מפני כן דתפלת נעילה פוטרת של ערבית.
והתנן ר"א אומר וכו'. פי' ופליגי רבנן עליה אבל בקטפא דפירא מודה ליה. פי' ומוקמי' מתני' דשביעית בקטפא דפירא וכרבנן שכל דבר שנולד מלחות דפרי נקרא קטפא על שם השרף היוצא מן העץ ואף שמן אפרסמון נקרא שרף מעצי הקטף.
ואב"א כי פליגי. וכו' פי' ומתני' דשביעית וערלה בקטפא דגוזזא אל דמתני' דשביעית באילן שאינו עושה פירות והיינו עצי הקטף ממש ומתני' דערלה באילן העושה פירות כך נראה פי' הסוגיא לפשוטה וי"א שא"א לאקומי משנה דשביעית בקטפא דפירא מדקתני והקטף ודכ"ע הקטף היינו שרף מעצי הקטף הנזכר בכל מקום והוא קטפא דגוזזא לכך פי' דאפילו באוקמתא קמייתא דאוקמא מתניתין דשביעית כרבנן בקטפא דגוזזא באילן שאינו עושה פירות מוקמינן לה נמי כדאוקי' בפרוקא בתרא אלא דמעיקרא מכרחיך לך מההיא דר' יהושע דקאמר דמיירי רבנן בקטפא דפירא ומשמע לן דר"ש דמודה באילן שאינו עושה פירות דקטפא זהו פריו ובתר הכי מכריחין לה ממש מאידך דר"ש וזו שיטת קצת רבותי אבל לשון הגמ' קשה מאד לפי' זה דבהדיא משמע מלישנא דכל חדא מנייהו אוקמתא באנפי נפשה.
ת"ר נשאת ולא ראתה וכו' אינו והאמר רב כהנא וכו'. הא דלא פרכינן לה אמתני' משום דאיכא למימר דהא דתנן כל שלא ראתה דם מימיה ואעפ"י שהיא נשואה היינו שלא ראתה דם בתולים להכי נקטי' אמתניתן דפירשה בהדיא בדם בתולים.
בתולת אדם כל זמן שלא נבעלה נ"מ לכהן גדול א"נ לכתובה מאתים. פי' שלא נבעלה בעיל' גמורה ולאפוקי קטן הבא על הגדולה א"נ גדול הבא על הקטנה דלאו כלום הוא וכנותן אצבע בעין דמי וכדאיתא ביבמות לענין כ"ג ובפ"ק דכתובות לענין כתובה ולפום פשטיה דהאי לישנא כל שהיא מוכת עץ כשרה לכהונה ולכתובה נמי אתיא כר"מ דלית הלכתא כותיה ואינו נכון דהא מוכת עץ אסורה לכהונה לכתחלה לכ"ע ואע"ג דאיכא מ"ד התם דאם נשא נשוי לפי שסופה להיות מוכת עץ תחתיו ליכא לאוקומא להא בדיעבד וליכא לאוקומא נמי לענין כתובה כר"מ ולא כהלכתא לכך י"ל יותר דנבעלה לאו דוקא וה"ה כל שנעשה בה מעשה בעילה ואפי' ע"י עץ אלא דנקט לישנא בהווה ומאי דהוה לד"ה ולא למעוטי מוכת עץ.
ואם איתא ליתני נמי האי. וא"ת ולדידן ליתני נמי בתולת בתולים משום בוגרת מיהת וי"ל דהשתא ס"ד דבוגרת כשרה לכהונה כרבי יהודה ור"ש ולמא כפרקינין לקמן דלא תני אלא מידי דתלי במעשה תו ל"ק בוגרת כלל.
אלא דלא קפיץ לגמרי. ומיהו מזבן זבני לה משום דלא אתי לידי ספק נדה וכההוא דאמר' בפ"ק דכתובות לך זכה במקחך ומ"ש תנחומין של הבל ניחמך היינו משום דא"ל לך זכה דמשמע דזכות הוא לגמרי ומיהו איכא דניחא ליה בהכי.
שנאמר ויהי כמשלש חדשים. פיר' וס"ל דהיינו ג' חדשים גמורין ומשום דהוה שלש עבור נקט משלש ודלא כמאן דדריש דמקצתו של ראשון ושלישי.
משום דאיכא דילדה לט'. פרש"י ז"ל ודילמא קרא מיירי כהנהו דילדן לט' דאילו דילדן לז' עיבורן ניכר לב' חדשים שהוא שליש עבורן דקי"ל יולדת לז' יולדת למקוטעין וא"ת לגבי יולדת לט' ראיה גמורה היא ולגבי יולדת לז' אפי' זכר אין כאן י"ל כיון דלא נקט כמשלש חדשיה ונקט חדשים קרוב הדבר לומר דבכל אשה הוי הכרת העובר כן ואפי' דיולדת לז' ולגבי ההיא הוא דקרי ליה זכר לדבר. כי כתיב הא בזכרים כתיב. ואינו אלא משל בעלמא ומי יש כאן זכר שכל משל הוא דומה לנמשל.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |