רב פעלים/ד/סוד ישרים/יא

רב פעלים ‏ ד סוד ישרים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה מאחד מתושבי במביי אמרו חז"ל כי בימי בית חשמונאי גזרה מלכות יון על שבת ור"ח ומילה ולא ידענו מה היתה הגזרה של ר"ח ומה בטלה ממנו. גם אם גזרו על הנדה למה לא אמרו נדה בכלל השלשה הנז'. גם רצינו לדעת למה לא נזכר שם ה' במגילת אסתר וגם בשיר השירים לא נזכר שם ה'. גם בקהלת למה לא נזכר אלא רק שם אלהים בלבד:

גם רצינו לדעת אם הבחור מותר לו להיות סנדק או לאו ובש"ע י"ד סי' רס"ה כתוב אשה לא תהיה סנדק אבל על בחור לא כתב כלום ועל כל הנז"ל אנחנו רוצים תשובה ושכמ"ה:

תשובה הגזרה בימי בית חשמונאי היתה על ג' דברים הנז' שהם מילה ושבת ור"ח והגזרה של הנדה היתה בזמן התנאים שגזרו הקסרים של רומא כמה פעמים ג' גזרות על ישראל שהם שבת מילה ונדה וכנז' בגמ' דמעילה ובמדרשים והנה הגזרה שהיתה בזמן בית חשמונאי על ר"ח היינו כי באותו זמן היו מקדשים את החודש ע"פ הראיה שהיו באים עדים בפני ב"ד ומעידים על הלבנה ומקדשין ב"ד את החודש שאז נעשה אותו היום ר"ח שמקריבין בו מוסף ר"ח וכן הנשים אסורים בו במלאכה וגם גזרו שלא יקדשו ב"ד את החודש ולא ינהגו מנהג ר"ח להקריב בו קרבן מוסף ולא ימנעו הנשים מלעשות בו מלאכה. ודע כי גזרה זו של ר"ח היתה נעשית לפעמים גם אחר החרבן בזמן התנאים. שאז ג"כ היו מקדשים החודש עפ"י הראיה וכמ"ש בגמ' דר"ה דף כ"ה ע"א א"ל רבי לר"ח זיל לעין טב וקדשיה לירחא ושלח לי סימנא דוד מלך ישראל חי וקיים. ופירש"י פי' שני בשם רבו ז"ל שגזרו שמד במקומו שלא יקדשו את החודש ע"ש:

ועל שאלה השנית ששאלת מדוע לא נזכר שם ה' במגילת אסתר הנה תשובת שאלה זו נזכרה בדברי רז"ל והביאם בס' מדרש אלייהו למהר"א הכהן ז"ל דף נ"ה ע"ד למה לא נזכר שמו של הקב"ה במגילה לרמוז שהיה אז הסתרת פנים בימים ההם שנתקיים בימי המן מאמר הכתוב ואנכי אסתר אסתיר פני לכן נסתר שמו של הקב"ה ולא נכתב במגילה ע"ש והוא טעם נכון ללמדך שאותו הדור ההוא במדרגה שפלה זו ועכ"ז השי"ת ריחם עליהם וזכו לנס לקיים הבטחתו ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים וכו' ויש עוד טעמים ע"ד הדרש ואין צורך להזכירם פה:

ומ"ש מדוע לא נזכר שם ה' בשיר השירים הנה רז"ל בגמ' דשבועות דף ל"ה אמרו כל שלמה האמורין בשיר השירים קודש שיר למי שהשלום שלו חוץ מזה כרמי שלי לפני האלף לך שלמה וכו' וכ"כ הרמב"ם ז"ל בה' יסודי התורה סוף פ' ואו וכתב מרן ז"ל בכ"מ דעת רבינו לומר הא דאמרו שלמה האמור בשיר השירים קודש לאו לענין שאינם נמחקים אלא הם כשאר הכינויים שנמחקין ורק שאמרו שהוא קודש לענין אם השביע את העדים בשלמה דשיר השירים וכפרו דחייבין וכ"כ הרשב"א והר"ן וכ"כ הרא"ש סוף כלל י"ג ע"ש:

אכן הטעם שנזכר שמו של הקב"ה בשיר השירים ברמז בשם שלמה שהוא ר"ל מי שהשלום שלו ולא נזכר שם ה' בפי' מפני כי שיר השירים כולה מתחלה וע"ם היא דרך משל והדברים נעלמים ונסתרים ואינן כפשוטן ח"ו כי אין להם פשט אלא רק רמז ודרש וסוד משא"כ שאר הכתובים שיש בהם פרד"ס. וזה הטעם כי בעל התרגום לא עשה תרגום לשיר השירים כמנהגו בשאר התרגומים לתרגם פשט המלות אלא עשה התרגום כולו דרך דרש ורמז כאשר תראה בעיניך. והיינו טעמא מפני כי פסוקי שיר השירים אין להם פשט בענין אלא הכל דרך משל והם דרך רמז ודרך דרש ודרך סוד כנודע ולכן גם שמו של הקב"ה לא נזכר שם בגילוי אלא נזכר שם בדרך נעלם ונסתר דהיינו בתואר שלמה שהוא למדרש מי שהשלום שלו. ומ"ש מדוע בקהלת לא נזכר אלא שם אלהים בלבד ולא נזכר שם הוי"ה. הטעם בזה המדבר בהבלי עוה"ז וענין סופו של אדם ואחריתו ולכן לא נזכר בתוך הדברים ההם אלא שם אלהים שהוא דין גמור ומורה על דין ומשפט כנודע כדי להחריד בזה לבבות בני האדם. גם אלהים גי' הטבע וקהלת כל דברים שבו מדבר על הטבע והנהגת האדם:

ועל שאלה האחרונה ששאלת אם הבחור מותר להיות סנדק כי בסי' רס"ה לא נזכר בזה מניעה אלא רק לאשה. הנה הדבר פשוט שמותר להיות סנדק ואין מונעין אותו אם ירצה כי מה הפרש יש בין בחור לנשוי ורק באשה יש מניעה בזה משום פריצות וכמ"ש בש"ע, ועוד יש טעם אחר הואיל והסנדק חשיב כמקטיר קטורת וגם אמרו בזוה"ק שהוא המקריב עולה לכן אין מן הראוי שתהיה מצוה זו לכתחלה ע"י אשה אבל איש אע"פ שהוא בחור מה טעם יש למונעו ממצוה זו וכי כהן שאין לו אשה אינו ראוי להקריב ורק בכה"ג ביוה"כ כתיב וכפר בעדו ובעד ביתו וארז"ל ביתו זו אשתו כנודע. מיהו אם הוא קטן שעדיין לא השלים י"ג יש טעם קצת למנוע ולא מצד הדין אלא מצד חסידות וחבוב מצוה יען כי מצוה זו של סנדקות הואיל ויקרה היא מאד ראוי לעשותה ע"י גדול בר מצוה רק כל שהוא גדול אעפ"י שהוא בתור שלא נשא אשה אין קפידה בזה ומ"מ אעפ"י שאין קפידה בזה עכ"ז לא נהגו העולם לעשות מצוה זו בבחור מפני כי הדרך אם אבי הבן הוא עצמו אינו יושב סנדק אלא מכבד אחרים הנה הוא מכבד לאדם גדול ולא לבחור גם הבחור עצמו על הרוב מתבייש להיות סנדק לכן לא שכיח זה אבל אה"נ אם נזדמן כך ורוצה הבחור להיות סנדק אין למנעו וזה ברור ופשוט ואין צורך להאריך בו והשי"ת יאיר עינינו בתורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.