ריטב"א/מגילה/כט/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד - מהדורה קמא ריטב"א חי' הלכות מהרש"א פני יהושע יעב"ץ רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כמאן דלא כרשב"ג דאי כר"ש ב"ג בב' שבתות דתניא שואלין בהלכות פסח קודם לפסח ל' יום רשב"ג אומר ב' שבתות וקס"ד שדין שאלה קריאת פרשיות בדין שאלה בהל' פ' שקלים כל ההקדמה הזאת כדרך שמקדימין לשאול זמן זה בהלכותיו דומיא דה' הפסח ומהדרינן דאפי' תי' רשב"ג כיון דאמר מר בט"ו בו שולחנות יושבין במקדש משום שולחנות קדמי' וקרינן מר"ח אדר וא"ש לרשב"ג דמר"ח ועד שולחנות ב' שבתות איכא והה"נ דמתרצינן לרבנן דלאו משום שאלת הלכו' הוא שקורין בפ' שקלי' דא"כ נקדים ל' יום קוד' שולחנו' אלא משום זריזות בעלמא הוא לזרז' על הבאת שקליה ואפי' לרבנן בט"ו יום סגי ולמאי דקס"ד מעיקרא דמשום שאלת הלכות כההיא דהתם היינו לדרוש ברבים בה' הפסח קודם לפסח ל' יום דהא פרישנא בפ"ק דליתא אלא קס"ד דכעין דהתם יש רשות לשאול בה' הפסח שהם רבים זמן זה שהוא כעין ערב הפסח אה"נ שייך לקרוא בכאן בפרשת שקלים ל' יום קודם לכן כדי לשאול כל אדם בהלכות שהם עמוקות תוך זמן זה:
בכ"ה בו יושבין במקדש משום דאותן שלא צרפו שקליה' עדין מועטי' ואין צריך לשלחנות במדינה א"נ להודיע שמכאן ואילך ממשכנין על מי שלא הביא שקלו כדפרש"י ז"ל:
מאי פ' שקלי' רב אמר את קרבני לחמי לאשי ושמואל אמר כי תשא והלכתא כשמואל דתניא כותיה:
וא"ר יצחק נפחא ר"ח אדר שחל להיות בשבת מביאין ג' תורות וכו' ואין קורין הכל בספ' א' משום טורח ציבור שיתעכבו כשגוללי' אותו ובמס' סוטה אמרי' גבי כ"ג בי"ה שקורא בפרשת אחרי מות ואומר יותר ממה שקריתי לפניכ' כתוב כאן ובעשור שבחומש הפקודים קורא ע"פ ואקשי' וניתי ס"ת אחרינא וליקרי ביה ופרקא דליכא משום פגם של ראשון אלא כי קרי חד גברא בתרי ספרי אבל תלתא גברי בתלתא ספרי ליכא פגמא וכן ר"ח טבת שחל להיות בשבת מוציאין ג' תורות וקורין בא' בענינו של יום וא' בשל ר"ח וא' בחנוכה פי' ושל חנוכה אחרון כדמסבר להו:
ואסיקנא דר"ח טבת שחל להיות בחול קרו תלתא בר"ח וחד בשל חנוכה. ואין משגיחין בשל חנוכה לקרות בו תחלה וג' דר"ח תדיר ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם ומעולה יותר:
ואסיקנא דפ' שקלים שחל להיות בואתה תצוה קרו שיתא מואת' תצוה עד ועשית כיור נחשת וחד חוזר וקורא משום פרשת שקלים מכי תשא עד ועשית דאי לא קרו אלא חדא זימנא ליכא הכירא דאמרי אוקומי הוא דמוקמי התם לפרש' ואתה תצוה והאי חד דמהדר מכי תשא עד ועשית היינו ז' ממש ולמ"ד מפטיר עולה למנין ז' היינו מפטיר ולמ"ד מפטיר אינו עולה למנין ז' היינו א' מן הקוראין ולא בעינן דליקרו ז' בפ' עד ועשית והדר מפטיר וליקרי מכי תשא עד ועשית משום פ' דלא מיבעי ליה למקרי בעקר פרשה חד אלא העולים למנין הקוראי' ולהכי סתים לה סתומי ושוב אין ראיה מכאן לדברי הרי"ף ז"ל כדכתיבנא לעיל והשתא נהגינן דקרי ז' בפרשת היום ומפטיר קרי בפ' שקלי' ושפיר דמי כדפרישנ' לעיל מי' אביי לא נחית בהא ונקיט לישנא דרווחא שלעולם הכי מעולה שיקרא פרשת הענין מי שעולה למנין ז' ולעולם אי' לך דלאו עכובא היא מי' השתא לא מתרמי לן פ' שקלים בואתה תצוה וכן כשחל פ' שקלים בכי תשא עצמה קרו שיתא וכו' והשתא לא מתרמי לן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |