ריטב"א/יומא/נה/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות ישנים תוספות רי"ד ריטב"א חי' הלכות מהרש"א גבורת ארי רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
זהב לכפורת פר"שי ז"ל שהם מזרקים מלשון כפורי זהב כלו' שהזהב ההוא הי' לכלי שרת ואינו נכון ד"הול למימר לכלי שרת ועוד דבירושלמי דשקלים פי' לבית הכפורת שעושין ממנו שם רקועי פחים וכן פי' ריב"א ז"ל והר"ם במז"ל.
קנין הם תורים וגוזלי עולה הם בני יונה. פי' המתנדב שני תורים נותן בשופר של קנין והמתנדב בני יונה נותן בשל גוזלין שכן קראו הכתוב כדכתיב ותור וגוזל. ועוד דגוזל משמע כשהוא קטן כדכתיב על גוזליו ירחף וקיי"ל תורים גדולים ולא קטנים ובנ"י קטנים ולא גדולים ומפני זה היו כותבין גוזלים בשופר של בני יונה כן פירשו בתוס'.
בחטאת שמתו בעלי' פי' דאזלא למיתה פרש"י ז"ל דכיון שכן היו המעות שבהן דמי חטאת שמתו בעלי' שהן הולכות לים המלח והם מעורבות עם המעות האחרות הכשרות ופוסלות אותן. והיינו מפני התערובות דקתני ופרכינן ונישקול ד' זוזי ונשדי במיא ואידך לשתרו פרש"י ז"ל דדוקא נקט ד' זוזי וכדאמרינן התם שעמדו קנין ברבעתיים דהיינו רובע סלע צורי שהוא דינר צורי. וארבע זוזי דאמרינן הם ארבע' זוזי מדינה מפני פרידה אחת של חטאת. ושתי הפרידות הם שמונה זוזין שהם זוז צורי. והא דקאמרינן ונשדי' במיא פי' או לים הגדול בלא שחיקה או לשאר נהרות בשחיקה דהכי אסקינן בפ' כל שעה ובמס' מעילה וה"ה לפודה כרם רבעי בזמן הזה.
והנך לשתרו איכא למידק היאך לשתרו אידך ומ"ש מכל איסורין שבתורה שאם יש איסור בהיתר בפחות מכשיער לבטלו שהכל אסור ואין מתירין אותו בסילוק כדי האיסור. ויש מרבו' הצרפתים שתירצו דשאני הכא שתחלת התערובת הי' בהיתר. ודמי לשני לוגין שאני עתיד להפריש שאינו מדמע את השאר ולסאה תרומה שנפלה לתוך החולין בפחות ממאה והטעם מפני שהתערובת הי' בהיתר. ואין דברים אלו מחוורין דבכל איסורין שבתורה אין הפרש בין שנפל האיסור בהיתר או שהי' היתר ונאסר מקצתה אח"כ ואינו ניכר כגון שנטמא א' מהם או שנאסר בקונם או מפני חמץ בפסח וכיוצא בו. והא דשני לוגין אינו אלא מטעם בריר' דלמאן דאית לי' ברירה למפרע אנו רואין כאילו האיסור עומד בפ"ע וההיתר בפ"ע. ותדע דבעלמא קיי"ל קרא לה שם מפיה לא ישתה משולי' מפני שמשקה מעורב הוא ואלו הכא הותר מטעם ברירה וכדכתי' בכמה דוכתי בס"ד.
והנכון דקושיין הכא מטעם ברירה שהנותנין מעות בשופרות על דעת הכהנים נותנין שיהא מעות אלו מעכשיו כפי מה שירצה הכהן בשעת הקרבה הילכך בידו של כהן לומר שיהי' אלו למיתה והשאר יהי' חובה לאותם אנשים שהם חיים וכאלו הפרישום בעלי' לחובת אנשים דמי ופריך לה תלמודא סתם משום דקים לן דלא אפשר אלא בהכין והיינו דפרקינן בהדיא לר' יהודה ל"ל ברירה וזה נראה ברור. עוד הקשו ל"ל למשדינהו במיא דכיון דמעות סתומין הם אע"פ שמתו הבעלי' יכול לעשות מהן נדבה וכדאמרי' במסכת נזיר גבי הפריש מעותיו לנזירותו. מעות סתומין יפלו לנדבה ופריך והלא דמי חטאת מעורבין בהן ופרקינן הלכה היא בנזיר ומסיק התם דה"ה לכל הסתומין וא"כ יכול הוא לתקן שיקח בהמה מן השוק ויאמר מעות האשה בכל מקום שהם יהי' מחוללין על בהמה זו ואח"כ יקדישום לכל מי שחייב חטאת מאותן שנתנו בשופר ויקרסי בהמה זו קרבן נדבה. ותירצו דסתם מעות של שופרות מפורשין הן לענין זה כדאמרי' התם אמר רב אשי לא תימא מפורשין שיאמ' אלו לחטאתי ואלו לעולתי אלא אפי' אמר אלו לחטאתי ולעולתי מפורשין הם ואיכא דאמרי דאפי' אמר אלו לחובתי מפורשין הן ואלו הן סתומין כשאמר אלו לנזירותי או ללידתי ולכשתמצא לומר שאמר אלו ללידתי שהי' קן סתום אין הכי נמי שיפלו לנדבה אבל לא רצו לתקן שהנותן בשופר יתנם שם סתומין שמא יתנם שם מפורשין.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |