רב פעלים/ד/סוד ישרים/ט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב פעליםTriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png סוד ישרים

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלה מ"ש מור"ם בהג"ה באה"ע סי' ס"ד נהגו שלא לישא נשים אלא בתחלת החודש בעוד שהלבנה במילואה מה עיקר הטעם בזה לפי הפשט. ואם יש בזה הדבר טעם מספיק גם עפ"י הסוד:

גם יש לשאל אם יש הפרש בזה בין הימים שעדיין לא היה ללבנה שבעה שלמים מעת המולד לבין הימים שנעשה לה שבעה שלמים:

גם יש לשאל שאלה ג' בחור ת"ח ויר"ש ומדקדק במעשיו והביאו לו בתולה שנולדה בסוף החודש בחסרון הלבנה ולא רצה בה מחמת טעם זה באומרו מחמת כן אין מזלה טוב אם יש טעם בזה גם מי שיש לו בת ורוצה להשיאה אם יש טעם בזה לדקדק שיקח לו בחור שנולד במי' הלבנה יורנו ושכמ"ה:

תשובה דבר זה כבר הביאו גם מרן ז"ל בשה"ט בי"ד סי' קע"ט ס"פ נהגו שאין מתחילין בב' ובד' ואין נושאין נשים אלא במי' הלבנה ומקור ד"ז הביאו בב"י שם בשם נ"י שכתב שנהגו לישא אשה במי' של לבנה לסימן טוב וכתב ג"כ עוד שם על מה שכתבתי בשם נ"י על מה שנהגו שלא לישא אשה אלא במי' הלבנה כתוב ג"כ בתשו' להרמב"ן סי' רכ"ב שאינו ניחוש אלא כשם שמושחין המלכים על המעין כדי שתמשוך מלכותו כן עושין במי' ולא בחסרון וסימנא טבא הוא כדרך שמושכין יין בצנורות לפני חתנים ואין בו משום דרכי האמורי ע"כ ע"ש הרי מפורש הטעם לפי הפשט שהוא לסימנא טבא להנשא בימים שהלבנה היא הולכת ונוספת בהם דהיינו מתחלת החודש עד ט"ו שהיא הולכת ונוספת כן השמחה והאהבה של הזווג הולכת ונוספת ולהיות כי האשה היא דוגמת הלבנה לכן יש טעם בסימנא טבא הנז' בהאי עניינא:

ומה ששאלת אם יש בזה טעם מספיק ע"פ הסוד הנה אעתיק לך כאן מ"ש הרב החסיד מהר"ח ז"ל בס' הבהיר תורת חכם דף ק"ל ע"ב וז"ל עוד כתב מוה"ר ז"ל (הוא רבינו הרש"ש ז"ל) שיש בנין דזו"ן מר"ח לט"ו ומט"ו עד סופו ע"כ הענין הוא שכתב בס' הכוונות הישן וז"ל דע כי החודש הוא ל' יום והם רומזים לנה"י דז"א המגדלים פרצופו והנה היסוד דז"א אינו מגיע כי אם עד סיום הת"ת שלה לכך היסוד והמל' שלה אין לה על מה לסמוך בז"א לכך הט"ו ימים ראשונים של החודש הם רחמים והענין כי החודש הוא בחי' המל' והוא ל' יום רומז לנה"י דז"א שמהם בניינה שכל א' כלול מעשר הרי ל' לכן מראשה עד חציה שהיא עד הת"ת שלה נקרא רחמים ומחציה ולמטה שאין כנגדה יסוד דז"א הוא דין גמור והנה מראשה עד חציה נקרא פב"פ ומחציה ולמטה שהם הט"ו ימים אחרונים של החודש נקרא בחי' אב"א עכ"ל בס' הכוונות הישן. והנה הכוונה היא שהבירורים של חצי חודש האחרון הם נתקנים מעילא לתתא והבירורים של הט"ו ימים ראשונים של החודש הם נתקנים מתתא לעילא. ומ"ש הר' ז"ל שאין לקדשה עד ז' ימים עד שתגיע הארה ושפע כחב"ד חג"ת דז"א לכתר דנוקבא שהוא כנגד הת"ת דז"א זה הז"א שכתב הוא בחי' הז"א דמל' שהיא בחי' החודש. והכוונה היא שמתחלת ימי הראשון של החודש מתחיל הז"א דמל' של הבחי' היותר תחתונה לקבל שפע בכתר שלו וביום ב' מקבל הז"א של המדרגה הראשונה הנז' שפע הארה בכתר וחכמה שלו וכן הז"א של המדרגה השנית העליונה ממנה שע"ג הסמוכה לה וכן ביום ג' השלשה בחי' דז"א מקבלים שפע בכח"ב שלהם עד יום ז' שמקבלים בחי' הז"א של ז' מדרגות התחתונות של המל' בכחב"ד חג"ת שלהם ומשפיעין בכתר דנוקבין שלהם שהם כנגד הת"ת שלהם וכן הולכים ומתקנים הט"ו מדרגות של המל' עד ט"ו לחודש שבליל ט"ו לחודש מתקנים הזו"ן של המדרגה העליונה של הפנים דמל' ואז מתחיל להתקן הזו"ן הראשונים של הט"ו מדרגות של האחור דמל' עכ"ל ע"ש:

הנה מדברי רבינו האר"י ז"ל הנז' שהעתיק הרב ת"ח מס' הכוונות הישן כי תבין טעם נכון ע"פ הסוד לעשות הנשואין בט"ו ימים הראשונים של החודש שהם בחי' פנים של המל' והם רחמים ולכן טוב לישא האשה הרומזת למל' בימים ההם דווקא שיש להם סמיכה בסוד הזכר וע"ז אמרתי רמז לדבר מ"ש רז"ל כלה הופכת פניה ואוכלת וידוע כי אכילה כינוי לזווג ודו"ק:

ומה ששאלת אם יש הפרש בדבר זה בין הימים שעדיין לא היה ללבנה ז' שלמים מעת המולד לבין הימים שנעשה לה ז' שלמים הנה לפי הטעם הנגלה הנז"ל אין הפרש מפני שהם קודם ז' הלבנה היא הולכת ונוספת אך לפי טעם הנראה לנו ע"פ הסוד ודאי יש הפרש ואחר ז' שלמים עדיף טפי:

ועל שאלה השלישית בענין הלידה בסוף החודש זאת אשיב כי הן אמת שדבר זה נמצא כתוב בתיקונים תיקונא ס"ט דף ק"א ע"ב וז"ל ובג"ד אינון כ"ח יומי דסיהרא י"ד יומין איהי שלימתא וי"ד חסרה ומאן דאתייליד ביומי שלימותא איהו שלים בבנין בחיי בעותרא במזוני בחדוה בשלוה בבניינא בכל י"ד עתות טב ומאן דאתייליד בזמנא דאיהי חסרה בכל י"ד יומין אלין איהו חסר בכלהו וכו' ומאן דאתייליד באמצעיתא יהא בינוני וכו' ע"ש גם עוד תמצא שם בסוף תיקונא ס"ד בדף צ"ו ע"א שג"כ דבר התיקונים בענין זה כזאת ע"ש:

אך כבר חקרתי בדעתי בזה כי החוש הריאות נראה הפך הנז' ויש כמה וכמה נולדים בי"ד יומין אחרונים והם בטובה ושלוה ועושר וכל טוב ואותם שנולדו בימים הראשונים הם להפך והן אמת כי אפשר שישתנה המזל לטובה ע"י איזה זכות אך זה השינוי לא יהיה לרובא דעלמא ולא יזכו לזה אלא אנשים פרטיים. ע"כ אנא עבדא ברשות קבה"ו אמרתי שבודאי הגמור אין דברי הזוה"ק אמורים על לידת הגוף מבטן אמו אלא הוא מדבר על לידת הנשמה של האדם ולידה זו מי יוכל להכיר אימתי היתה ואצלי דבר זה הוא ברור בעזה"ו. וראיתי להר' כסא מלך ז"ל שכתב וז"ל טעם זה צודק בכל המגולגלים אבל אם פעם ראשון שבא לעולם זה תלוי בזמן יציאת נשמתו מן המל' אם נתעברה בו בהיותה במי' זווגא שלים יהיה עשיר ואם לא היתה אז במילואה גם הנשמה דילה במסננות יאכל בה לחם עכ"ל. ולכאו' משמע מדבריו שהבין דברי התיקונים על לידת הגוף ורק מפרש כי אין דברי התיקו' אמורים אלא על מי שכבר בה לעולם הזה וחזר ובא בסוד הגלגול אבל אם ביאתו לעוה"ז הוא פעם ראשונה זה הדבר תלוי בזמן יציאת נשמתו מן המל'. אך אחר הישוב נראה שגם הוא ז"ל לא הבין דבר זה על עת יציאת הגוף מבטן אמו ואין פנאי להרחיב הדברים יותר בזה, ואיך שיהיה הנה מה שהבנתי אנא עבדא בכוונת דברי התקו' נראה יציב ונכון בעזה"ו. וע"כ זה הבחור אם הזמינו לפניו בתולה יפה והגונה מכל הצדדין לא היה לו לדחותה מחמת עת הלידה שלה וכן אבי הבת שנזדמן לו בחור טוב והגון אין לו לדחותו מחמת הלידה שלו דלאו בעת לידת הגוף מן בטן אמו מדבר הזוה"ק אלא על עת לידת הנשמה שלו וזה מי יוכל להכיר אימתי היה כל הני מילי כבשי דרחמנא נינהו והולך בתום ילך בטח והשי"ת יאיר עינינו בתורתו אכי"ר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.