רב פעלים/ד/יורה דעה/כו

רב פעלים ‏ ד יורה דעה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה שלוחה אלי מרבנים אשכנזים חונים בעיה"ק ירושת"ו וז"ל נסתפקנו בדבר הלכה ולא מצאנו ידינו ורגלינו בביה"מ בדעת תורה ודעת נוטה אי לזאת נעלה אל הר המור וגבעת הלבנון כבוד וכו' שליט"א. והוא בדבר הכללות אשר זה מכמה שנים נתייסדו ע"י גאוני עולם ארזי הלבנון אדירי התורה זיע"א ומאז ועתה מתנהגים כך כי בחו"ל יש גבאי והוא מנצח על כל המצאות אשר נצרך לקבוץ הכספים ואח"ך שולח כל הכספים ליד הגבאי אשר בארץ הקדושה והגבאי אשר בפה מחלקם לעניי ארץ ישראל כפי הרשימה. ועלינו בספק עצום וגדול מי זה העיקר. אם הגבאי אשר בחו"ל הוא העיקר או הגבאי אשר בא"י הוא העיקר. ויש מאתנו מצדדים כי הגבאי אשר בחו"ל הוא העיקר. וטעמם כי העיקר ויסוד ומקור מוצא הכסף הוא על ידו אשר משתדל ומתאמץ בכל עוז ותעצומות לדבר על לב הנדיבים ומבלעדו לא היה מקור הכסף כלל. והגבאי אשר בפה ארץ הקדושה הוא רק בא בכוחו ושליחותו של הגבאי אשר בחו"ל הוא עושה ואינו אלא רק כשליח בעלמא:

אמנם יש עוד מאתנו מצדדים כי הגבאי אשר בפה א"י הוא העיקר וטעמם הוא כי כל הכרעת המקבלים דהיינו כמה יתנו לזה וכמה יתנו לזה נחתכים ונקבצים רק עפ"י הגבאי דפה א"י ובידו העוז והמשרה למי אשר יחפוץ ליתן הרבה נותן ואם מעט מעט. כי רשימות המקבלים והסכומים כל א' וא' כפי חלקו הכל נעשה ונכתב ביד הגבאי דפה לפי רצונו ודעתו. וזאת הרשימה שולח ליד הגבאי דחו"ל בכל חודש וחודש קודם שיבא הכסף ואז שולח הגבאי דחו"ל כפי הרשימה ואם בא א' מחו"ל לישב בא"י אינו נזכר ונכתב בהרשימה רק ע"י הגבאי דפה א"י ולא ע"י הגבאי דחו"ל. ולבד כל זה מצדדין כי הגבאי דפה א"י הוא העיקר משום כי מלבד כל הכסף אשר בא ע"י הגבאי שבחו"ל ישנם עוד הרבה כספים אשר באים ממקומות שונות וממתנדבים שונים אשר אלו הכספים אינם באים כלל לידי הגבאי שבחו"ל ורק המתנדבים שולחים כספם ליד הגבאי דפה א"י ואלה הכספים אינם תלוים רק בדעת הגבאי דא"י ולא בשום אחר בעולם. וגם רשימה על אלה הכספים לא יש רק למי שיחפוץ הגבאי דפה א"י הוא נותן:

כתבנו ב' טעמים של שני הצדדים וקוטב הספיקות סובבים על פרט זה לפי מה דקי"ל אין ממנין פרנס על הצבור אלא א"כ נמלכין בצבור וידוע חומר הענין מפי סופרים וספרים ולכן שואלי"ם הלכו בו מי הוא הפרנס אם הגבאי דפה א"י הוא הנקרא פרנס. או אינו נקרא פרנס אלא הגבאי שבחו"ל ונ"מ לענין המלכת הצבור כנז"ל:

עוד זאת יורנו המורה לצדקה מה הם הצבור אם הם דווקא הצבור שבחו"ל והיינו המתנדבים הכסף ובלעדם לא היה שום כסף. או הצבור אינו נקרא אלא המקבלים שבא"י כיון שהם המקבלים הם הנקראים הצבור. בטחינינו חזקה כי חיש ימהר יעיין בזה וכו' ואם כי יש לנו מעט קט מה להפך באיזה פטפוטי דאורייתא וכו' שמנו לפינו מחסום כי מה נדע אשר לא ידע ולתשובתו הרמתה נחכה בכליון עינים ויאיר וכו' ושכמ"ה וכו':

תשובה שם פרנס נאמר על שופטים ועל מלכים וגם על אב"ד ועל העוסק בצרכי צבור ומנהיגם ומצינו בקדושין דף ע' דאמר שמואל כיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור אסור בעשיית מלאכה בפני שלשה וכן פסק הרמב"ם ז"ל וכ"פ הטור בש"ע ח"מ סי' ח' אמנם מהרש"ל ביש"ש קדושין פ"ד חות ד' שהביאו ברכ"י כתב הא דקאמר פרנס לאו פרנסים שלנו דהיינו מנהיגי הקהלה אלא ת"ח שהוא דיין לרבים לדון את הצבור ע"ש והגאון מנחת יעקב סי' א' על ענין הקדימה בקריאת ס"ת האמור על הפרנס הוא נאמר על דיין או רב לדון לשפוט ולהורות להם את הדרך אשר ילכו בה וע"ז אמרו בקדושין דף ע' כיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור אסור בעשיית מלאכה בפני שלשה אבל פרנסים וראשי הדור שאינם רק לעסוק בצרכי צבור ותקנתם והשתדלותם אצל השררה וכה"ג וכל הדינים והוראתם יביאון אל הרב המורה פשיטא שאין נכלל בכלל זה וכו' ע"ש:

הנה הגם כי האמת כן הוא מ"מ דין המינוי שארז"ל אין ממנין פרנס על הצבור אלא מדעת הצבור זה נאמר גם על פרנס שאינו שופט ואב"ד אלא רק עוסק בצרכי צבור ובתקנתם יען דרבנן ילפי לה ממ"ש גבי בצלאל במינוי שלו דקפיד למנותו מדעתם של ישראל ורצונם, והנה בצלאל לא נתמנה שופט ודיין לישראל אלא נתמנה להטפל בצרכיהם ובתקנתם כי הם היו צריכין וחייבים לעשות משכן להשי"ת ממינים שונים ובצלאל נתמנה על מעשה המשכן ועל פיו יחנו לעשות הכלים וכל גופו של משכן כאשר יגזור בפיו וכאשר יצוום וגם בידו לקרב ולרחק נדבה של המינים אשר יביאו לצורך המשכן לומר זה הזהב טוב ויצלח למלאכה וזה לא טוב וכן עזה"ד דאז המינוי זה שלו יש בו ענין שררה וכיון שיש בו שררה לגזור אומר ויקם לו לכך צריך שיהיה מינוי שלו מדעת הצבור:

על כן למדין מיניה לנדון השאלה דזה הפרנס היושב בא"י אשר בידו לקרב את זה האיש ולרחק את זה האיש מן הכספים הבאים מחו"ל וגם בידו להוסיף לזה ולגרוע מזה נמצא יש בפרנסות שלו ענין שררה וכיון דאיכא ענין שררה צריך להמלך עבורו בצבור. ואע"ג דדבר של מינוי הפרנס מדעת הצבור לא פסקו הרמב"ם ז"ל היינו משום דזה המאמר נאמר בדברי אגדה ואין. דרכו להרמב"ם ז"ל לפסוק דין מדברי אגדה אך עכ"ז אנן גמרינן נמי עצה טובה לעשות כן ומחזקינן ליה בתורת דינא כיון דנקטי ליה רבנן בתלמודא. וכן מפורש בתשובת מרן ז"ל באבקת רוכל סי' קל"ז וז"ל כי הברורין הנז' לא מינו הדיינים רק פסקו מה שהיה ראוי בד"ת שאין עושין שררה ולא ממנין פרנס אלא מדעת הצבור או מדעת מנהיגי הצבור עכ"ל ע"ש ובאמת עינא דשפיר חזי יראה דדין זה הוא מוכרח יען כיון דהפרנס הזה עושה שררה על הצבור איך יהיה שורר עליהם שלא מדעתם ורצונם:

מיהו לא ילפינן מענין בצלאל אלא דבר הדומה לו דהיינו פרנסות שיש בה שררה כמו הך דבצלאל שהיה בפרנסות שלו שררה וכדאמרן שהיה כמו אמרכל דאתמר בגמ' מאי אמרכל אמר כולא כך תעשו וכך תעשו. וכן כסף וזהב זה טוב הוא תקבלו אותו ואחר לא טוב ולא תקבלוהו וכן בשאר מינים ובשאר דברים הצריכים למעשה המשכן וכיון דעל פיו יעשו הכל נמצא יש בפרנסות שלו שררהי ודוגמתו זה הפרנס שיושב בא"י אשר בידו לקרב איש זה ולרחק איש אחר ולגרוע מזה ולהוסיף לזה וכנז' בשאלה נמצא פרנסות זו יש בה שררה ולהכי צריך שיהיה זה נעשה פרנס מדעת הצבור וכמ"ש בבצלאל. ומשו"ה גבאי חו"ל שהוא רק גובה הכספים שהנדיבים מתנדבים אעפ"י שטרחתו מרובה ומצותו גדולה עכ"ז אין הגבאות שלו ענין שררה לרחק ולקרב ולהוסיף לזה ולגרוע מזה וכיון דלית ביה שררה אין צריך שיהיה המינוי שלו מדעת הצבור דאין זה דומה לענין בצלאל דגמרינן הא מניה ואה"נ שכרו גדול יותר מן הגבאי שבא"י מפני כי מוצא הכספים נעשה על ידו והכל צריכין למרי חטיא ועל כיוצא בזה אמרו בגמ' בשבת דף קי"ח יהא חלקי מגבאי צדקה (זה גבאי חו"ל) ולא יהא חלקי מן מחולקי צדקה (זה הפקיד שבא"י):

והא דאתמר בשקלים פ' ה' הלכה ט"ו רבי יעקב בר אדי ורבי יצחק ברבי נחמן היו פרנסין והוו יהבין לרב חמא אבוה דרבי הושעיא דינר והוה יהיב לאחרנין ע"ש קרו להו פרנסין משום דהוו מחלקי צדקה לפי דעתם נמצא דיש בזה שררה אבל המקבץ צדקה מן הנדיבים והוא אינו מחלק כלום אלא מוסר לפקיד אין זה נקרא בשם פרנס אלא נק' בשם גבאי לבד:

עוד איתא בשקלים פ"ה הנז' הלכה י"ז בן בבי על הפקיע שהיה מזייג פתילות רב אסי עאל לכופרא בעא לממנא עליהון פרנסין ולא קבלון עאל ואמר קודמהון בן בבי על הפקיע ומה אם זה נתמנה על הפתילות זכה להמנות עם גדולי הדור אתם שאתם נתמנים על חיי נפשות לא כל שכן ופירש פ"מ אתם שאתם מתמנים על חיי נפשות להשגיח על צרכי רבים ולפרנס העניים לא כ"ש שיהיה להם זכות גדול ע"ש נמצא אותם שהם מחלקי צדקה ומפקחין בצרכי העניים קרי להו בשם פרנסין:

על כן זה היושב בא"י שבידו מסור הדבר להוסיף ולגרוע ולרחק ולקרב זה הוא הפרנס שצריך למנותו מדעת הצבור אבל אותו הגבאי שבחו"ל שגובה הכספים מן המתנדבים אע"פ ששכרו גדול יותר שהוא הממציא הכספים עכ"ז גבאי מתקרי ולא מתקרי פרנס כדי שיהיה לו משפט הפרנס לענין המלכה בצבור:

ואשר שאלתם מי הם הצבור שצריך לעשות מינוי הפרנס מדעתם אם הם צבור דחו"ל המתנדבים את הכספים או הם היושבים בא"י המקבלים את הכספים:

תשובה כיון דהעלינו בס"ד שזה היושב בא"י הוא הנקרא פרנס מפני שיש בפקודתו ענין שררה על כן פשיטא דצריך להמלך בעבורו בצבור שבא"י דעלייהו עביד שררה לקרב ולרחק לגרוע ולהוסיף משא"כ צבור דחו"ל המתנדבים הכספים הנה הם פורעים חוב המטיל עליהם מצד התקנה אשר נתייסדה מכמה שנים ע"י גאוני עולם ארזי הלבנון אדירי התורה זיע"א וכנז' בתחלת השאלה הנז"ל ואחר שמסרו נדבתם ליד הגבאי שבחו"ל יצאו י"ח ונסתלקו מהדבר הזה ואז מחוייב הגבאי הזה לשלוח הכספים לא"י אשר בעבורם תקנו הראשונים ז"ל על אנשי חו"ל להתנדב ולשלוח פרי נדבתם לא"י. ואז הצבור שבא"י שבעבורם נתקנה התקנה הזאת של נדבת הכספים בחו"ל ובעבורם נעשה משלוח הכספים לא"י הם מדעתם ימנו פרנס אשר על פיו ועל דעתו תהיה החלוקה של הכספים בא"י ואין לאנשי חו"ל מגע בדבר זה:

ועוד איכא טעמא רבא בהאי מילתא לומר דאין להם מגע יד להמתנדבים שבחו"ל בדבר זה יען כי המתנדבים נתנו מעות הנדבה להגבאי שבחו"ל נסתלקו ממעות הנדבה דקי"ל בש"ע יו"ד סי' רנ"ח סעי' וא"ו הנודר צדקה אינו יכול לחזור בו אא"כ נשאל לחכם והתיר לו ואם הגיעו ליד הגבאי אינו יכול להשאל עליו. ואע"ג דנסתפק אורים ותומים בח"מ סי' קכ"ה אם יש לחלק בין גבאי קבוע לגבאי אינו קבוע הנה בנ"ד הוא גבאי קבוע ולכ"ע זכו אנשי א"י בכספים של הנדבה ונמצא הממון הזה שייך לאנשי א"י ואין להמתנדבים שייכות בו כלל והרי זה הגבאי שבחו"ל מוכרח הוא למעבד בכספים הנז' כאשר מרוצה לצבור שבא"י:

ואע"ג דאיתא בפוסקים דס"ל הנודר לצדקה ולא פירש לעניים מבוררים לא זכו בו הנה כאן בנידון השאלה שאין הנדיבים מתנדבים לסתם עניים אלא הם מתנדבים בפירוש לעניי ירושלים וחשיב זה עניים מבוררים. וכמ"ש מרן ז"ל בתשו' דאבקת רוכל סי' פ"ב בהקדיש סך מה לעניי א"י דפסיק ותני מרן ז"ל שם דאע"ג שהיא מתנת בריא ולית בה קנין הרי היא קיימת משום דצדקה היא וכיון שצוה לתת מנכסיו שהיו ברשותו סך מה לעניים ומוציאים ג"כ מן היורשים ע"ש. ופירשו הפוסקים ז"ל טעמו משום דאמר לעניי ארץ ישראל ולא אמר לעניים בסתם חשיב עניים מבוררים וזכו בה מדין אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט. וכ"ש כאן בנ"ד דמסרו המתנדבים את הכספים ביד הגבאי לשם עניי ירושלים דודאי זכו בהם עניי ירושלים דאז הגבאי שבחו"ל מחוייב הוא לשלוח הכספים לירושלים ליד הפקיד אשר הופקד מן הצבור שבירושלים ועי' במאמר מרדכי בסי' ט"ו מ"ש בענין המתנדבים לקופת רמב"ה זיע"א ע"ש:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.