רב פעלים/ד/חושן משפט/ז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה בעה"ב שכר פועל ע"י שליח דקי"ל דאינו עובר על בל תלין והנה אחר שהשלים פעולתו בא לפני בעה"ב ותבע שכרו כי השליח א"ל ששכרו הוא אצל בעה"ב ובאותו שעה ממש ג"כ בא לפניו עני א' ומבקש צדקה ואצל בעה"ב לא היה מזומן בכיסו רק מועט כנגד שכירות הפועל אם יוכל ליתן המעות ההם לאותו עני בתורת צדקה ויאמר לפועל שיבא למחר ויתן לו או"ד אעפ"י שלא יעבור זה הבעה"ב משום לא תלין מפני כי שכרו ע"י שליח עכ"ז שילום שכירות הפועל קדים לצדקה ויתן מעות לפועל ואת העני ידחה למחר יורנו ושכמ"ה:
תשובה מרן ז"ל בשהו"ט ת"מ סי' של"ט ס"ז פסק האומר לשלוחו צא ושכור לי פועלים: ושכרם וא"ל שכרכם על בעה"ב אין שום אחד מהם עובר על בל תלין ומיהו בעה"ב עובר משום אל תאמר לרעך לך ושוב אם אינו טרוד ומכוין לדחותם ע"כ ע"ש. וא"כ הכא בנ"ד י"ל נמי דאינו עובר בעה"ב משום אל תאמר לרעך לך ושוב אם לא יתן שכירות לפועל באותה שעה אע"פ שנמצאת בכיסו יען כי זה נמי אינו מתכוין לדחותו אלא הוא טרוד בדבר מצוה שרוצה לקיים במעות אלו מצות צדקה עם העני המוכן ועומד לפניו ולא גרע דבר מצוה זה מטירדא של עסקיו:
מיהו נראה דעדיף טפי ליתן המעות לשכיר כי מאחר שהוא אמר לשליח שיזכור זה והשליח עביד שליחותו ושכרו ואמר לשכיר ששכרו הוא על בעה"ב א"כ זה בעה"ב הוא מתחייב ע"פ שורת הדין במעות אלו לאותו שכיר ואע"ג דאם לא ישלם תכף אינו עובר משום בל תלין עכ"ז לא גרע זה משאר חוב וה"ז עליו חוב גמור וקי"ל פריעת בעל חוב מצוה ואע"ג דקי"ל בסי' ס"ז סט"ו דשכר שכיר אינו משמע ורק אם זקפו עליו במלוה הוא דמשמע היינו התם שאני משום דגבי שמטה כתיב שמוט כל בעל משה ידו ושכר שכיר אינו בכלל משה ידו וכמפורש שם אבל עכ"פ זה הבעה"ב הוא מתחייב מן הדין לשלם השכר הנז' לשכיר וכיון דהוא מחויב לשלם לו איכא מצוה בשילום כשאר פריעת בע"ח וקי"ל פריעת בע"ח מצוה דהא גם הגוזל את חבירו אין שביעית משמטת ג"כ מהאי טעמא וה"ז מחוייב לשלם והיא מ"ע בתשלומין והשיב את הגזלה אשר גזל:
והנה מצינו להרדב"ז ז"ל שהביאו הר' תוספת דרבנן מע' הפ"א סי' רנ"ח ז"ל כתב בתשו' הרדב"ז ח"ג הנדפס מחדש סי' תר"י וז"ל שאלת ממני על הא דאמרינן פריעת חוב מצוה אם היא מצוה מן התורה או מדרבנן ואת"ל מצוה מן התורה למה לא מנו אותה בכלל המצות. תשו' מ"ע של תורה דכתיב והשיב את הגזלה אשר גזל או את העושת אשר עשק או את הפקדון אשר הפקד אתו או את האבדה אשר מצא. וכתב הרמב"ם בפ"ז מה' גזלה א' הגוזל או העושק או הגונב או שהלוהו או שהפקיד אצלו או מצא אבדה וכחש בה או שהיתה ביניהם שותפות ונשאר אצלו ממון או שעשה עמו מלאכה ולא נתן שכרו כללו של דבר כל שאלו הודה חייב לשלם בדין וכפר ונשבע משלם קרן וחומש שנא' וכיחש בעמיתו עכ"ל. הרי שהשווה ז"ל הלואה לשאר הדברים הנז' בכתוב. ובתחלת ההלכות כתב שאם גזל חייב להחזיר שנא' והשיב את הגזלה אשר גזל זו מ"ע ע"כ וכי היכי דהוי מ"ע להשיב את השאלה הה"ד לכל הנז' בכתוב והלואה בכלל ולא מנו מ"ע לפרוע החוב שא"כ היה צריך למנות השבת הגזל והגניבה והעושק והפקדון וההלואה כל א' בפ"ע וירבו המצות כפי פרטי התביעות ולפיכך מנה מ"ע להשיב את הגזלה שבה פתח הכתוב והה"ד לכל מי שיש לחבירו עליו אצלו ממון באיזה דרך שיהיה מ"ע להשיב לו ולא הוצרך למנות השבת אבדה מצוה בפ"ע אלא לקודם שתבא לידו מצוה להשיבה אבל אחר שתבא לידו הרי הוא בכלל והשיב את הגזלה וזה פשוט עכ"ל:
נמצא הרדב"ז ז"ל יליף מדברי הרמב"ם ז"ל הנז' ששכר שכיר יש מ"ע בפרעון שלו והוא בכלל מ"ע של והשיב את הגזלה אשר גזל. ואין לומר הא דנקט הרמב"ם ז"ל שעשה עמו מלאכה ולא נתן שכרו איירי בשכרו הוא בעצמו ולא ע"י שליח דזה אינו דהא כתב כללו של דבר כל שאלו הודה חייב לשלם בדין וכפר ונשבע משלם קרן וחומש. והנה באמת השוכר ע"י שליח אע"ג דאינו עובר על בל תלין עכ"ז הוא מתחייב בשכר השכיר כדין כל שהוא מודה ששכר אותו השליח בשליחותו ומוציאין ממנו השכר בדיינים כשאר חוב א"כ גם בכה"ג איירי הרמב"ם ז"ל שם ומאחר דהרדב"ז ז"ל יליף מדברי הרמב"ם הנז' שיש מ"ע בתשלו' בכל דבר שאדם מתחייב בו בדין א"כ נמצינו למדין גם בזה השכר של השכיר ששכרו בעה"ב ע"י שלוחו יש בפרעון השכר מ"ע כיון דהבעה"ב מתחייב בדין בשכר הזה והרי הוא כשאר חוב וע"כ מאחר שגם בפרעון השכר יש מ"ע מן התורה מאי חזית להקדים מצות הצדקה ע"ז הלא אדרבה מצוה זו היא יותר ברורה בידו שהיא מצוה בודאי אבל צדקה אינה מצוה ברורה דדילמא אותו האדם שבא לבקש ממנו צדקה הוא רמאי ואינו הגון ונמצא לא קעביד מצוה כלל ע"כ נראה דאין ראוי לדחות המצוה של פרעון שכר השכיר אלא ישלם לו תכף כאשר בא לתבוע שכר פעולתו אשר טרח בגופו מן המעות הנמצאים בידו ולא ידחנו בלך ושוב ויקיים בזה נמי מצות אל תאמר לרעך לך ושוב ויש אתך:
והנה ראיתי להגאון חיד"א ז"ל בס' מראית העין בליקו' שבסוף הספר בסי' י"ד דף פ"א ע"ג שנשאל בעה"ב ששכר פועלים ע"י שליח שאינו עובר בכל תלין והוא רוצה לשלם שכרו בזמן זמנם יש להסתפק אם עושה טוב וקצת מצוה הוא או זכה לשם דכל הפטור מן הדבר ועושהו נק' הדיוט והאריך להוכיח דשוכר פועלים ע"י שליח אע"ג דאינו עובר על בל תלין וגם ליכא עשה ביומו תתן שכרו מ"מ איכא משום דכתיב אשר יעשון וארז"ל זו לפנים משורת הדין ואם משלם ליה מצוה קעביד דהולך בדרך הטוב והישר ועושה לפנים משורת הדין ובסו"ד כתב וז"ל ותו יש ללמוד בנ"ד ממ"ש הר' הש"ך ז"ל בשם ס' חסידים סי' אלף ס"ו וז"ל אם תשכור סופר לכתוב לך תתנה עמו שלא תהיה בבל תלין פעולת שכיר אתך שמא כשיתבע לא יהיה לך ליתן לו ואע"פ שתעשה עמו תנאי תתן לו כשיתבע אם תוכל ולא שייך בזה מתנה על מה שכתוב בתורה וכו' ע"ש ומזה יש ללמוד לנ"ד דהרי כתב אע"פ שעשה עמו תנאי ופטור מ"מ יתן לו כשיתבעהו והה"ד בנ"ד דמצוה עושה לשלם ביומו עכ"ל ע"ש:
ומאד נפלאתי על הגאון חיד"א ז"ל איך נסתפק בספק כזה לומר שאם ישלם יהיה נק' הדיוט כדין כל הפטור מן הדבר ועושהו נק' הדיוט דנהי דאינו עובר על בל תלין וביומו תתן שכרו עכ"ז אם זה תובעו ויש לו ואינו משלם ה"ז עובר בלאו מדברי קבלה באל תאמר לרעך לך ושוב וכמ"ש מרן ז"ל בשה"ט והבאתי דבריו לעיל דדוקא אם הוא טרוד פטור מלאו זה והגאון חיד"א ז"ל הוא מסתפק ספק זה גם היכא דהשכיר תובע שכרו וזה יש בידו לשלם לו דהא יליף נ"ד מדברי ס' חסידים דאיירי שהשכיר תובע שכרו וא"כ מאחר שזה תובע שכרו והבעה"ב יש בידו שכרו ה"ז חייב מן הדין לשלם תכף ואין זה פטור מן הדבר ועושהו. ועוד כבר הוכחתי לעיל דאע"ג דליכא בשוכר ע"י שליח מ"ע ביומו תתן שכרו עכ"ז מאחר דהוא מתחייב בשכרו מן הדין ה"ז כשאר חוב שיש מ"ע בפרעון שלו וא"כ אם זה בא להקדים מצות פריעת חוב לשלם אותה חכף ומיד בגמר המלאכה שנתחייב בה בשכרה ה"ז מצוה קעביד והוא זריז ונשכר ולית כאן אתר הדיוט ומה דמות יש לזה להא דאמרו כל הפטור מן הדבר ועושהו וכו' וזה פשוט וברור ואין פנאי להאריך יותר בזה והשי"ת יאיר עינינו בתורתו אכי"ר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |