רב פעלים/ד/אורח חיים/לה

רב פעלים ‏ ד אורח חיים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ע"ד הבכורות שהולכים לסעודת חתן או ברית מילה בע"פ אשר ראית שהוריתי לאכול שם בסעודת מצוה דווקא אבל לא יאכלו אח"ך בביתם ואתה ראית להמ"א סי' תקס"א סק"י שכ' דבמקום דמותר לאכול על הסעודה אינו תענית כלל ומותר אח"ך לאכול ולשתות אפי' בביתו ע"ש:

דע כי מה שהוריתי אני בזה כך הוא מנהגינו להורות בכל שנה להשואל בזה וכך ראינו מורים מכבר, והטעם לזה הוא כי היתר אכילה להבכורות בע"פ בסעודת מצוה הוא שורשו מן מהר"ש הלוי ז"ל א"ח סי' ג' והוא אעפ"י שהתיר סיים והמחמיר תע"ב, והנה הרב ב"ד א"ח סי' רמ"ה הביא דברי מהר"ש הלוי ז"ל ופקפק בראיה שלו שלמד זה מדין התענית שאחר החג וכתב שאני תענית בכורות שמצינו דוחה כמה דברים כי בחודש ניסן שאסור להתענות מן הדין והוא ערב יו"ט וגם יום שיש בו קרבן פסח וכו' ע"ש וכן בשו"ג הביא דברי הר' ב"ד ז"ל ע"ש הרי יש פקפוק בהוראה זו. גם הר' פר"ח ז"ל הביא דברי מהר"ש הלוי ז"ל הנז' וכתב דצריך עכ"פ התרה ורק סיים כיון דנהגו לאכול בסעודת ברית מילה ח"כ כל המתענה אדעתא דהכי מתענה דכשאירע ב"מ יאכל ולכן המיקל בבכורות אף בלא התרה בסעודת מצוה לא הפסיד ע"ש, ונראה דהאי טעמא דהפר"ח דאדעתא דהכי התחיל להתענות אינו ברור כ"כ כמנהג עירנו יע"א יען כי פה עירנו אין המנהג הזה פשוט כ"כ כי יש כמה וכמה בכורות אין רוצים לפטור עצמם מן התענית ע"י סעודת מצוה אפי' אם תזדמן לפניהם המעט מן המעט הם אשר יבואו לשאול לפטור עצמם בכך משום חולשא וכיוצא ואין המקום הפיטור הזה ידוע ומפורסם לכל:

והנה הגאון חוט השני שהביאו דבריו א"ר וחק יעקב וחק יוסף ושאר אחרונים לא התיר אלא רק לבעלי ברית עצמן ובתנאי שיתענה יום אחר לפרוע יום זה או יעשה התרה אבל אם אין הבכורות בעלי ברית אלא שבאים לאכול בסעודת מצוה בפירושא אתמר דאין להתיר להם בכך. וכתב שם אע"ג דכתב בהג"מ דאם אירע מילה ביו"ד ימי תשובה או בתענית בה"ב אחר החג מצוה לאוכלין בסעודת מצוה ואין צריכים התרה ומשמע נמי דה"ה דאין צריכין לפרוע י"ל דשאני התם בדיהיב טעמא דבכה"ג לא נהגו אבל בתענית זה של בכורות לא שייך למימר הכי דמאן לימא לן דלא נהגו בכה"ג ע"ש:

ולכן מה שנהגו פה עירנו להקל להורות לבכורות אעפ"י שאינם בעלי ברית בסעודת מצוה. ואע"ג דלא עבדי התרה וגם אין פורעים יום אחר אין להיתר זה סמך גמור כי הגאון חוט השני לא מלאו לבו להתיר אלא רק כשהבכורות עצמן בעלי הברית ולא באחרים וכל גדולי אחרוני אשכנז תפסו דברי חוט השני עיקר ולא התירו באחרים ג"כ אלא רק מהר"ש הלוי ז"ל וגם עליו קרא ערער הר' האחרון ב"ד ז"ל ולכך לא נהגנו להקל פה עירנו באחרים הבאים לסעודת מצוה אא"כ ישלימו אותו היום בתענית כדין נדר להתענות יום זה ושכחו ואכל כזית דמשלים אותו היום בתענית וכאשר פלפל הגאון חוט השני בדין זה בתחלת תשו' הנז' ע"ש, והך דמג"א ז"ל סי' תקס"ח סק"י י"ל דאיירי בתענית של ימ"ת או של בה"ב שאחר החג דהתם פטורים לגמרי בסעודת מצוה משום די"ל דמעיקרא לא נהגו להתענות בכה"ג משא"כ בתענית בכורים דליכא למימר הכי וכמ"ש לעיל חלוק זה מהגאון חוט השני ז"ל:

ואשר שמעת אומרים שאין לומר השכבה על נשמת הנפטר אא"כ יתנדבו צדקה בעבורו וראית שדבר זה מפורש בס' אמל"י אלגאזי ז"ל שהביא דברי מהרד"ך ז"ל ששמע מפי מהר"י מולכו שאמר מפי חכם גדול בסתרי תורה שהיה מונע ההשכבות מפני דכשמזכירין נפש המת יורדת היא למטה ולכן נהגו לקום בעת הזכרת שם המת ושוב אינה יכולה לעלות עד שיפרעו שמן למאור או הצדקה שנודרים בעבורם ודברי הרדב"ז נוטין קצת לזה ומאז נמנעתי אני מלהזכיר נפשות. דע כי דברים אלו לא נתנו להיאמר מכח סברא והשערת השכל ואין לסמוך עליהם אא"כ יוצאים ממדרשי רז"ל או זוה"ק או מפי רבינו האר"י ז"ל שקבל מפי אליהו הנביא ז"ל. וכ"ש הדבר הזה שאין הדעת סובלו ותמוה מאד. חדא למה צריכה הנפש לרדת לעוה"ז מכח שיחה קלה של החזן והלא אפי' רבינו האר"י ז"ל לא היה מושך נשמות אלא ע"י כוונות וסודות עמוקים:

ועוד למה לא תוכל לחזור לעלות אלא רק ע"י צדקה דלפי"ז כל אותם שעושים להם השכבה ביום שבת ויו"ט ור"ה וכפור ירדו לעוה"ז ואין יכולים לעלות אלא עד שיתנו תצדקה ושמן למאור שנדרו בעדם וצריכים להשאר כמה ימים למטה ודבר זה לא נשמע מעולם:

ועוד דמנהגם של ישראל מדורות הראשונים שקודם זמן רבינו האר"י ז"ל ודורות האחרונים עד עתה הם עושים השכבות החזנים לנפטרים בלא נדבת צדקה לעשות החזנים השכבות לכמה וכמה נפשות של ישראל נפטרים מזמן הרבה אעפ"י שאין מי שיתנדב צדקה בעבורם:

ועוד כי מצינו מפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל דברים סותרים את דברי החכם הנז' והוא כי מצינו לרבינו מוהרח"ו ז"ל בש' המצות פ' ויחי שכתב וז"ל ענין ההשכבות שאומרים על נפשות הנפטרים כמנהג ש"צ קהלות ספרד מנוחה נכונה וכו' היה מורי ז"ל (ה' האר"י) מלעיג עליהם מאד והיה אומר שלא היו מעלין אבל היו מורידין אם אין נפש המת ההוא ראוי לכך עכ"ל וכוונתו הוא בשביל שמגדילים בבקשה זו את נפש המת על מקומות המעלות עליונים ונכונים ואם אין נפש המת ההוא ראוי לכך גורמים לו ירידה ממעלתו כי הוא ניזוק ומפסיד בזה מצד קטרוג המקטרגים יען כי אז המקטרגים פותחים פיהם לקטרג עליו ולהזכיר עוונותיו וחסרונותיו ע"ד שארז"ל שלשה מזכירין עוונותיו של אדם קיר נטוי ועיון תפלה ומסירת דין. וזו היא כוונת הרדב"ז ז"ל בסי' צ"ד שהביא הרב אמל"י ז"ל שכתב על רבוי ההשכבות שעושים על המתים שמתו זה כמה דורות שבזה מפסידים חצי זמן התפלה והוא ענין בלתי הכרח ורחוק לשכר וקרוב להפסד עכ"ל והיינו קרוב להפסד מצד התעוררות המקטרגים ורחוק לשכר כי מי יודע אם תועיל בקשתו של זה החזן ברחמנותא שמבקש לנפש המת:

ואיך שיהיה הנך רואה בדברי רבינו האר"י ז"ל דבר מפורש בערעור אשר מערער על השכבות שהוא לפעמים מורידין אותו הדברים אלו שאומרים עליו אם הנפש ההיא אין ראוי לכך ולזה הטעם אין תקנה בצדקה ואין ממנה תרופה לזאת ואם היה תקנה בצדקה היה אומר תקנה זו, וגם לא אמר אותו הטעם הנז"ל דהנפש יורדת לעוה"ז ואינה עולה אלא בצדקה ולא זכר שמה דבר מזה לא מיניה ולא מקצתיה:

אמנם כי אעפ"י שרבינו האר"י ז"ל היה מלעיג על ההשכבות מ"מ לא בטל מנהג זה של השכבות בכל גלילות ישראל אלא נשארו הכל כמנהג הזה שהוא ישן נושן והחזיקו בו למאד יען כי גם רבינו האר"י ז"ל לא גזר אומר לבטל המנהג הזה ורק היה מלעיג עליו מפני כי לפעמים יוצא ממנו הפסד לנפש המת וישראל לא זזו ממנהגם שכל אחד מחזיק את נפש קרובו שראויה לרחמנותא זו אשר יבקשו עליה בנוסח ההשכבה ואין משנין הנוסח בזה מקטון ועד גדול כעם ככהן וכיוצא בזה תמצא בפיוטים של יום ר"ה וכפור של הר"י הלוי ז"ל וודוי רבינו נסים שקרא עליהם רבינו ז"ל תגר והעולם עודם מחזיקים בהם ואה"נ מי שחושש לדבריו של רבינו האר"י ז"ל הנז' לא יעשה השכבות כלל ותקנה של צדקה לא תועיל לזאת החששא של רבינו האר"י ז"ל ולכן המחזיק במנהגן של ישראל העושה השכבות אין אומרים לו אל תעשה אלא רק אם תתן צדקה אבל ודאי אם יעשה השכבה וידור צדקה ג"כ הנה מה טוב ומה נעים אבל לומר לו אל תעשה השכבה אא"כ תתן צדקה בשביל חששת הרב הנז' שאומר הנפש תרד לעוה"ז ע"י ההשכבה ותשאר בעוה"ז ולא תעלה עד שיפרעו הצדקה או שמן למאור זה לא ניתן להיאמר ואין לזה שורש כלל והוא הפך מנהגן של ישראל מדורות הראשונים ועד האחרונים שעושין רבוי השכבות בלא נדר. של צדקה ושמן למאור והפך דבריו וטעמו של רבינו האר"י ז"ל הנז"ל וכבר כתבתי לעיל כי דבר זה בלאו הכי אין הדעת סובלו כלל וכי אדם זה שאומר ההשכבה במה כחו להיות דבריו כמו אבן השואבת שתמשוך את הנפש להורידה לעוה"ז ובשביל מה יורדת והלא יש לה עכ"פ הפסד ונזק גדול כזה אפי' אם יתנדבו צדקה או שמן למאור יען כי לפי דבריו של החכם הנז"ל לא תוכל לעלות ולחזור למקומה אלא עד שיפרעו הצדקה אשר נתנדבו וצריכה להיות בבית האסורין הזה של עוה"ז ומה הנאה יש לו בזה הלא אם יאמרו ההשכבה בשבת וידרו צדקה ג"כ ומוכרח ליתן אחר שבת ואם חל יו"ט אחר שבת א"כ תהיה בבית האסורין שבת ויו"ט ואם זה המתנדב לא נתן הצדקה תכף אלא עכבה שבוע או חודש תהיה אסורה שבוע או חודש או יותר מה לה ולצרה הזאת כי לפי דבריו לא תוכל לעלות עד שיתנו הצדקה שכן כתב להדיא וז"ל אינה יכולה לעלות עד שיפרעו שמן למאור או הצדקה שנודרים בעבורם ע"כ:

הנה כי כן דברים אלו אין להם שחר ואין להם יסוד ושורש לעמוד בו והרב ז"ל כתב שמצא זה בפתקא כ"י ומי יודע איך נכתבה כי שמא תלמיד טועה כתבם בשם אדם גדול וכתיבתו דומה לכ"י של מהרד"ך באופן כי אין לחוש להאי חששא כלל ועיקר ואין צורך להאריך יותר בזה:

ואשר כתבת מה טעם קורין אותה השכבה דע כי מקום המנוחה של הנפש מכנה הכתוב בשם משכב וכמ"ש יעקב אע"ה ושכבתי עם אבותי ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם ופרז"ל ושכבתי במקום מנוחת הנשמות. וכן הכתוב בישעיה סי' נ"ז אמר יבא שלום ינוחו על משכבותם הולך נכוחו, ולכן בקשת רחמים בעד הנפש קורין אותה בשם השכבה כי ע"י בקשה זו תשכב הנפש במקום מנוחתה ואפי' נפש צדיק ג"כ יש לה תמיד עילוי אחר עילוי ומקום עילוי הב' נקרא מקום מנותתה לגבי עילוי האחד הקודם וכעז"ה וכ"ש וכ"ש שיש נר"ן שלא עצרו כח לבא אל מקום מנוחתם עדיין שאין התפלה מועלת להם שישכבו במקום מנוחתם ולכן דרך כלל קורין לבקשת רחמים של נפש הנפטר בשם השכבה:

ואשר שאלת על גבינה הכבושה במים עם מלח אם יש הפרש בין מי מלח חדש ובין מי מלח ישן שכבשו בו מקודם הנה כבר אמרתי ד"ז בציבור שאין הפרש בזה בין מי מלח חדש ובין מי מלח ישן דין אחד להם ואין צורך להאריך בזה והשי"ת יאיר עינינו בתורתו אכי"ר:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.