רב פעלים/ד/סוד ישרים/יח

רב פעלים ‏ ד סוד ישרים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לעיר יז'ד יע"א להח' הש' כר"ר שלמה הי"ו.

אשר שאלת לבאר לך בסידור תפלה במנחה של שבת נוסח תפלה בפ' ואני תפלתי לך ה' עת רצון וכו' ויקבלון ממלכותא דהוא ינוקא עבדין וכל עמא דישראל וכו' ורצית שאבאר לך ההיא ינוקא עבדין מהו. דע כי מלאך מט"ט שהוא שר המלאכים ושולט ביצירה נקרא נער ונקרא עבד וכל מלאכים ונשמות אשר תחת ידו נקראים עבדין ועי' ילקוט ראובני סוף פ' בראשית דף כ"ו ע"ד בד"ה אליעזר עבד אברהם רומז למט"ט וכו' שכתב בשם עשרה מאמרות שהביא מזוה"ק דמט"ט יש לו ג' שמות זקן דכתיב זקן ביתו גבי אליעזר והיינו כשעולה לכסא הכבוד יכו' וכשחוזר לעולם היצירה נקרא נער וכו' ע"ש. עוד שם אח"ז בד"ה בהיות שיוסף וכו' הביא מן גלי רזייא וז"ל דמסטרא דעבד בא יוסף דאיהו חנוך ולעבד נמכר פירוש נמכר יוסף' בסטרא דעבדותא דלעילא דאיהו מט"ט ובשביל שנאסר יוסף בסטרא דעבדותא דלעילא קודם ששלטו בו הקלי' לא יכלו לו הקלי' ושלטו עליהם כל ימיו בכח דעבד דלעילא שהיה מט"ט שמר אותו מן פגע רע והיה מצליח בכל מעשה ידיו ולא לחנם נאמר והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו עכ"ל ע"ש:

ומסדר התפלה הנז' הכי קאמר ויקבלון ממלכותא ( היא המל' דאצי') ההוא ינוקא הוא מט"ט הנק' נער שהוא בסוד היצירה וגם עבדין הם המלאכים ונשמות דאתו מסטריה הנקראים עבדין וכל עמא בית ישראל וגם נשמתם דהיא תאיבת וכו'. ודע כי אנחנו מעולם לא אמרנו תפלה הנז"ל כי אעפ"י שהיא כתובה בכל הסידורים של ספרדים ושל אשכנזים מ"מ כיון שהיא מתוקנת ע"ד הסוד חוששין שמא יש בה דברים שאינן מתוקנים כראוי יען כי אינה מתוקנת מחכמי הזוהר או מקובל מומחה כרבינו האר"י ז"ל אלא חכם מקובל אחרון סידר אותה:

ואשר שאלת על אשר מצאת כתוב ביוסף לחוק הנדפס בחק לישראל בפרשת ויחי יום א' מוסר מס' חרדים שכתב פסוק תורה מתיר אסירי המלך. וכו' ולא ידעת מהו. דע כי זה הלשון הועתק מס' חרדים בטעות וכך הוא כתוב בס' חרדים ב' עסוק בתורה ג' עבודת המצות המתיר אסירי המלך וכו':

ואשר שאלת לפרש לך ע"ז בגמ' נדה דף ב' מהר"ח דענוותן הוא מחית נפשיה לספק וחזי דמא ואנא לא אחזי. דע כי מראות הדמים של האשה לטהר או לטמא יש בהם חכמה נפלאה להבדיל בין דם לדם כי יש דם שמראהו הוא ספק בעיני האדם ולא ידע אם ישפוט עליו מראה טהור או ישפט עליו מראה טמא ודברים אלו תלוים במראה עיני החכם הרואה את הדם כפי מה שנראה לו ע"פ כללי החכמה של מראות הדמים אשר קבל מרבותיו ולא כל מוחא סביל דא ולא כל הרוצה ליטול את השם לטמא ולטהר יבא ויטול. וכאשר תמצא בגמ' דמציעא בפרק הפועלים דף פ"ד ע"ב בר"א בן רשב"י דאכל ושתי וברי ונפק לבית מדרשא אייתו לקמיה שיתין מיני דמא טהרינהו, הוו קא מרנני רבנן ואמרי ס"ד לית בהו חד ספק א"ל אם כמותי הוא יהיו כלם זכרים וכו' פירוש אפ' דכל מיני מראות אלו יש לו קבלה בהם מרבו שהם טהורים ולא היה בהם מין אחד אשר מראהו ספק בין טומאה לטהרה והוא טיהרו משיקול דעתו ואולי טעה ח"ו בדמיונו. ולכן אין כל חכם יכול להכניס עצמו במראות הדמים לטהר אלא אא"כ הוא חכם מומחה ומוסמך. ויש הרבה חכמים אעפ"י שיש להם ידיעה במראה הדמים אינם רוצים להכניס עצמם בזה להיטפל בהם כי יחושו שמא ישגו ויטעו בדמיונם. וע"ז בא ר"א ואמר מן הראוי שאתנהג במדת הענוה ולא אטפל במראות הדמים מאחר שדבר זה הוא מסור ביד גדולי חכמי ישראל אמנם עכ"ז אני מכניס עצמי בזה ואיטפל לראול כי אמרתי ומה ר"ח דעניו היה אפי"ה החזיק עצמו לבקי ומומחה ומחית נפשיה לספיקא לטהר או לטמא. כלו' כל מראה דם שאינו ברור לעיני כל אדם וצריך לח' ובקי להורות קורין אותו בתואר ספק וכמ"ש בגמ' דמציעא ס"ד דלא הוה בהו חד ספק כי הוא בגדר הספק אם זה המראה דומה לדם טהור או דומה לדם טמא ועכ"ז מחית נפשיה לטהרו או לטמאו ע"פ דעתו כאשר ישפוט עליו בחכמתו ואינו נוהג בענוה לומר מה אני שאתעסק בדברים אלו להתיר הספיקות של הדמים וכ"ש אני שאין לי מדת ענוה כמותו בשאר דברים שאין צריך למנוע עצמי מלראות אלא אראה ואורה בהם כאשר יורוני מן השמים כך הוא כוונת המאמר והרחבתי לך הדברים כאשר בקשת ממני במכתבך והיה זה שלום:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.