רב פעלים/ד/אורח חיים/כו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה ראובן יושב בעיר במביי והוא צריך לו מעות בעיר בגדאד ומוסר המעות להבנ"ק או אחד מן הסוחרים אשר בעיר במביי ולוקח פליסה הן בסך רופייה הן בסך ליראס אנגליזי ושולח אותה לחבירו בעיר בגדאד אם מותר לו לעשות כן בחוה"מ למסור המעות בחוה"מ ויקח פוליסה וישלחנה בחוה"מ לבגדאד ליד חבירו או לא:
תשובה אע"ג דדין זה לא דמי למ"ש מרן ז"ל בסי' תקל"ח ס"ג דאסור להסיע ממונו מעיר לעיר אם לא בשביל האבד מ"מ נראה בנ"ד דזה אסור כי הוא בכלל פרקמטיא דאסור לעשות בחוה"מ אפי' כל שהוא וכנז' בש"ע סי' תקל"ט ס"א יען כי הפוליסה בזה"ז יש לה דין מקח וממכר ואין לה דין הלוואה כי הערך שלה עולה ויורד וכמבו' בדיני רבית דדין פירי יש לה וכמ"ש במ"א בזה. ואין כאן מקומו א"כ מה שקונה הפוליסה בחוה"מ ושולח לחבירו ה"ז בכלל פרקמטיא וסחורה דלא הותר לעשות בחוה"מ אלא רק בדבר האבד וכנז' בש"ע תקל"ט ס"א. גם עי' למרן בב"י סו"ס תקל"ט שהביא מן התוס' מ"ק דף יו"ד דהלואה דשולחנות בקביעות וחלוף חשיב פרקמטיא ואפי' לדעת ר"ת אסור ע"ש וכן פסק מרן ז"ל בש"ע בלי חולק ע"ש. וא"כ האי דנ"ד שזה ראובן מוסר המעות להבנ"ק או לא' מן הסוחרים בעיר במביי בחוה"מ ולוקח תמורתם פוליסה של מקום אחר ה"ז דומה ממש להך דינא דהלואות וחלוף שפסק מרן ז"ל שדומה לפרקמטיא לכ"ע ואסור ופשוט:
גם עוד מצינו דאפי' במלוה לגוים ברבית שכתב הראש ז"ל דלא דמי כ"כ לפרקמטיא משום דהתם יש טורח גדול בדקדוק שווי המקח ומתוך טרדתו ימנע משמחת יו"ט והם פעמים יקנה ביוקר ויצטער משא"כ בהלואה ששמחה היא לעולם וגם ליכא טרחא וכו' וכתב הר' מ"א ז"ל סי' תקל"ט ס"ק י"ז דמה"ט שרי נמי להלות לישראל בריוח בדרך היתר ומותר ג"כ לעשות עיסקא ליתן לו מעות ע"כ. וכ"כ הרב א"ר ז"ל ס"ק כ"ב ע"ש. הנה בכל זה לא התירו אלא דווקא בתנאי שיהא מוציא הריוח לשמחת יו"ט וא"כ בנ"ד אפי' אם נאמר דלא דמי לגמרי לפרקמטיא ג"כ אסור. ומה גם דהנך טעמי ליתנהו בנ"ד דהא בנ"ד לפעמים יקנה הפוליסה ביוקר ויצטער כי שומת המקח של הפוליסה הוא משתנה תמיד:
גם גדולה מזו מצינו שיש אוסרין לפרוע בחוה"מ דמי הסחורה שקנה קודם המועד דס"ל כיון דמכח פרקמטיא זה בא ה"ז בכלל פרקמטיא ואסור וכן הוא דעת הב"ח. אך מרן ז"ל דלא סבר הכי לא התיר אלא בהיכא דזקף חבירו עליו מעות הפרקמטיא בחוב קודם המועד דהו"ל כהלואה ומותר וכנז' בסי' תקל"ט ס"ג ע"ש. ולכ"ע אם מוסר המעות בתוה"מ כדי שיקנה לו סחורה אפי' שקונה לו אחר המועד ה"ז בכלל פרקמטיא ואסור. איך שיהיה הנה האי דנ"ד נראה פשיטא דאסור שכ"ז בכלל פרקמטיא דלא הותר לעשות בתוה"מ אלא בדבר האבד וזה פשוט ואין צורך להאריך בו והשי"ת יאיר עינינו בתורתו אכי"ר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |