ריטב"א/יומא/י/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות ישנים תוספות רי"ד ריטב"א חי' אגדות מהרש"א פני יהושע גבורת ארי רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
חוץ מלשכת פרהדרין שבו היתה שמירה לכהן ביום הכפורים. פי' בראשונה ולהכי חשיבא מה שאין כן בלשכה דפרה ודוק.
ת"ר כל הלשכות וכו' איתיביה אביי סוכת החג בחג רבי יהודה מחייב וכו' ותני עלה רבי יהודה מחייב בערוב ובמזוזה ובמעשר וכי תימא מדרבנן בשלמא ערוב וכו' איכא למידק אפילו מצי לאוקומה דמדרבנן הוא דמיחייב היכי ניחא דהא גבי לשכות פוטר רבי יהודה אפילו מדרבנן חוץ מלשכת פלהדרין משום גזירה בעלמא. ויש לומר דאי מדרבנן ניחא דבסוכה כיון דכתיב בה תשבו כעין תדורו תקון ביה רבנן מזוזה מפני שמשתמש בו כל שבעה הוא וביתו כמו בבית מה שאין כן בלשכות. והקשו בתוספות אמאי לא פריך אביי נמי דרבנן אדרבנן דבלשכות מחייבי והכא פטרי. וכי תירץ אביי ואמר בשבעה כולי עלמא לא פליגי דחייב בלשכה. אמאי לא קשיא ליה מדרבנן דסוכה דקתני וחכמים פוטרין. ותירצו דניחא ליה לאביי דדילמא רבנן דסוכה לאו היינו רבנן דלשכה והא דפרכינן ליה בסמוך והא סוכת החג בחג קתני וחכמים פוטרין היינו משום דכיון דאמ' אביי באוקמתיה בשבעה כולי עלמא לא פליגי הוה משמע דליכא שום תנא דפטר. וכן נראה מלשון רש"י ז"ל שכתב והא סוכת החג בחג קתני ופטרי רבנן אלמא בשבעה נמי איכא מאן דפטר ואין זה מחוור כ"כ ויותר יש לומר לאביי לא שמיע ליה מאי דקתני וחכמים פוטרין דלא סיימוה לברייתא קמיה ולא גרסינן באיתיביה אביי וחכמי' פוטרין ולבסוף אקשינן ליה דהא קתני בההיא מתנייתא וחכמים פוטרין. עוד י"ל דמדרבנן לא קשיא ליה דאיכא למימר דפוטרין מדאורייתא קתני דהא רבי יהודה מדאורייתא מחייב כדמפרש ואזיל וגבי לשכה היו מחייבין מדרבנן מיהת וה"ק רבנן סברי גזרי' שאר ימות השנה אטו שבעה דכולה חדא גזירה היא. ורבי יהודה סבר לא גזרינן כלל ואע"גב דחיוב שבעה מדאורייתא ואנן פרכי' לאביי דכיון דקתני וחכמים פוטרין פוטרין לגמרי משמע ואפילו מדרבנן.
אלא מעשר מי איכא למימר מדרבנן דילמא אתי לאפרושי מן הפטור על החיוב או מן החיוב על הפטור. פירשו הראשונים דאתו לאפרושי מפירות שהכניס בסוכה שהן פטורין מן המעשר. על פירות שהכניס בבית דעלמא שהם חייבים. והקשה ר"י ז"ל דהכא ליכא למימר דאתו לאפרושי מן הפטור דליכא למימר הכי אלא במאי דמפטר מדאוריתא מתרומה ומעשר דומיא דפירות עציץ שאינו נקוב וכיוצא בו. אבל הני חייבין הן במעשר מן התורה אלא שלא הגיע גרנם למעשר מן התורה עד שיראה פני הבית והני לא גרעי משבלים דקיימ' לן שאם הפריש תרומה ומעשר בשבולין תרומתו תרומה ופטור מתרומת מעשר אם הקדים מעשר א' בשבלים ועוד דהא תנן במס' תרומות אין תורמין מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שנג"מ ואם תרם תרומתו תרומ' וכ"ש האי שכבר נגמרה מלאכתו אלא שלא ראה פני הבית דאפשר דאפי' לכתחלה תורמין מזה ע"ז. לכך פר"י דהכא חיישינן שיכניס פירות במוץ שלהם לסוכה והוא סבור שהסוכה הזאת בית גמור הוא לענין מעשר להקל ולהחמיר וכיון שהכניסם במוץ שלה דינם כפירות אחרים שהכניס במוץ שלהם לביתו ואתי למתרם מזה על זה והוה ליה מן הפטור על החיוב דהני דסוכה לא חשיבא הכנסה וחייבין מן התורה והנהו שהכניס לביתו פטורין מן התורה לכל הפחות כדפרי' בפ' אין עומדין ואיכא למידק מאי שנא דהכא חששו דאתי לאפרושי מן הפטור על החיוב מכמה מילי שהן פטורין במעשר מן התור' וחייבין מדבריהם ולא חששו שמא יבא לעשר מן הפטור על החיוב ותירצו בתוספות דבעלמא מידע ידיע דהא מדאורייתא והא מדרבנן ולא אתו למטעי וכן בהא דאמר ר' יוחנן שאין חצר קובעת מן התורה וקובעת מדבריהם כדמוכח במסכת נדה ולא חששו שמא יבוא לעשר מהם על פירות שנכנסו בבית דחצר בבית לא מיחלף אבל הכא סוכה דתוך שבעה בבית מיחלף כיון דאמר רחמנא תשבו כעין תדורו. ודכותה הא דאמרינן בפרק מקום שנהגו גבי הנהו דהוו מפרשי חלתא מארוזא כסבורין אורז מין דגן הוא נכלה זר באנפיהו דילמא אתו לאפרושי מן הפטור על החיוב דהתם נמי אורו מין דגן חשיב להו כשבולת שועל ושיפון ואתי לאפרושי מהאי על האי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |