ריטב"א/חולין/קח/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
רשב"א
מאירי
ריטב"א
מהר"ם
מהר"ם שיף
בית מאיר
חתם סופר
רש"ש

שינון הדף בר"ת


ריטב"א TriangleArrow-Left.png חולין TriangleArrow-Left.png קח TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ומהדרי' לעולם קסבר רב אפשר לסוחטו אסור ושאני הכא דגדי אסר רחמנא ולא חלב כלומר שהך דהכתוב תלה העיקר האיסור של בשר וחלב בבשר הוא וכאלו הוא האיסור והחלב הוא הנאסר ולפיכך כל שהחלב נתן טעם בבשר אז יש לנו לומר שהבשר נעשה נבלה ואע"פ שאפשר לסוחטו אסור: אבל כל שהבשר נתן טעם בחלב אין דנין את החלב אלא כדין הבשר האוסרו ואפשר לסוחטו מותר. ואסקינא דלעולם אפשר לסוחטו אסור. ולא אמרי' נמי גדי אסר רחמנא ולא חלב. והא דאמר רב חלב מותר כשנפל בתוך קדרה רותחת דמבלע בלע מפליט לא פליט עד דנייח וכדאי' בסמוך דמכאן היו מדקדקין ר"ש ור"ת אחיו ז"ל דלמ"ד מין במינו לא בטיל. או באיסורי ע"א ודכותיהו דלכ"ע לא בטלי מין במינו חתיכה אסורה שנפלה בקדרה שיש בה רוטב ויש בה חתיכות דהתיר' ושהתה שם כדי שתבלע ותחזור ותפלוט צריך שיהא בקדירה רוטב ס' כדי כל החתיכה כדי שיבטל הרוטב את טעם החתיכה שאינו מינ' הפולט בקדרה וצריך שיהא בו עוד ס' חתיכו' כנגדה לבטל הרוטב שבלעה עד שתהא הרוטב ההוא כשחוזר ופולט בקדרה בטיל בס' בחתיכו' שאינם ממינו שהרי החתיכה כשבלע רוטב חזר רוטב ההוא כחתיכות נבלה עצמה שנבלע' בו כמו דאמרי' בשמעתינו החלב שנבלע בבשר חלב נבלה כדין הבשר. ולפי שלא בבשר שאינו מינו ס' כנגדו חזר ואסר את החלב במשהו מפני שהוא מינו הכי נמי אם אין בחתיכ' הבשר שאינ' ממין הרוטב ס' כנגד הרוטב הזה הבלוע בחתיכ' הרי הרוטב ההוא כשחוזר תפלוט בקדרה ואסר את כל הרוטב שבקדרה במשהו הילכך צריך בקדר' שני ס' א' מרוטב כנגד החתיכה האסורה שנפלו שם וס' א' בחתיכ' הבשר כנגד הרוטב הבלוע בחתיכה הנבלע שמשערי' בו כנגד כל החתיכה והקש' עליהם ר"י ז"ל דא"כ מאי האי דמתרצינן גדי אסר רחמנא ולא חלב דהא מ"מ לא גרע האי חלב מרוטב שבקדרה הנבלע בבשר נבלע שחוזר כמותה ואם אין שם בשר של היתר שאינה מינה לבטלו שחוזר הרוטב ההוא כנבלה עצמה ואוסר שאר הרוט' כמין במינו אלא ודאי מדברים אלו אנו למדין שאפי' לדברי האומר בכל איסורין דעלמא חתיכ' עצמה נעשית נבלה אין דנין אותה אלא כדין האוסרה וכיון שהאוסרה לא תאסר הקדירה לפי שאינה מינה אף היא לא תאסר: ולא אמר הספר כשהחתיכה נ"נ משום דאפשר לסוחטו אסור שיהא הנאסר נידון כאילו הוא אסור מעצמו אלא בבשר וחלב בלבד מן הטעם שאמרנו למעלה ולפיכך כשאמר הספר גדי אסר' רחמנא ולא חלב שאין אומרי' בחלב אפשר לסוחטו אסור אע"ג דע"כ נאסר החלב הנבלע בבשר דלא סגי' בלאו הכא מ"מ כשחוזר ונפלט בשאר החלב אינו אוסרו במשהו ואפי' לר"י לפי שאין דינו אלא כדין הבשר שאסרו וכן אתה דן בכל איסורין שבעולם אע"פ שנאמר בהם חתיכה עצמה נ"נ שאין ההיתר שנאסר חוזר ואוסר אלא כדין האיסור שבלעו וזהו ההפרש שיש בין הלשון שאמרו בשמעתתינו אפשר לסוחטו אסור ללשון האמור בעלמא חתיכה עצמה נעשית נבלה. כי לשם קראוהו שנעשה כשם האיסור שאסרו ובכאן אמרו אפשר לסוחטו אסור שנידון הוא כאיסור גמור כאלו נאסר מתחילת ברייתו וזה נ"ל כפתור ופרח לפי שיטת ר"י ז"ל:

על אכילתו אמאי חייב פי' דהא אין כאן אלא חצי שיעור דאיסורא כי החלב אינו נידון איסור אלא היתר שנשלע באיסור ואי משום הית' מנטרף לאיסור הא קיי"לן דאין היתר מצטרף לאיסור אלא בקדשים ובאיסורי נזיר.

כגון שנפל ליורה רותחת דמבלע בלע מיפלט לא פליט. לפי פשטא נר' דה"ק מבלע בלע מה שבחוץ ומיפלט לא פליט כלום בעוד שהיורה רותחת עד דניח מרתיחתו כדמפר' ואזיל. ולפ"ז כשמגעילין כלים הי' צריך להשהוותן במים עד שיניחו המים מרתיחתן שהרי אין פולטין כלום עד שיניחו המים מרתיחתן והקשה ר"ת ז"ל שהרי דבר הנראה לעיני' הו' שאם נותנין ירק בתוך קדירה רותחת אז משתנה מראית המים ומוריק וכן משתנה מראית מים שבקדר' כשנפל שם בשר שמן ועוד שאין אנו נוהגין להניח הכלי' הנגעל במים הרותחים עד שינוחו ומנהגם של ישראל תורה. לכך פירשו ז"ל דה"ק מפליט לא פליט בעוד שבולע והיינו דפרכי' סוף סוף כי נח מבליעתו הדר פליט כי כשיה' שבע מלבלוע חוזר ופולט והכי דייק לישנא דאמרי' כי נייח ולא אמרי' כי ניחא כלומר כי ניחא היור' מרתיחת ומשני כשקדם וסלקו לאיסור קודם שיניח מבליעתו וכן פי' ה"ר שמעיה ז"ל ולפ"ז היה אומר ר"ש ז"ל כי כשמגעילין כלים אסורים צריך להשוותן במים שעה גדולה עד כדי שיהא להם שהות לגמו' בליעתן ולחזור ולפלוט אח"כ והקשה ר"ת ז"ל שזה דברי תימא הוא כי מי יוכל להיות בקי שידע שיעור זה לכך פי' ר"ת ז"ל מבלע בלע מפליט לא פליט מה שבלע עד דניח' רתיחת המים אבל מה שיש בו מעצמו מיד הוא פלטו. ואפשר להלום לשון רש"י ז"ל כפי' הזה שכ' לשונו הא דאמר רב לעיל בשר אסור חלב מותר בשנפל אותו זית לתוך קדירה רותחת דמה שבלעו אינה פולט שכ"ז שאינו נח מרתיחתו אינו פולט עכ"ל ומדקאמר מרן ז"ל דמה שבולע אינו פולט. יש לדון דהא דהדר אמר ז"ל שכל זמן שאינו נח מרתיחתו אינו פולט היינו שאינו פולט מה שבלע ואף לפירושו של ר"ת ז"ל י"ל שאין להגעיל כלים במי' אלא כשיש במי' ס' כנגד הכלי שמגעילין בו ומגעילן אותם בזה אחר זה שאם לא כן הרי הכלים הללו פולטין לחוך המים איסור שבהן ואוסרין אותה והכלים עצמן שנגעלים שם חוזרין ובולעין מן המים. וכ"ת דכי היכי דאמרינן מבלע בלע מפלט לא פליט מה שבלע ה"נ אמרינן דמבלע לא בלע מה שפלט עוד המים רותחים זו מנין לנו. וכי מפני שחידש לנו התלמוד חידוש אחד נחזור ונחדש בו חידוש אחר מעצמינו אדרבה הבו דלא לוסף עלה הוא. ועוד שאפי' תאמר שהכלי הראשון אינה נאסר הרי הכלי השני שמגעיל בהם נאסר וכ"ת שהמים עצמה מבליע בלעי האיסור שבכלי מפלט לא פלט ליה לתוך הכלי אין ראוי לומר כן במים הצלולים שהאיסור בהן אין דבר נבלע דשייכי בי' לשון פליטה אלא תערובות בעלמא שנתערב במים. הלכך אם אין ס' במים של כלי הנגעל הרי המים נאסרין מיד. והיורה עצמה שמגעילן בתוכה נאסרת וה"ה לכלים שמגעילין בהם אחרי כן והי' צריך יורה אחת לכל כלי וכלי אלא ודאי אין להגעיל כלים אלא כשיהא במים ס' כנגד הכלי הנגעל. וכגון שהיורה שמגעילן בה גדולה והכלים שמגעילן בה הם כלים קטנים. אבל אין הכשר הגעלה לכלים גדולים וכ"ש ליורה עצמה אם היא אסורה דע"כ אין במימה ס' כנגד כולה. ויורה דרב עוקבא דפרק בתרא דע"א לא היתה בת יומא כך העלו בתוספו' ועוד אמרו שאין זה אלא בכלים בני יומן אבל כלי שאינו בן יומא דצריך הכשר מדרבנן אין לו בזה כי אע"פ שפולט איסורו במים הרי האיסור ההוא פוגם ואע"פ שנבלע בכלי' או ביורה אין בכך כלום שלא אסרו חכמים קדרה הפגומה אלא כשבלעה מן המינה. ועוד אמרו בתו' שאין דיננו אלא בכלי שבלעו איסור כגון כלי מדין והיוצא בהם אבל כלים שאנו מגעילן לפסח אין לחוש לכל זה שהרי אנו מגעילין אותן קודם זמן איסור חמץ דכי נמי פלטי כלים חמץ הבלוע בהם במימי הגעלה אין בכך כלום דהא ה"ל נ"ט בר נ"ט דהתירא שהוא מותר כדגים שעלו בקערה של בשר שמותר לאכלן בכותח: כל זה מיסוד רבותי' הצרפתי' ז"ל. והקשה רבינו הגדול ז"ל ע"ז האיך אפשר שלא ניתנה תורה הכשר לכלי מדין הגדולים ולא יורה עצמה כשהיא אסורה והכתוב צווח ואומר כל דבר אשר יבא במים תעבירו במים לטהר. וזו ודאי קושי' גדולה שאין למעלה ממנו. אבל י"ל לפי שיטת תו' דהרי יש להם הכשר ע"י קפילא דסמכי' אקפילא. ועוד דבלאו קפילא נמי דמדאורייתא חד בתרי בטיל ואפי' ביורה גדולה שיש בחללה כפל שיעור היורה ואין כל דברי רבות' ז"ל בעלי התוספות אמורין אלא לדינא דרבנן ובדליכא קפילא ארמאה:

ורבינו הגדול ז"ל פי' להתיר קשרים אלו ואמר כי מותר להגעיל כלים גדולים בתוך היורה שאין במים ס', וכן היורה עצמה מגעילין אותה בעצמה אף על פי שהיא בת יומא ואף על פי שאין המים ס' שכן הוא כחן של מים שמפליטן איסור ואין מבליעין אותה לתוך הכלי מפכי שהפליטה הנפלטת בהם הורע כחה מאוד והמים מתישין כחה שאינה חוזרת ונבלעת בתוך כלי שהוא דבר קשה הילכך אף על פי שהמים הם נאסרים ואלו נפל בהם דבר רך היה נאסר. אפ"ה הכלי אינה נאסר ומיהו צריך שתהא היורה והכלים הנגעלי' מקנחים יפה קודם הגעלה. שאם לא כן הרי האיסו' הוא בעין מתערב במים ואין כח במים להתיש כחו. שאם אין אתה אומר כן נבלה שנפלה בקדרה של מים שאין במים ס' אף על פי שהמים אסורים יהיה הקדרה עצמה מותרת. וזה לא נאמר מעולם. ורבינו הגדול ז"ל מביא ראיה לדבריו ממה שאמרו בזבחים פ' דם חטאת גבי הגעלה במים ולא ביין ולא במזוג ולא בשאר משקין ע"כ. ואין לומר שזה הלכה בלא טעם וגזירת הכתוב אלא הטעם מפני שטבען של מים הוא כמו שאמרנו שמפליטין איסור ואין מבליעין אותה פליטה בשום כלי וא"ת והא בספרי דרשינן ליה נמי לענין מריקה ושטיפה וי"ל דההוא כמ"ד שטיפ' בחמין ומאי דפליג אביי בזבחים ואמר במים ואפילו ביין ובשאר משקין התם לענין מריקה ושטיפה לחוד הוא דפליג ומשום דסבר מריקה ושטיפה בצונן. ובההיא נמי פליג עליה רבא משום דס"ל מריקה ושטיפה בחמין ע"כ והפי' נכון. אבל אין ערב לסמוך עליו לעשות מעשה להתיר להגעיל כלים גדולים בתוך היורה וכ"ש להגעיל בתוך היורה אסור' ואע"פ שגדול כחו של רבינו ז"ל שהיה סומך ע"ז למעשה.

עוד פי' רבינו ז"ל בשמועתיו דאפי' לפי' ר"ת ז"ל שפי' לעיל. דהא דאמרינן שנפל לתוך יורה רותחת לאו ליורה שע"ג האור דהתם ודאי כל שעתא בלעה ופלטת אפילו מאי דבלעה ע"י חום האור. אלא שנפל לתוך יורה רותחת שהעבירוה מעל גבי האש והיא עדיין כלי ראשון כדאיתא בפ' כירה. ולפיכך כשנפל שם בשר צונן מבלע בלע מפלט לא פלט דבשר צונן הוא ולא מיבעי' למ"ד עילאה גבר שאינו פולט כלום ובדין הוא שלא יבלע כלום אלא שעל ידי מיעוטו שאין בו אלא כזית הוא נבלע והולך כולו בשיעו' קליפה. אלא אפילו למ"ד תתאה גבר מ"מ לא פליט עילאה עד דחיי ליה תתאה שהוא חם. והיינו דאמרי' הכ' מבלע בלע מפלט לא פליט. ופרכי' סוף סוף כי נוח מלבלוע הדר פליט מאותו חלב שנבלע לפי שכבר נתמלא כולו חלב ונתחמם קצת וא"א שלא יסחט מעט ויפלוט ממנו כל שהוא בעוד שהיורה רותחת. ומפרקינן כגון שקדם וסילקו לבשר ההוא קודם שיתחמם בכדי שיוכל לפלוט. ואפי בזה אין לנו כח לומר כן אלא בבשר וחלב שהבשר דבר קשה והחלב דבר רכה ודרכו כן לבלוע תחלה הקודם שיפלוט אבל לא בדברים אחרים הילכך אין לנו לדון כן להקל אלא בבשר עם חלב כמו שאמרוה בשמעתתינו וביורה שאינו ע"ג האור ובשלא נשתהה שם.

לעולם לא מצרפינן ובבא מיורה גדולה פי' לעולם לא מיצטרפי' לעשות איסור א' אא"כ הי' בכל א' מהם בתחילה כשיעור וכי אמר רב לוקה על אכילתו בבא מיורה גדולה שנתבשל בה בשר וחלב שהיה בכל א' מהם כשיעור והא דרב לצדדין אמרה וה"ק חצי זית חלב שבא מיורה גדולה לוקה על אכילתו אבל כשאינ' בא מיורה גדולה אפי' על בישולו אינה לוקה דלא אמרי' בישול כל דהו אמר רחמנ' וכיון דכן פשיט' דאינו לוקה על אכילתו דכל דלית בי' משום בישול לית ביה משום אכיל' דלהכי אפקי רחמנא לאכילה בלשון בישול דכתיב לא תבשל ג"פ:

שאחרים אוכלין אות' פרש"י ז"ל א"ה אוכלין אותו שנתבשל כל צורכו ע"כ ומסתברא דכל צרכי' היינו כמאכל בן דרוסאי שדרך א"ה לאכול כן וה"מ לענין איסור תורה דאלו לדינ' דרבנן אפי צונן בצונן אסור.

ואפשר לסוחטו תנאי הוא דתני' וכו' א"ר נר' דברי ר"י בשלא ניער ולא כיסה מאי לא ניער אלימא לא ניער כלל למה נאסרה האחרת פרש"י מבלע בלעה ההיא חתיכה חלב מפלט לא פליט באחרת את טעם החלב שהחלב בגגה של חתיכה הי' ע"כ. ובתוס' פי הטעם כמו שאמרנו למעלה לפי שטתם דכל שאין בו רוטב אין הדבר הנאסר מפליט איסור שבלע חוץ ממנו ואינו מוליכו אלא למקום שהי' האיסור הולך מעצמו וכיון שאינ' פולט' מן האיסור שבלעה אינה אוסרת ואפי' למ"ד חתיכה עצמו נ"נ והביאו ראיה לדבריה דהא ר' יוחנן דאמ הכא אפשר לסוחטו אסור אמר לעיל בפ' גיד הנשה צלי שנצלה בו חלב כחוש שאינו מפעפע בקליפ' סגי ליה ואמאי והלא כדי קליפ' נעשה חד"א ויש בו טעם חלב שהוא אסור דאפי' חד בתרי לא בטיל ולמה אין הקליפה ההיא אוסרת את הסמוך לה וכן השני לשלישי עד שיאסור הכל אלא ודאי שאין מקום הקליפה פולט לחוץ שום דבר מן האיסור שבלע ואין האיסור עובר חוץ לקליפה ואין הנדון דומ' לראיה דבצלי הוא שאפשר לדון כן שהוא אינו פולט כלום אלא שנבלע וכיון שנבלע בכדי קליפ' שוב אינו עובר אבל בבשר שהוא בתוך הקדיר' שלעולם הוא פולט רוטב כמו שנר לעין האיך אפשר כי מה שפולטת החתיכה לא יהיה מעורב בין איסור והיתר ועוד כיון דסבירא לן הכא אפש' לסוחטו אסור והבשר עצמו חזר כנבילה גמור' אין כאן שום היתר וכל מה שפולט בשר וחלב גמור הוא: והנכון כמו שפי' רבינו הגדול ז"ל דהשתא בהאי שקלא וטרי' לא קמת לן דלר' יהוד' אפשר לסוחטו אסור והיינו מאי דבעינן לברורי והכי אמרי אילימא לא ניער כלל מבלע בלע מפליט לא פליט מן האיסור כדי לאסור אפי' אותה חתיכה שהי' מונחת עלי' וכ"ש אחרת כי אע"פ שאותה חתיכה שהיא מונחת עליה אין בה ס' מ"מ הכא איירי בשנוגעת זו החתיכ' השני' ברוטב וכל מה שנבלע בה מתפשט בכל הקדירה בתחלה וכיון דלא סבירא לן אפשר לסוחטו אסור. אין החתיכה הראשונה נידונית עם שאר החתיכות מין במינו ואע"פ שאין ברוטב ס' לבטלה: ואין דינה אלא כדין האיסור שבלעה וכל מה שפולטת כדין חלב הוא נידון:

ואלא לא ניער בתחלה אלא בסוף ולא כסה בתחלה אלא בסוף וכו' כלומר שלא ניער ולא כסה אלא לאחר שנתן החלב טעם בחתיכ' העליונה: כלומר כי אע"פ שנבלע בחתיכה העליונה איסור בתחלה קודם שניער ונאסרה הרי חזרה עכשיו ופלטה בנעור זה כל האיסור שבלעה ואפי היא עצמה חוזרת להתירה לפרש"י ז"ל ואין צריך לומר שאחרות מותרת לגמרי שהרי אין באיסור הנפלט כדי לאסור כל היכא סבר לן אפשר לסוחטו אסו' והיינו דמהדרי' קסב' ר' אפשר לסוחטו אסור הילכך בין שלא ניער כלל ובין שלא ניער בתחלה אלא בסוף דין שיאסרו כולם שהרי החתיכ' העליונה נאסרה מכיון שנתן בו טעם והיא אי אפש' שלא תחזור ותפלוט וכיון דאפשר לסחטו אסור כל מה שפולטת היא נבילה גמורה ואוסר כל השאר לר' יהודה מפני שהיא מינה כיון שאין בהרוטב ס' כדי לבטלו שאלו היה שם רוטב היינו אומרים סלק את מינו כמי שאינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטל':


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון