רב פעלים/ד/יורה דעה/כג

רב פעלים ‏ ד יורה דעה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה מעיר ארביל יע"א שהשר שלהם עושה עמהם רעה להשים עליהם מס הטרבייא כפלי כפלים ובעבור זה נתוועדו ראשי הקהל ללכת לעיר כרכוך אצל שר הגדול ממנו לבקש להם ריוח והצלה וגם קראו לשוחט העיר שלהם שילך עמהם ולא רצה השוחט באומרו שמא לא יגמר הענין במהרה ויצטרכו להתעכב ימים הרבה וישארו הקהל של העיר בלי בשר ומה גם שיש בהם חולים וא"א להם בלא בשר והם אמרו לו אם לא תבא עמנו אין לך רשות לשחוט אפי' עוף אחד ותכף באותו הלילה עשו שטר הסכמה וכתבו בו גזרת נח"ש על מי שיאכל משחיטת השוחט הנז' וחתמו בו ואחד מיחידי הקהל הי"ו הוא ירא שמים:

תשובה מהריק"ו ז"ל שורש קפ"ב שהביאו מרן ז"ל בב"י יו"ד סי' רכ"ח ומהר"ם בהג"ה שם סעי' כ"א כתב ד' שנשבעו יחד מעשות דבר א' מקרי ע"ד רבים ע"ש ובסעי' ל' כתב מרן ז"ל צבור שהסכימו על ענין אחד ונשבעו וכו' וכתב מור"ם דיש מי שאומר דכה"ג מקרי ע"ד רבים והיא סברת מהריק"ו שורש קפ"ב ומיהו יש חולקין וס"ל דכל א' מהם יכול להתחרט ולשאל על נדרו אעפ"י שאין חבריו מתחרטין והוא ס' הריב"ש סי' תס"ב ע"ש ועי' בכנה"ג סי' רכ"ח הגה"ט אות כ"ז והבב"י אות קנ"ב מ"ש דיעות בזה ע"ש:

ולכאו' נראה בנידון השאלה הנז' לפי סברת מוהריק"ו ז"ל חשיב ע"ד רבים ברם הר' חיים שנים ז"ל סי' ז' כתב וז"ל גם הר' מהריק"ו גופיה לא ברירא ליה מילתא דקאמר חוששים לזה וכו' מ"מ אפי' למאי דחש הר' ז"ל לע"ד אפ"ל דלא אמרה הרב אלא למוציאים בפה שכל א' וא' נשבע ואומר בפירוש ע"ד חבירו בכי האי ע"ד רבים מקרי, ברם היכא דנשבע בסתם ולא אמר לא ע"ד רבים ולא ע"ד חבירו לא מקרי ע"ד רבים אלא שנודר ברבים, א"נ אפ"ל דאפי' נימא דנידון הר' איירי שכל א' נשבע בסתם ולא אמר בפירוש ע"ד חבירו מ"מ כיון דמעיקרא הסכימו כלם לישבע איש אל אחיו כדמוכח מלשונו אפי' שנשבעו אח"ך בסתם שפיר מקרי ע"ד רבים. ברם היכא שנשבעו סתם ולא היתה כוונתם מעיקרא נישבע איש אל אחיו לא מקרי זה ע"ד רבים אלא נודר ברבים דיש לו התרה בלא דעתם ואפי' לדבר הרשות אם לא היכא דאיכא תועלת לאותם הרבים בשבועתם דבעינן דעתם וכו' עכ"ל ע"ש והגם שהמגיד שם פקפק בדברי המחבר ז"ל הנז' וכעת אין פנאי להתיישב בדבר מ"מ נראה דחילוק האחרון של הר' הנז' ישנו בנידון השאלה דידן ג"כ ואין לפקפק בו:

גם עוד ראיתי להגאון בנין ציון ז"ל סי' פ' שכתב וז"ל אמנם לענ"ד י"ל דגם המהרי"ק ז"ל לא כתב דנק' ע"ד רבים אלא היכא דנשבעו יחד לתועלתם בנידון השאלה שהביא שם שהרופאים עשו שותפות שכיס אחד יהיה לכלם ונשבעו יחד ע"ז ואח"ך הלך האחד והתיר השבועה בלא דעת והסכמת אחרים אבל כשנשבעו יחד בדבר שאין תועלת מזה לזה כזה לא נחשב ע"ד רבים גם למהריק"ו. ולכן גם מה שכתב מחרמי צבור דייק המהריק"ו לכתוב שמחרימין הקהל לצורך הקהל ותקונו וכו' עכ"ל ע"ש:

והנה בנידון השאלה הנז' לא היתה ההסכמה וגזרת נח"ש לתועלתם וכמ"ש השואל בשאלה הנז' וז"ל שכל זה עושים משנאת השוחט ואינו מועיל להם כלום אם ילך השוחט אם לאו ע"כ. א"כ לפ"ד הר' בנין ציון הנז' בזה גם מהריק"ו יודה דלא חשיב עד"ר. ואין לומר אה"נ דלא הוה להו תועלת בהליכת השוחט עמהם ורק עשו כ"ז דרך עלילה מחמת שנאתם בשוחט שרוצים להעבירו ולהביא אחר במקומו. מ"מ זה הקשר שעשו לבלתי אכול משחיטתו חשיב תועלתם להפיק זממם ומחשבותם לנקום מן השוחט ולהכניעו ולהזיקו ואם לא יהיו קשורים יחד שיקבלו כלם לבלתי אכול משחיטתו לא אפ' לקיים מחשבתם להעבירו לזה ולהביא אחר. דזה אינו כי ודאי לא חשיב תועלת אלא על הנאה ממש לעצמם ולא על קיום עבירה ושנאה לשנא את הטוב ולהזיק לו ולהעבירו מפקודתו שלא כדין ואין זה אלא תועלת היצה"ר לעשות נחת רוח ליצה"ר ואין זה בכלל התועלת שאמרו:

על כן נראה דנידון השאלה לא חשיב נודר עד"ר ויכול היחיד לעשות התרה שלא מדעת חביריו שחתמו בהסכמה הנז'. וכ"ש דאיכא בנ"ד עדיפות טפי כי הוא היה אנוס בדבר הזה שחתם עמהם וכנז' בשאלה וא"כ מעיקרא לא חל עליו גזרת נח"ש ואם היה עושה מודעה לפני עדים לא היה בזה שום ספק ואפי' התרה לא בעי. אך זה תם ולא ידע הדין לעשות מודעה קודם ועכ"ז עכשיו שאומר שהוא אנום ומבקש לעשות לו התרה על צד היותר טוב ליכא בזה חשש:

ועוד י"ל טעם אחר בנ"ד דיכולים להתיר לו וליכא למיחש משום דהוי עד"ר והיינו דאיכא הכא ס"ס והוא כי ודאי זה השואל לא הוציא מפיו כלום בגזרת נח"ש וכנראה מן השאלה שהוא לא היה נח לו בדבר זה כלל ועיקר ורק הוכרח לחתום מחמת אונס מסבה הנז' בשאלה, והנה ידוע דאיכא פלוגתא בנדר ושבועה שלא הוציא מפיו כלום אלא רק חתם על השטר שכתוב בו נדר ושבועה די"א אין זה כלום. וא"כ השתא ס"ס בנידון דידן ס' הלכה כמהריק"ו ז"ל שמא הלכה כמ"ד כל שלא הוציא הנדר בפיו אלא רק חתם בלבד אינו כלום וס"ס זה הוא מתהפך. ועי' להר' בני אברהם ז"ל בי"ד סי' י"ב שהתיר בכה"ג דנידון מהריק"ו ז"ל לעשות לו התרה לכתחילה גם לדבר הרשות משום ס"ס ע"ש אך ספק הב' של נידון הרב ז"ל לא שייך בנ"ד אבל הא כבר עשינו בנ"ד ס' ב' והרי איכא בנ"ד נמי ס"ס ושפיר מצו למעבד ליה התרה וכ"ש דאיכא נמי בנ"ד אותם צדדי ההיתר שכתבנו לעיל בס"ד לכן יש להורות לשואל שיעשה התרה וליכול ולחדי והשי"ת יאיר עינינו בתורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.