רב פעלים/ד/יורה דעה/טז

רב פעלים ‏ ד יורה דעה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הנה מנהג הנשים של בני בתינו וקרובינו לטבול ערב ר"ה וערב יוה"כ משום טהרה מתשמיש אע"פ שהם טהורים מנדה ולא עוד אלא גם האשה שהיא לא טבלה מנדתה כי עודנה בתוך ז' נקיים שלא שלמו ג"כ טובלת בתוך ז' נקיים בשביל טהרה בלבד כדי שתבא לבית הכנסת ותתפלל בימים נוראים בטהרה ואחר ז' נקיים אז תטבול כהלכה בשביל בעלה ולא עוד אלא שגם הבתולות שבבית ג"כ עושים כן לטבול קודם ר"ה בשביל שיבואו לבית הכנסת ויתפללו בטהרה:

והנה בעתה נסתפקתי בנשים הטובלות תוך ז' נקיים בשביל טהרה לבית הכנסת ותפלה הגם שהם באמת עודם מתנהגים באיסור הרחקת הנדה עם בעליהם כנדה גמורה שלא טבלה והם טובלים לבעליהם אחר ז' עכ"ז יש להסתפק אולי לא אריך למעבד הכי דאיכא למיחש למכשול פן יקל בעיניה איסור נגיעה וכיוצא בראותה שכבר טבלה:

והנה האיר ה' את עיני וראיתי למרן ז"ל בב"י י"ד סוף סי' קפ"ג שהביא מתשובת הריב"ש ז"ל שכתב הטעם שלא תקנו טבילה לפנויה כדי שלא יבואו לידי מכשול בהסתלק ממנה איסור נדה החמור ע"כ וראיתי מקור הדברים הנז' בהריב"ש שכתב בסוף תשובת סי' תכ"ה וז"ל ומה שנתפלאת איך לא תקנו טבילה לפנויה כדי שלא יכשלו בה רבים אין כאן מקום תמה שהרי כיון שהפנויה אסורה להבעל לכל אדם כמו שכתבתי אדרבה אם היתה טובלת היה בה מכשול שהיו מקילין באיסורה כיון שאין אסורה אלא מדרבנן כמו שאירע לאותו תלמיד ששנה הרבה ושמש תלמידי חכמים הרבה ומת בחצי ימיו שהיה מקל בימי לבונה ולא בימי נדתה כדאיתא בפרק קמא דשבת וכתב רבינו תם ז"ל שאי אפשר לתלמיד ששמש חכמים הרבה שלא ידעה לדרשת רבי עקיבא בפסוק והדוה בנידתה לעולם תהיה בנדתה עד שתבא במים וכיון שלא היה מקל בימי נדתה לא היה לו להקל בימי לבונה שהרי כיון שלא טבלה בנדתה היא אלא ודאי טובלת היחה לטהרות בסוף ימי נדותה של תורה דהיינו לאחר שבעה מתחלת ראייתה ואחר כן היתה סופרת שבעה נקיים וחוזרת וטובלת לבעלה ואותו תלמיד כיון שטבלה ראשונה והיא טהורה כדין תורה היה מקל לישן עמה בקרוב בשר קודם מלאת לה שבעה נקיים ופרץ גדרן של חכמים ולכן מת בחצי ימיו ונראה שנהגו בטבילה זו בדורות הראשונים משום טהרות כמו שהיו מטבילין את הקטנות כדאיתא במס' בנות כותיים מעשה והטבילה קודם לאמה ואמרינן בשלמא דרבי יוסי משום תרומת ארץ ישראל וכו' ועוד דאפשר דס"ל טבילה בזמנה מצוה ואעפ"כ כתב הרמב"ן ז"ל שבטלוה בדורות האחרונים משום דהויא חומרא דאתיא לידי קולא שיבואו בה לידי מכשול להקל באיסורא דרבנן כמו שנכשל אותו תלמיד עכ"ל ע"ש:

והנה ממ"ש הריב"ש ז"ל טעם על הפנויות שלא תקנו להם טבילה אין הוכחה מזה לערער על נ"ד די"ל התם הפנויות אין להם סיבה וטעם לטבול ואם היו אומריה להם לטבול כדי שלא יכשלו בהם רבים נמצא שעושים בזה תקנה לחוטאין והרי כאלו הם נותנים אצבע בין שיניהם להכשל משא"כ בנ"ד דהיא טובלת משום סיבה וטעם יש לה בזה כדי שתתפלל ותכנס לבית הכנסת בטהרה לכן ודאי לא חבא לידי מכשול כי יודעים שזו הטבילה לא תועיל בשביל נגיעה ותשמיש בינה לבין בעלה:

ברם מה שיש לחוש בנ"ד הוא מדין המנהג שהיו נוהגין בדורות הראשונים שתטבול בסוף ימי נדתה של תורה דהיינו לאחר שבעה מתחלת ראייתה ואחר כן היתה סופרת ז' נקיים וחוזרת וטובלת לבעלה וכתב הרמב"ן ז"ל שבדורות האחרונים בטלו המנהג הזה משום דהויא חומרא דאתיא לידי קולא שיבואו בה לידי מכשול להקל באיסורא דרבנן כמו שנכשל אותו תלמיד וכנז"ל וא"כ לפ"ז גם בנ"ד יש לחוש לזה ואין רשאין הנשים לטבול בתוך ז' נקיים אע"ג דטובלין בשביל טעם דהא גם במנהג הראשונים היה טעם טהרות או משום לקיים מצות טבילה בזמנה מן התורה ועכ"ז חשו למכשול ובטלו המנהג וה"ה בנ"ד די"ל כן:

מיחו לכאורה יש לחלק ולומר שכל זה דוקא באשה היושבת תחת בעלה שהחששא הוא מצד בעלה דלא נשאר לו בה אלא איסור דרבנן אחר שכבר טבלה אבל באשה פנויה שהחשש הוא מצד זנות עם אחרים אין לחוש חששה זו דלדעת הרמב"ם ז"ל ביאת הפנויה אסורה אף שלא בימי נדתה ויש בה מלקות כל שהכינה עצמה להבעל דרך זנות. גם יש מי שאומר שיש בביאת הפנויה איסור תורה אף אם אין בה לאו ולא מלקות אמרה תורה כשירצה לבעול יבעול בקדושין וכנז' בהריב"ש ז"ל שם סי' תכ"ה שהביא כל זה והגם דיש חולקין עכ"ז לאינשי משמע להו דאיסור זנות עם הפנויה הוא איסור תורה וידוע דחמיר להו לאינשי איסור זנות דפנויה טפי מאיסור נדה שהוא כרת ועל כן י"ל דבפנויה ליכא למיחש חששת קולא הנז' וכ"ש בבתולה דמתרחקת טפי מן הזנות גילוי קלונה בהשרת בתוליה:

אך ראיתי להבאר היטב א"ח סי' ש"ג ס"ק א' שכתב וז"ל ואם הבתולה אסורה משום גזרה זו צ"ע כי הבתולות אסורות לטבול כמ"ש בי"ד סי' קפ"ג ע"ש ולא ידעתי למה מסופק בבתולה טפי מבזקנה דאין שייך נמי גבה טבילה וכו' עכ"ד ע"ש. והנה מה שציין על י"ד סי' קפ"ג הוא עמ"ש בב"י בשם הריב"ש ז"ל הנז"ל ושם לא נזכר בתולה אלא פנויות ועל כן יפה טען באה"ט השני על באה"ט הראשון דלמה נקט בתולות ולא נקט פנויות ועיין להרב שושנים לדוד ז"ל במשנה דשבת ריש פרק ששי שהביא דברי הבאה"ט הנז' ע"ש וראיתי להרב נחמד למראה ז"ל על הירושלמי בשבת ריש פרק ששי שהביא דברי הרב שושנים לדוד הנז' ודברי הבאה"ט הנז' וי"ל בדבריו שכתב שם ע"ש גם עוד הביא שם ג"כ דברי הריב"ש ז"ל הנז' אך כפי הנראה לא ראה דברי הריב"ש במקומם אלא ראה מ"ש מרן בב"י מדבריו:

וראיתי עוד להרב נח"ל הנז' ודע דתשובת הריב"ש אפשר דלא הוי הפך מאי דנהגו במקצת משפחות המיוחסות בישראל בכלה הנכנסה לחופה דכשתבועה להנשא ונתפייסה דצריכה לישב ז' נקיים דתכף כשהכלה פוסקת בטהרה הולכת למרחץ וטובלת ולובשת לבנים משום דכיון דטבילה היא סמוכה לפרק בתולה נשאת כדי שתהא רגילה בה אף שאינה טבילה של מצוה מותרת הבתולה לטבול כיון דבכה"ג ליכא חששא דבעת ובעונה ההיא שתבא לידי מכשול בהסתלק ממנה איסור נדה החמור יען כי היא חששא רחוקה וכמובן עכ"ל ונראה טעמו כיון דקרוב הוא שתבא לבית בעלה בחזקת בתולה שצריך לראות דם בתוליה איך תעשה הרעה הזאת להבעל לאחר בתוך ימים מועטים אלו ויתגלה קלונה בהשרת בתוליה כן י"ל בכונתו בזה:

והנה אנא עבדא בתשובה אחרת בענין אחר שהאשה היתה רוצה לטבול בתוך ז' נקיים כדי שתשמש בעלה החולה ואחר ז' נקיים תחזור ותטבול כדין וכהלכה בשביל להטהר לבעלה ושם הבאתי דברי הריב"ש ז"ל הנז' ומ"ש בשם הרמב"ן ז"ל בענין החשש שחשו בדורות האחרונים ז"ל גם שם הבאתי דברי המרדכי ז"ל שהביאו מרן ז"ל בב"י יו"ד סי' כ"ג ומה שבאר בטעמו הגאון נו"ב תניינא בי"ד סי' י"ג דחייש אם יגמור השחיטה דילמא אתי למיכל ע"ש וכעת אין פנאי להאריך יותר בענין זה:

ורק בקיצור דברים אומר כי נראה שהנשים הללו שהם טובלות רק בערב ר"ה וערב יוה"כ בתוך השבעה נקיים שכונתם לש"ש בשביל טהרה אין למחות בידם חדא דאין זה דבר תמידי כאשר היו עושין בדורות הראשונים בכל פעם דלהכי חשו בדורות האחרונים לדעת הרמב"ן ובטלו מנהגם. ועוד כי כאן כאשר טובלין בתוך הז' נקיים בשביל טהרה לתפלה נקייה וכיוצא אין מסירים השער של אותו מקום גם אין קוצצין הצפרניים וגם אין סורקין את שער ראשם והרי בזה חסרו כמה דברים הנהוגים בטבילת אשה לבעלה וזה היכר גדול להם שזאת הטבילה לא תועיל לטהר האשה לבעלה אלא רק משום טהרת הנפש ונקיות לעבודה ותפלה של ימים נוראים ולכן אין למחות בידם על זאת כן נ"ל כעת והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.