רב פעלים/ד/סוד ישרים/ב

רב פעלים ‏ ד סוד ישרים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בשבוע זה בא לידי בפוסטא דרך ים מעיה"ק ירושלים תוב"ב ארבעה דפים מספר אחד הנקרא טוב מצרים מדף כ"א עד דף כ"ה ומן הדפים האלה לא נודע מי המחבר הס' הזה ורק נודע שהשולח ד' דפוס אלו אלי כוונתו כדי להשיב על הקשות שדבר המחבר כנגדי על מה שכתבתי בסוד ישרים סי' ט' הנדפס בסו"ס רב פעלים ח"ג מענין השאלה הנדפסה בס' הקדוש אבקת רוכל למרן ז"ל ונזכרה שם על שמיה דרבינו הגדול האר"י זלה"ה ואנא עבדא כתבתי דנראה לפי קוצר דעתי דהשאלה ההיא והצדדים של הפלפול שבה לא יצאו מפומיה דרבינו האר"י זלה"ה אלא תלמיד אחר סידר כ"ז מדעתו והובילה למרן ז"ל בשם רבינו האר"י ז"ל ועשה ע"ד האמור בגמ' דפסחים אם רצית ליחנק התלה באילן גדול, ובזאת ההצעה כתבתי אין בה שום פלפול וחריפות אלא היא המצאה פשטית בנויה מהשערת השכל ואין אדם יכול לדחותה בכח כי אם רק מהשערת שכלו ועל זה אמרו השומע ישמע והחודל יחדל:

ובאמת השערה זו אינה זרה כי נמצא כזאת הרבה כי בזוה"ק יש דברים שאמר רבינו האר"י ז"ל עליהם שאינם מס' הזוהר אלא הם דברי חכם אחרון שהכניסו המעתיקים בס' הזוהר. ופוק חזי בס' הגאון רב יעבץ אשר מצא כמה דברים כזה. וגדולים וכן רבים על תשובות שיש בס' בשמים ראש על שמו של הרא"ש ז"ל שאינם של הרא"ש אלא של חכם א' ונכתבו על שמו של הרא"ש ז"ל. וכן יש ספרי קבלה הכתובים על שם רבינו מוהרח"ו ז"ל והמקבלים סדרום וקראום ע"ש מוהרח"ו ז"ל כדי שיתקבלו אצל החכמים: וכיוצא בזה הודיעני החכם הכולל הרב"ץ חזן נר"ו וז"ל אשר דבר בקדשו בתשובתו הרמתה בספרא דמארי טב רב פעלים (ח"ג סי' ט') בקונטריס סוד ישרים וצדיקים ילכו בם לשפוט בצדק על מרן האר"י ז"ל אשר דבריו הובאו ביתה יוסף בס' אבקת רוכל, אשמח להודיעו כי השערת שכלו הטהור אמת ויציב שחרית, ואמת ואמונה ערבית, ועיני צדיק תחזינה מישרים להגאון חיד"א ז"ל בשיורי ברכה יו"ד סי' מט"ר אות ב' וז"ל ותשו' הנז' (של הרב מתתיה) כבר כתבתי בברכ"י שראיתיה בקובץ תשובות מר"ן ז"ל ועתה נדפסה בס' אבקת רוכל סי' ג', והן עתה נטה דעתי שאינה מתורת מר"ן ז"ל ויש לי סמוכות ע"ז. ואין ראיה דחתים עלה מר"ן ז"ל כי כזה וכזה עושים המעתיקים כאשר נתברר לי כמה זמני עכ"ל. והרי זה ענין הדומה לדברים שכתבנו בהשערת שכלינו על השאלה הכתובה באבקת רוכל על שמיה דרבינו האר"י זלה"ה ונמצא שאין השערתנו זרה היא:

ומה שנתקשה המחבר על השערה זו שכתבתי כיון דרבינו האר"י ז"ל ומר"ן ז"ל שניהם היו דרים בצפת ת"ו איך התלמיד מלאו לבו לעשות כך לכתוב שאלה משמיה דרבינו האר"י ז"ל והוביל אותה למרן ז"ל ולא חש פן יתברר אח"ך כשיראו זא"ז וידע מר"ן ז"ל דשאלה זו לא היתה מן רבינו האר"י ז"ל, אין זו טענה כלל חדא אתרמי כך והתלמיד לא חשש לזה דאפי' אם יוודע הדבר אח"ך לא איכפת לו כי מה חטא בזה ששאל בשם אחרים, ועוד מאן אמר שזו השאלה הגיעה למר"ן ז"ל בזמן שהיה דר רבינו האר"י ז"ל בצפת ת"ו שהוא בסוף ימיו שהיה זה מעט שנים קודם פטירתו. הלא אפשר שעשה התלמיד שאלה זו והובילה למרן ז"ל בזמן שהיה רבינו האר"י ז"ל במצרים ולא עלה עדיין לצפת ת"ו וידוע כי בהיותו במצרים נודע שמו של האר"י ז"ל בכל העולם שהגדיל לעשות בנגלה ובנסתר ולכך כתב לו מרן ז"ל תשו' בכבוד גדול:

ומה שטען עוד איך מר"ן ז"ל אשר רוה"ק הופיע עליו לא הרגיש שאין הדברים אמורים מפי רבינו האר"י ז"ל וזה נגיעת כבוד באור ישראל וגאונו שתלמיד אחד יוליך אותו שולל ע"כ, הנה טענה זו לא ניתנה להאמר כי אפי' בתנאים ואמוראים נמצא שהיו מטעים אותם ולא מקשינן היאך יכלו להטעות אותם ולא הרגישו ברוה"ק השורה בתוכם, ומי לנו גדול מן בבא בן בוטא ראש הסנהדרין שהיה חסיד גדול ונורא מאד שהתנכר הורדוס לפניו ולא הכיר בו ע"י רוה"ק שהוא הורדוס המדבר עמו ולא אחר. וכזאת וכזאת יש הרבה ומצינו לאיש האלהים הוא אאדונינו אלישע הע"ה שכתוב בו ויאמר איש האלהים הרפה לה כי נפשה מרה לה וה' העלים ממני ולא הגיד לי. ודי בזה שאין צורך להרחיב הדיבור יותר:

עוד כתב שם איך אמרתי דאם היה כותב התלמיד את השאלה משם עצמו אפשר לא היה מרן ז"ל משיב לו. זו היא נגיעה בכבוד מרן ז"ל כי ראינו באבקת רוכל שהיה מרן ז"ל נושא ונותן אפי' עם תלמידיו ומפלפל בדבריהם וכו' לא ידעתי מה הוא שח' אני לא כתבתי על מרן ז"ל כלום אלא כתבתי על התלמיד שהיה חושב דעתו כך ולכן הוצרך לכתוב השאלה בשם רבינו האר"י ז"ל. וגם על התלמיד לא כתבתי שחשב שלא ישיב לו מר"ן ז"ל על עיקר הדין אלא חשב שלא יהיה נטפל להפלפול שעשה בשאלה לישא וליתן בדבריו וכאשר מפורש זה בדברי מר"ן ז"ל בתחי' תשובתו שכתב בזה"ל מתוך שדבריך ערבים עלי אמרתי לישא וליתן בדבריך. וכ"ז מפורש יוצא בדברי בתשו' להדיא:

עוד כתב ודעת חפצתי מה הוא חסרון הכבוד שיש בדבר אם האר"י ז"ל ישאל שאלת דיני ממונות למרן הב"י ז"ל ובכל אופן שנאמר שהיה רבינו האר"י ז"ל פוסק מומחה בדיני ממונות הלא מרן ז"ל היה זקן גדול ומופלג בדורו ובלי ספק עיניו ראו חכמה ודעת בדיני הפסק יותר ויותר מרבינו האר"י ז"ל לפי ערך שנותיו. ושארי ליה מארי להרב המחבר נר"ו שהכריחנו לבא לידי מדה זאת ולדבר דברים אלה שלא מרצון עכ"ל:

יראה עתה הקורא שיחתו של המחבר הנז' בכבוד מי נוגע ואחר שהתוודה על חטאתו תלה העון בצדי באומרו אני הכרחתי אותו לדבר דברים אלו הנוגעים בכבוד רבינו האר"י ז"ל. הלא יענה ויאמר במה הכרחתי אותו ומי הכניסו בדבר זה לדבר בו. ומי שם אותו שופט באר"ש שיהיה מוכרח לדבר בכך ולעשות ערכין בגדולי עולם לומר זה עדיף מזה. ואם הוא חכם יעסוק בחכמתו ומה לו להתערב בזה ומי שם אותו מוכיח ומי ביקש ממנו הסכמת דעתו בדבר זה. ואם ראה השערה זו ולא ערבה לו יאמר דבר זה א"א להיות לפי דעתי ודי לו בזה ומי הכריחו לדבר בגדולי ישראל והכתוב אומר ריבך ריב את רעך וסוד אחר אל תגל. והזהיר הכתוב אל תגעו במשיחי ואחר שפלט קלמוסו בדף כ"א ע"ב ודף כ"ב ע"א כמה וכמה חרופים וקנתורים חזר ושנה בהם באות ב' כולו וסיום דבריו היה באות ג' שכתב וז"ל אם כל מה שדחקו להרב המחבר לדון בדבר זה בכל מה שכתב בזה הוא מפני שגוף השאלה הם דברים פשוטים לדינא ואיך יתכן שרבינו האר"י ז"ל יסתפק בכמו אלה. אמת הדבר דשני צדדים שיש בשאלה שאם מת השותף בתוך הזמן דנטלה השותפות וכן אם הוציא שטרי עיסקא על היתומים דחצי שהוא מלוה גובה מן היתומים בשבועה וכו'. דינים אלו פשוטים היום שכבר מסודרים בש"ע ח"מ סי' ק"ח סעי' ד' וסי' קע"ו סעי' י"ט ומבוארים הדברים בשורשם בב"י באורך. באופן כי לדידן היום הדברים מבוארים ואין בהם די שאלה ותשובה. אכן אל נא נשכח כי שאלת רבינו האר"י ז"ל היתה למי שחיבר וסדר הדברים בב"י ולהמחבר השלחן ערוך. וקודם שיושמו לפנינו על שלחן הזהב שערך לן מרן ז"ל אין הדברים פשוטים כאשר חשב כבוד הרב המחבר נר"ו. ועל כן סליחת הרב המחבר נר"ו אדרוש שנדחק ללא צורך ודי בזה עכ"ל:

ועל זאת אשיב ודאי אנן אין לנו מים לשתות אלא מן הכד והחבית בשלחן ערוך וב"י אבל רבינו האר"י ז"ל הוא שותה מן המעין והבאר שנתמלאו הכד והחבית מהם התלמוד והרי"ף והרמב"ם והטור וענין השאלה שהובאה באבקת רוכל הנז' נתעצמו בה מצד הפשטות שלה. הא' מ"ש לו מרן ז"ל בתחלת דבריו בד"ה תשו' וכו' וז"ל נראה שכיוונת למ"ש הרמב"ם ז"ל בסוף פרה א' מן השותפין שמת בטלה השותפות וכו' ועלה בדעת כ"ת לומר דממילא הדרא עיסקא משעה שמת ואין הדבר כן. אלא היינו לומר וכו' וכמבואר בפ' המוכר את הבית גבי ההוא שטר כיס היוצא על היתומים ובדברי הרמב"ם בפ' ז' מה הנז' עכ"ד. הרי דאתי עליה מדברי הגמ' ודברי הרמב"ם עצמו שפסק באותו הדין ואין לך דבר פשוט יותר מזה ואיך יהיה זה נעלם ח"ו מרבינו האר"י ז"ל:

והב' מ"ש מרן ז"ל שם בד"ה כתב כ"ת וכו' תמהני על טוהר שכלך דאי נפשיט דכשנשבעה אין על יורשי שמעון כלום וכו' נמצא לפי"ז שמשעה שמת שמעון שכבר חזרה כל העיסקא ליד ראובן והיאך אפשר לומר שיטלו היורשים חצי הריוח עכ"ל גם טענה זו דטעין מרן ז"ל בדברים שנכתבו לו משם רבינו האר"י ז"ל נראין דברים פשוטים ואיך ח"ו שתהיה נעלמת טענה זו מרבינו האר"י ז"ל:

גם בדיבור הג' בד"ה כתב עוד כ"ת וכו' טען על דבריו טענה אחרת וז"ל אין דברים אלו תלוים זב"ז דכשנשבעה דין הוא שיגבה מיורשי שמעון החלק שהוא מלוה וכו' ועלה בדעת כ"ת דהיינו שיטלו חצי הריוח דאם איתא שהדין כמו שהקדמת שמשעה שמת הדרא למרא אין מקום לומר שיטלו היורשים חצי הריוח עכ"ל. וגם טענה זו היא טענה פשוטה והיאך אפשר לומר שתהיה נעלמת מרבינו האר"י ז"ל אשר משאתו יגורו אלים גברא דסהיד עליה רבינו מוהרח"ו ז"ל ביש' רוה"ק דף י"א שהיה תמיד מעיין בהלכה ששה פרושים של פשט כנגד ימי החול ופי' אחד ע"ד הסוד כנגד יום שבת והיה קל העיון מאד. והיה מפורסם מאד בתורה בדרך הנגלה מקטנותו ובהיותו בן י"ד שנים נמצא חתום עם רבני מצרים בהסכמה אחת ומבחרותו יצא לו שם גדול ואיך יתכן שתתעלם ממנו דברים פשוטים כאלה הנז"ל. ולכן נחה דעתינו לומר כי מכתב השאלה הנז' היה מיד תלמיד אחד והוא הוביל אותו למרן ז"ל בשם רבינו האר"י ז"ל הן כשהיה עודנו במצרים הן אחר שבא לצפת ת"ו דאתרמי ליה שעתא שקבל מרן ז"ל השאלה והחזיר לו תשובה ביד התלמיד אשר הביאה לו או נזדמן הדבר באופן אחר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.