רד"ק/תהילים/פח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י
רד"ק


אלשיך
מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רד"קTriangleArrow-Left.png תהילים TriangleArrow-Left.png פח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

שיר. כבר כתבנו כמה פעמים כי ענין פתיחת המזמורים לא נודע אצלינו היום כי היה על ענין הנגונים על שם זכור ה' לדוד את כל ענותו והמזמור הזה על לשון בני הגלות נאמר וחברו הימן האזרחי ונתנו לבני קרח לשורר והימן זה אפשר שהוא הימן המשורר שהיה בן בנו של שמואל ולא ידענו למה קרא אותו האזרחי ואפשר שהיה הימן שהיה מבני זרח בן יהודה לפיכך קראו אזרחי והיה מחכמי ישראל, והוא הנזכר בפסוק ויחכם מכל האדם מאיתן האזרחי והימן וכלכל ודרדע:

ב[עריכה]

יום צעקתי. הלילה גם כן יקרא יום וכן ביום הכותי כל בכור בארץ מצרים ומכת בכורים בלילה היתה:

ג[עריכה]

לרנתי. פירוש לזעקתי וכן ותעבור הרנה במחנה:

ד[עריכה]

כי שבעה. כי מלא הדבר הוא השבע: ופירוש ברעות. בצרות הגלות עד שאני קרוב למיתה זהו וחיי לשאול הגיעו:

ה[עריכה]

נחשבתי. בגלות כמו המתים יורדי הקבר כי אין בי כח להנצל מן המריעים לי:

הייתי כגבר אין איל. הייתי כאיש אין לו כח:

ו[עריכה]

במתים. טוב לי שאהיה עם המתים שאהיה חפשי ועתה אני עבד:

כמו חללים שוכבי קבר. כי הנני עתה בגלות כמו חללים שישכבו בקבר ולא זכרתם עוד להקימם מעפרם:

והמה מידך נגזרו. והמה החללים נגזרו מידך שגזרת עליהם תמותה כן גזרת עלי הגלות בלי תקומה: ומלת זכרתם. כמו תזכרם עבר במקום עתיד ולא יבטל זה תחיית המתים העתידה להיות כי הוא מדבר על טבע העולם כי המת לא יחיה לעולם בטבע וכן מה שאמר בזה המזמור הלמתים תעשה פלא אם רפאים יקומו סלה לא דבר אלא על הטבע:

ז[עריכה]

שתני. שמתני בגלות שהוא בור תחתיות כלומר תמותות יש בגלות כמו שאמרו רז"ל שבי כולהו איתנהו ביה:

במחשכים במצולות. דימה הגלות למקומות חשכים וכן למצולות ים ומלת במצולות בחולם הצדיק:

ח[עריכה]

סמכה. ענין הקרוב והסיבוב:

וכל משבריך ענית סלה. ובכל משבריך עניתני:

והמשברים. הם גלי הים הנקראים כן לפי שהם משתברים בעת זעף הים ולפי שדמה עצמו שהוא במצולות ים לפיכך אמר משבריך:

ט[עריכה]

הרחקת. יש מפרשים מיודעי על אומות העולם אמר אותם שהיו מיודעי כשהייתי בארצי עכשיו כשאני בגלות נעשו רחוקים ממני:

ושתני להם תועבות. שהם מתעבים אותי ויש לפרש כי כל אחד מבני הגלות אומר על חבירו כי מרוב צרת הגלות לא ישגיח אחד על צרת חבירו כי דיו בצרתו וכל אחד אומר כי אחיו וריעיו ומיודעיו רחוקים ממנו וכאילו הוא תועבות למו:

כלוא ולא אצא. והנני כלוא וסגור בגלות ולא אצא ממנו:

י[עריכה]

דאבה. מן דאבון נפש כאלו אמר כלתה עיני מן העוני שאני בו ועיני תלויה אליך עד שכלתה וקראתיך בכל יום:

ושטחתי אליך כפי. והנה לא תושיעני:

יא[עריכה]

הלמתים. אם נמות בגלות תעשה לנו פלא אחר כך:

ואם רפאים. והם המתים יקומו מקברם ויודוך ואם לא תעשה פלא בעודנו בחיים ונודה לך על הניסים והנפלאות שתעשה עמנו מתי תעשה אחר שנמות הרי הגוף המת לא ירגיש ולא נודע ואין תקוה לו על דרך הטבע:

יב[עריכה]

היסופר. ועוד כפל הדבר לחזק:

באבדון. הוא הקבר שהגוף אבד וכלה בו:

יג[עריכה]

היודע. ועוד שליש הענין כדרך הנוהגים והצועקים שכופלים דבריהם כמה פעמים:

בארץ נשייה. הוא הקבר שהמתים נשכחים בו:

יד[עריכה]

ואני אליך. ואני בעוד שאני חי שועתי תמיד אליך ובכל בקר ובקר תפילתי תקדמך כלומר כי תפילתי קודמת לכל עסק שיש לי:

טו[עריכה]

למה. לא תשגיח על דלותי:

תסתיר פניך. שלא תפנה אל שועתי ולא תפילתי:

טז[עריכה]

מנער. מימי נעורי אני סובל זה העוני:

עני אני וגוע. כלומר הולך ומת כאדם שמתנוונה והולך, ואיננה פורק עוליך מעלי מרוב צרותי ואף על פי שלא תושיענו אלא בכל עת אני נושא אימיך ופחד שמך: ופירוש אפונה. מענין פן אני מפחד תמיד ואומר פן יקרני כך וכך ונבנה אפונה ממלת פן ואפונה בלע"ז דובי"טי:

יז[עריכה]

בעותיך. שם מן והמן נבעת:, צמתתוני. אין טעם להרכבה הזאת והנכון בעיני כי כפלה בו הלמ"ד עם כינוי הרבים לחזק הענין כמו ירקרק שוא ירוק שבירוקים כן צמתתוני ר"ל כרתו אותי כריתות רבות:

יח[עריכה]

סבוני. כמו שהמים סובבים בעולם כן ביעותיך סבבוני וכן הקיפו פירושו סיבבו וכפל הענין במלות שונות כמו שהוא במקומות רבים:

יט[עריכה]

הרחקת. כמו שפירשתי, כאילו מיודעי במקום חשך שלא אראה אותם:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.