רב פעלים/ד/אורח חיים/לט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב פעליםTriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png אורח חיים

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


לחכמי הישיבה הי"ו. אשר נסתפקתם באדם פשוט שאינו ת"ח אך הוא מפורסם ביראת שמים ובעל מעשים שרוצים להספידו ובאים רבים להספידו אם מותר להספידו בביה"כ דחשיב זה הספד של רבים האמור בברייתא דמגילה דף כ"ח ע"ב או"ד לא אתמר ד"ז אלא בת"ח בלבד:

תשובה הנה דבר זה הוא פשוט וברור פה עירנו בגדאד יע"א מאבותינו ואבות אבותינו שאין מספידין בביה"כ אלא לת"ח בלבד וכבר הוה עובדא קודם שלשים שנה שנפטר פה עירנו איש זקן ויר"ש ובעל מעשים והיה עצור בביתו כמה שנים לעסוק בתורה ימים ולילות ורק לא היה ת"ח והוכרחנו לעשות לו הספד בביתו שלא בפניו והיה הבית קטן וצר מאד והיה דוחק גדול בזה לצבור שבאו להספידו ורבים חזרו ולא נכנסו מחמת המקום דלא ספיק ועכ"ז לא עשינו ההספד בביה"כ והוא מהאי טעמא דאין מספידין בביה"כ אלא לת"ח ואעפ"י שאם היינו עושים בביה"כ היו באים רוב אנשי העיר. והנה טעם המנהג הזה פה הוא כפי פשט מרן ז"ל בי"ד סי' שד"ם סי' ט' שפסק מספידין ת"ח ונשותיהן בביה"כ ובבית המדרש אבל לא שאר העם עכ"ל וכן הוא לשון הטור ז"ל שם ואם היה הדין שגם שאר העם אם הוא בעל מעשים ובאים רבים להספידו דחשיב זה הספד של רבים דמותר בביה"כ למה תלה הדבר בת"ח ואפיק להדיא לשאר העם, והול"ל כל אדם כשר שרבים באים להספידו מותר להספידו בביה"כ אלא ודאי ברור הוא דלא אתמר האי דינא אלא רק על ת"ח דמפרשי לה להברייתא דקאמר הספד של רבים בת"ח דווקא. ואם תאמר מה טעם יש בדבר זה דכיון דהוא אדם כשר ובעל מעשים ורבים באים להספידו למה לא נקרא זה הספד של רבים דהא רבים באים להספידו הנה נ"ל הטעם בזה הוא פשוט והוא די"ל כיון דהוא ת"ח הרי הרבים חייבין הן להספידו ומאחר דצריכין להספידו בתורת חיוב התירו חז"ל להספידו בביה"כ שהוא מקום מרווח המכיל לכל הצבור אבל אם הוא אינו ת"ח דאין הרבים חייבים להספידו אע"פ שנדבה רוחם להספידו בשביל שהוא בעל מעשים ויר"ש לא הותר להם לעשות הספד שלו בביה"כ דלא חשיב הספד של רבים אלא אם הרבים מחוייבים בו וכ"ש בכה"ג דפה עירנו שאין הרבים באים מעצמן להספיד אלא עד שמכריזין בביה"כ שיש הספד לכך הם באים ולכן מצינו לרש"י ז"ל במגילה שדקדק לפרש להדיא הספד של רבים על ת"ח שמת שצריכין להתאסף ולהספידו וביה"כ ראוי לכך לפי שהוא בית גדול עכ"ל וקשה למה נקיט רש"י ת"ח יאמר אדם כשר או בעל מעשים אלא ודאי דבא לפרש לעיכובא שזה הדין אינו אלא בת"ח ופירש טעמא משום שצריכין להתאסף ולהספידו כלו' צריכין מן הדין ולכך התירו להם להספיד בביה"כ שהוא מקום מרווח. וכן תמצא להדיא לרבינו אורזרוע הגדול בדף פ' אות שפ"ח שכתב וז"ל ומספידין בהם הספד של רבים פי' של ת"ח שמת שצריכים רבים להתאסף ע"ש והוא כמו פי' רש"י ממש. וכן ראיתי להר' עושה שלום בשיטתו למגילה שהביא מן מהראנ"ח ז"ל שכתב מדברי רש"י נראה שאינו נקרא הספד של רבים אלא במיתת ת"ח לא כל אדם שמת עכ"ל:

ובאמת הרואה יראה שגם דברי הרמב"ם בה' תפלה פי"א ה"ז דייקי הכי שכתב וז"ל ואין מספידין בהם אלא הספד של רבים כגון שיהיה שם הספד גדולי חכמי אותה העיר שכל העם מתקבצין ובאים בגללן עכ"ל ומדקאמר גדולי חכמי אותה העיר משמע דאיירי בחכמים דווקא והיינו טעמא כמ"ש לעיל כי בחכמים יש חיוב על כל העם להתקבץ ולבא בשבילם והנה הרמב"ם ז"ל בתשו' בס' פאר הדור סי' ע"ז כתב וז"ל והספד של רבים הוא כשמת אדם מגדולי העיר אז חייבין כל העם להספידו או שנשמע על אדם כשר שנפטר לבית עולמו זה הספד של רבים עכ"ל הנה דבריו אלו שכתב אז חייבין כל העם לסופדו מדוייקים עפ"י הטעם שכתבתי לעיל. אך אעפ"י שלא כתב כאן חכם להדיא ודאי כוונתו הוא על החכם וכתב בקיצור ולא הוצרך לפרש יען כי השואל סמך דבר שאלתו על דבריו שכתב בה' תפלה פי"א ה"ז הנז"ל ושם כבר פירש בדברי גדולי חכמי אותה העיר, ולכן נראה דגם מ"ש אח"ך אדם כשר ג"כ כוונתו על ת"ח שהוא מפורסם בכשרות דאז גם שהוא שמועה מעיר אחרת מספידין אותו. והא דבעי בגמ' דמגילה דף כ"ח ה"ד הספידה דרבים ומחוי ר"ח כגון הספדא דקאי בי ר"ש וכו' היינו דהגמ' בעי אם הוא דווקא לת"ח עצמו או"ד אפי' לקרוב של ת"ח חשיב כמו ת"ח די"ל כל שהוא קרובו של ת"ת חייבין לבא הכל להספידו בשביל הת"ח וע"ז מביא ר"ח כגון בי ר"ש ומייתי הא דרפרם דהספיד לכלתיה דמשמע דין קרוב של ת"ח כמו ת"ח דכיון דחייבין לבא כלם להספידו בשביל כבוד הת"ח חשיב זה הספד של רבים:

וע"פ הדברים האלה של הגמ' פסק הטור ומרן ז"ל בסי' שד"ם הנז"ל דגם נשיהם של ת"ח מותר להספיד בביה"כ ובהמ"ד. גם מ"ש מרן ז"ל בש"ע א"ח סי' קנ"א אא"כ יהיה ההספד לאחד מגדולי העיר שכל בני העיר מתקבצים ובאים להספידו. גם דברים אלה דייקי על חכם כי אדם פשוט אעפ"י שהוא מוחזק ביראת שמים ובעל מעשים לא מקרי מגדולי העיר ואין במשמעות דברים אלו רק חכם או נשיא וראש יחידי הקהל:

אך ראיתי להגאון מ"א ז"ל ס"ק ג' שכתב לאחד מגדולי העיר שמת קרובו של הגדול כגון רפרם דספדיה לכלתיה ע"כ ופירש דבריו הרב מחצית השקל ר"ל לא תטעה לומר דכוונת הש"ע דווקא שמת ח"ו גדול אלא אפי' מת קרובו של גדול והכי איתא להדיא במגילה בכלתיה דרפרם עכ"ל ובאמת פה עירנו לא נהגו בכך להספיד קרובו של גדול בשביל הגדול דהא לא הספידו לאחיו של הרב מרן זקני ז"ל בשביל כבוד של מרן זקיני ז"ל:

ודע כי דברים כאלה הם תלוים במנהג דהא אעפ"י שפסק מרן ז"ל בי"ד סי' שד"ם להדיא שמותר להספיד נשים של ת"ח בביה"כ הנה פה עירנו בגדאד יע"א לא נהגו להספיד לנשים כלל אפי' בביתם, ולכן תמצא כי לזקינתי תנצב"ה אשתו של מרן זקני זלה"ה שהיה מאריה דאתרא ורבן של ישראל אשר בעיר הזאת לא הספידוה אפי' בבית ואעפ"י שנפטרה בחיי מרן זקני זלה"ה והטעם כי כך היתה קבלה אצלם במנהג העיר הזאת, וראיתי להר' מעשה רקח בהיכא דהספדן הוא אדם גדול ורב אף אם הנפטר אינו ראוי כ"כ נקרא ג"כ הספד של רבים מדאי' בר"ה דף כ"ה ואותו היום מתה אמו של בן זזא והספידה ר"ג הספד גדול וכו' ע"ש ויש לדחות הוכחתו בנקל. גם יש לעמוד בשאר דבריו שכתב שם ואין כאן מקום להאריך וג"ז כתבתי לעת כזאת בנחיצה רבה ואין צורך להאריך בזה יותר והשי"ת יאיר עינינו בתורתו אכי"ר:


· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.