רב פעלים/ד/חושן משפט/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב פעליםTriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png חושן משפט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלה ראובן שהיה נושה בשמעון מעות וא"ל תן לי מעותי שאני רוצה ליקח בהם ג'זל שהוא חוטין שזורין מן צמר גפן הבא מן עיר במב"יי וא"ל שמעון המתן עד שני חודשים ואני אתן לך ג'זל כנגד מעותיך ופסק עמו כל ליטרא בארבעה עשר ורביע והיה הערך שוה בשוק ששה עשר וכתב לו שמעון שטר חיוב גו"ש שמחויב ליתן לו אחר שני חודשים כך וכך ליטרות ג'זל ועתה אחר השני חודשים הערך שוה ששה עשר ורביע ולשאל הגיעו אם מותר לקחת ממנו כו"כ ליטרין כמו שנתחייב לו דהא דאיהו אחיל גביה היינו משום דחשב שאפשר למצוא בעיר במב"יי בזה הערך שפסק עמו או"ד אסור ליקח משום איסור רבית כיון שהשער שלו היה שוה ששה עשר והוא אותה שעה אוזיל גביה למכרו לו בערך י"ד ורביע בשביל ההמתנה שהמתין לו שני חודשים ובזמן שפסק עמו לא היה לשמעון ג'זל בעין בשום מקום ואע"פ שהוא חשב דאפשר למצוא בעיר במב"יי בזה הערך ולהביאם לו עכ"ז הו"ל רבית יורנו ושכמ"ה:

תשובה מצינו למרן ז"ל בשה"ט סי' קע"ב ס"ז שכתב אם קונה דבר ששוה י"ב בעשרה בשביל שמקדים המעות אם ישנם ברשות מוכר אלא שאינו מצוי לו עד שיבא בנו או עד שימצא המפתח מותר ואם אינם ברשותו אסור ע"ש ולפ"ז גם בנ"ד איכא אבק רבית ואסור דהא סחורה זו של ג'זל לא היתה מצויה ביד שמעון כשפסק עמו בי"ד ורביע לא בעיר בגדאד ולא בעיר במב"יי ולא במקום אחר ורק חשב שיוכל לקנות מעיר במב"יי את הסחורה הנז' בי"ד ורביע ומאחר שגם לבסוף בעת שמוסר לו הסחורה היא שוה ששה עשר ורביע איך יחשוב אותה עליו בערך י"ד ורביע שהוא פחות הרבה:

ברם מצינו שם למור"ם ז"ל בהג"ה שכתב שכל זה רק בדבר ששומתו ידוע אבל אם אין שומתו ידוע אפילו אם אין לו שרי ע"ש ודין זה שהביא מור"ם ז"ל בהג"ה מקורו הוא בבית יוסף סי' קע"ג שאחר שהביא דברי התוספות והרא"ש כתב מרן ז"ל וז"ל ומשמע מדבריהם שאם הוא דבר שאין שומתו ידוע אע"פ שאין לו מותר להקדים לו המעות כדי לקנות ממנו בזול דומיא דטרשא דרב נחמן הנזכרת בריש סי' זה עכ"ל. והנה דין טרשא דרב נחמן פסקו מרן ז"ל בשה"ט סי' קע"ג סעיף א' מכר לחבירו דבר ששוה עשרה זהובים בי"ב בשביל שממתין לו אסור בד"א בדבר שיש לו שער ידוע או דבר ששומתו ידועה כגון פלפל או שעוה אבל טלית וכיוצא בו שאין לו שער ידוע ואין שומתו ידוע מותר למכרו ביוקר לפרוע לזמן פלוני עכ"ל ע"ש:

נמצא דין זה שמוכר שוה י"ב בעשרה בשביל שמקדים המעות ודין מוכר עשרה בי"ב בשביל שממתין למעות הוא שוה וחד דינא אית להו שבין הכי ובין הכי אם הוא דבר ששומתו ידועה שרי:

והנה בענין זה למכור שוה עשרה בי"ב בהקפה כתבתי תשובה באורך להשואל מעיר יז'ד יע"א ששאל על מנהג הסוחרים למכור כל מין סחורה שיש בעולם דבר ששוה עשרה בי"ב בהקפה והבאתי שם כמה מספרי הפוסקים האחרונים ז"ל שדברו בזה הענין והעולה מדבריהם טעם ההיתר במנהג הזה שנהגו בו בכל המקומות למכור בהקפה שוה יו"ד בי"יב ואין פוצה פה ומצפצף היינו טעמא מפני שזאת הסחורה ששוה עשרה במדודים ומוכרה בי"ב בהקפה אפשר שבזה השעה של המכר יבא איזה ידיעה מערי אירופ"א שעלה השער שלה עשרים למאה או יותר בשביל איזה סיבה מן הסיבות הרגילים להתהוות ולהמצא שם ועי"כ גם בכאן במקום המוכר תתייקר ברגע ותעמוד בי"ב או יותר וידיעות אלו הם קרובים ומצויים ייתר מהך שכתב ראבי"ה ופסקה מור"ם ז"ל בהג"ה סי' קע"ג סעיף א' בהיכא דלפעמים באים שרים ויחמדו המעילים לקנותם ביוקר וכאשר כתבו האחרונים ז"ל בזה עוד כתבתי כי עתה בזה"ז שנתחדש זה התי"ל גרא"ף בעולם דבכל הארץ יצא קוום והידיעות ממשמשות ובאות בכל יום מכל המדינות הרחוקות והקרובות זה עדיף טפי מזמן הפוסקים האחרונים ז"ל שקיימו המנהג בהיתר הנז':

גם עוד בתשובתי הנז' שכתבתי לעיר יז'ד יע"א כתבתי עוד טעם נכון ליישב שנהגו למכור ביותר בהקפה כל מין סחורה במקומות אלו וגם במקומות אחרים והיינו ע"פ מ"ש מרן ז"ל בב"י סי' קע"ג וז"ל כתב הרשב"א ח"ג סי' ר"ך ראובן מכר לשמעון מאה דינרים ברצלוני"א לסך ט"ו דינרים בליטר"א ע"מ שיפרע לו מכאן ועד ט"ו ימים ובאותו זמן שקבל שמעון הנאקי לא היו שוים אלא י"ד דינרים וחצי הודיעני אם יש בזה משום רבית וכו', תשובה כל דבר שהוא בתחלה ובסוף כגון וכו' אבל אם השער משתנה תדיר אין זה השער קצוב ואין בו משום רבית עכ"ל נמצא כל שער וערך שאין דרכו להמשך טובא אלא אפשר שישתנה כשיגיע זמן הפרעון של ההקפה לא מקרי שער ידוע ושומא ידועה וכן דבר זה מפורש יוצא בחו"ד בביאורים ס"ק ג' ע"ש:

וא"כ השתא כאן נמי כל הסחורות הנמצאים אע"ת שימצא להם שומא ידועה במדודים באותו זמן שזה מוכרן בהקפה מ"מ לא משיך אותו השער והשומא דידהו טובא אלא אפשר שישתנה על הרוב כשיגיע זמן הפרעון הקצוב בהקפה וזה ג"כ מתהווה מחמת הידיעות החדשות הבאים תמיד מכל המקומות הרחוקים והקרובים ובפרט עתה שנתחדש ענין התיל גראף כן כתבתי בתשובה הנז' לחזק היתד המנהג הנהוג למכור שוה עשרה בי"ב בהקפה בכל מיני סחורה והארכתי בזה וכתבתי כיון שהוא דרך מקח וממכר שהוא בדרבנן יש לסמוך על המנהג הברור הזה לכתחילה ואין לחוש בו מאחר שיש לו סמוכין דרבנן והוא מנהג ברור ומפורסם טובא אצל רבים וגם שלמים ואין פוצה פה ומצפצף והשי"ת יאיר עינינו בתורתו אכי"ר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.