רידב"ז/דמאי/ב/ג

רידב"ז דמאי ב ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הא מכלל דהוא מודה בקמייתא לית הדא פליגי עלי' דר' יונה דר"י אמר חבירין אינן נאמנין לא לאכול ולא להאכיל, כן הוא לפי גירסת השנות אליהו ז"ל, וה"פ דבשלמא לר' יוסי לא קשה אבל לר' יונה קשה דלמה במשנה דלעיל גבי מעשרות קאמר ר"י המתארח אצל ע"ה נאמן, והכא לא קאמר דמתארח אצל ע"ה נאמן משמע דמודה ר"י בזה ומ"ט הוא בשלמא לר' יוסי דס"ל דמיירי בחבירין דחשודין לאכול ולא להאכיל וע"כ אין כאן חשש שמא אכל דבר איסור ניחא דהתם אין כאן חשש שמא אכל דבר איסור אבל הכא החשש במתארח שמא נטמא במגע, ע"כ גם ר' יהודה מודה, משא"כ לר' יונה דס"ל דאף התם חשוד הוא לאכול ולהאכיל א"כ הוי לן גם שם החשש שמא אכל טבל, ומ"מ ס"ל לר"י דנאמן וא"כ קשיא מ"ש הכא בטהרות דמודה, ומשני דלא דמי דהתם בטבל הגם דחשוד על אכילת עצמו מ"מ נאמן שלא יכשיל אחרים משא"כ בטהרות באם חשוד שנטמא א"כ ממילא יטמא הטהרות כיון דחשוד דנטמא גופו א"כ ממילא נטמא הטהרות, ופריך ואפילו על דר' יוסי נמי קשה דלמה במתארת גבי טהרות מודה דחיישינן כיון דנתארח אצלו שמא נגע בו הע"ה וטימא אותו, ומ"ש גבי מעשרות דלא חייש דס"ל דבע"ה החשוד לאכול בעצמו ואינו חשוד להאכיל ואצל הע"ה הזה אם נתארח אצלו לא אבד הנאמנות, א"כ ה"נ גבי טהרות נימא ג"כ אם נתארח אצל ע"ה דהוא חשוד בעצמו על טומאה ואינו חשוד לטמא אחרים לא איבד הנאמנות, ולתני ג"כ ר"י אומר המתארח אצל ע"ה נאמן ויהיה כגונא דרישא דהע"ה הזה חשוד לטומאת עצמו ואינו חשוד שיטמא להחבר ע"כ נאמן, ומשני דלא דמי דגבי טהרות מי שהוא חשוד על טומאת עצמו חשוד ג"כ שיטמא אחרים דטהרות חמירא ממעשרות בנאמנות, דמעשרות משכח"ל שיהא נאמן שלא להאכיל לאחרים אע"פ שהוא אוכל, משא"כ בטהרות מי שאינו נאמן על עצמו לא נאמן גם שלא יטמא לאחרים, ומביא ראי' דטהרות חמירא ממעשרות בנאמנות דתני הנאמן על הטהרות נאמן על המעשרות, אבל הנאמן על המעשרות אינו נאמן על הטהרות:

תני כל הבא צריך לקבל עליו אפי' חבר ת"ח, פי' דאיתא בירושלמי (בפ"ק דמס' ביצה) דתלמיד חכם מדריגה קטנה מן חכם, על זה קאמר דאפילו חבר תלמיד חכם צריך גם כן לקבל, אבל חבר חכם אין צריך לקבל כדמסיק, אבל חכם שישב בישיבה הוא חבר חכם ואינו בגדר תלמיד חכם אין צריך לקבל משום דאמרינן דבודאי קיבל עליו משעה שישב ור' לא פליג וס"ל דוקא בשידעינן שקיבל עליו משעה ראשונה, אבל בסתמא לא אמרינן שבודאי קיבל דיכול להיות חבר חכם, ומתנהג בטהרות כע"ה אם לא בידעינן שקיבל ע"ז פריך לי' ר' יוסי אם בידעינן דוקא שקיבל בזה אפילו עם הארץ גם כן נאמן, א"כ מה חילוק יש בין חבר חכם לע"ה, ומסיק דאתא דר' לא כרשב"ל דבסתמא לא אמרינן, דודאי חבר חכם קיבל עליו דהא רשב"ל הוי סליק לאילן דבי ר"י כו' ע"ה אני אצל טהרות:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף