רב פעלים/ד/אורח חיים/ה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה נשאלתי מאת חכמי המדרש הי"ו לענין נשיאות כפים במנחה של ת"צ הנה חדשים מקרוב נהגו פה להתפלל מנחה מפלג המנחה ולמעלה ומרן ז"ל סי' קכ"ט כתב וז"ל אבל בתענית שאין בו נעילה הואיל ותפלת המנחה סמוך לשקיעת החמה אז עושין נ"כ אבל אם מתפללין אותה מקודם כמו ביוה"כ אז אין נושאים כפיהם, והגם דבסי' תקס"ו סעי' ח' כתב מרן ז"ל בסתם וז"ל כל ת"ץ יש בו נ"כ במנחה חוץ מביוה"כ הנה מרן ז"ל סמך על סי' קכ"ט, וכ"כ בב"י בהדיא ונתבאר בסי' קכ"ט משמע שקיצר כאן וסמך אסי' קכ"ט. ועי' להר' שו"ג סי' תקס"ו והרב בית אב הנד"מ בסידור תעניות שהאריך הרחיב בזה והביא כמה פוסקים ראשונים ואחרונים ובסוף העלה דאין לעשות נ"כ גם במנחה של ת"ץ אלא דוקא סמוך לשקיעת החמה עיש"ב, אך הביאו שמועה מפ"ק המני"ר נר"ו דגם אם מתפללין מבע"י יעשו נ"כ וליכא חששה לזאת נא בבקשה יודיענו כוחא דמר ושכמ"ה: תשובה הן אמת כי אחר יום התענית של י"ז תמוז דהאי שתא הגיד לי איש אחד יר"א על נ"כ שעושין הצבור פה עירנו יע"א בזמן פלג המנחה שערערו עליהם בזה חכמי המדרש ואומרים שצריך להתפלל מנחה בזמן שהחמה בראש האילנות ואז נושאים כפיהם ואמרתי לו כל שהם מתפללים אחר שעה אחד עשר דהיינו שעה אחת קידם קריאת המגר"ב בעירנו אין למחות ולערער בזה:
ועתה אשר מעכ"ת בקשתם ממני לחוות דעתי בזה אדברה וירווח לי בע"ה. והנה טרם כל שיח נביט במאמר הגמ' דתענית דף כ"ו עיב דקאמר והאידנא מ"ט פרשי כהני כפייהו במנחה דתעניתא כיון דבסמוך שקיעת החמה קא פרשי כתפלת נעילה דמייא וכן דבר זה הובא בש"ע סי' קכ"ט ע"ש. והנה ידוע כלל גדול יש לנו בכמה דוכתי כל שאומר סמוך היינו חצי שעה קודם וכדאיתא בסי' רל"ב ובכמה דוכתי:
וכבר הב"ח ז"ל נתעורר בזאת על מרן ז"ל במ"ש על דין הנעילה בסי' תרכ"ג דסמוך היינו חצי שעה קודם ותי' לו הרב יד אהרן ז"ל שם דלישנא דתלמודא לחוד ולישנא דפוסק לחוד ע"ש והנה הכא לישנא דתלמודא וא"כ בע"כ צריך אתה לפרש האי סמוך לשקיעת החמה דנקט במנחה דתעניתא היינו ר"ל חצי שעה קודם, ולפי"ז פה עירנו יע"א אשר בדקו וראו קודם כמה שנים ונתברר אצלם דשקיעת החמה היא עשרה דקים קודם קריאת המגר"ב א"כ סמוך לשקיעת החמה הוא ארבעים דקים קודם קריאת המגר"ב פה עירנו יע"א שהוא שני שלישי שעה וא"כ לפי"ז הוי שיעור זה קודם שיעור חמה בראש האילנות שהוא זמן תפלת הנעילה שכתב מרן ז"ל בסי' תרכ"ג דידוע חמה בראש האילנות הוא שליש שעה קודם קריאת המגר'ב וכמ"ש הרב מהרח"ף ז"ל ברוח חיים ומועד כל חי וא"כ לפי"ז זמן מנחה ביום התענית שעושין בו ג"כ אינו כזמן תפילת נעילה ממש אלא הוא קודם תפילת הנעילה כשליש שעה לפי החשבון שעשינו וצריך לומר דלא קפדינן שתהיה תפילת המנחה דיום ת"ץ כזמן תפילת נעילה דיוה"כ ממש בדקדוק וגם בכה"ג שהוא שליש שעה קודם נמי חשיבה דמייא לתפילת נעילה:
ועוד יש לי לבאר בדבר הזה דהאי שיעורא דארבעים דקים קודם קריאת המגר'ב אשר העלינו מכח לשון סמוך לשקיעת החמה כל זה הוא על עת נשיאות כפים עצמה דהכי מפורש בגמ' דתענית דאמר כיון דבסמוך שקיעת החמה קא פרשי ולא אמרו קא מצלו. וכן ראיתי להרב העמק שאלה על שאלתות פ' בהעלותך סי' קכ"ג שכתב לפי עניינו בדקדוק זה בלשון הגמ' דנקט קא פריש, ולא אמר קא מצלו דמשמע שיעור זה הוא על עת נ"כ עצמו ובאמת דבר זה מוכרח אתה לאומרו וא"כ השתא לפי מה שהעלינו הנה אם הצבור פה עירנו יתחילו במנחה שעה אחת מ"מ קודם קריאת המגר'ב או שעה אחת פחות חמשה דקים אז תגיע נ"כ סמוך לשקיעת החמה שהוא ארבעים דקים קודם קריאת המגר'ב יען ודאי אמירת למנצח וכו' וקריאת ס"ת ותפילת העמידה לחש וחזרה צריך לה לפחות חמש עשרה דקים או כ' דקים:
ודע כי אע"ג דהרמב"ם בפ"ה מה' תפילה והטור בסי' קכ"ט כתבו הואיל ותפילת המנחה סמוך לשקיעת החמה ולא כתבו הואיל ופורשים כפיהם סמוך וכו' כדנקיט הש"ס ואחריהם נמשך מרן ז"ל בלשונו בש"ע כדרכו דרך הקודש לתפוס לשון הרמב"ם ז"ל עכ"ז מוכרחים אנחנו לומר דלא בדקדוק נקטי הכי וגם הם כוונתם על נ"כ שבמנחה והא ודאי לשון הגמ' הוא עיקר דאמר קא פרשי וכן העתיקו כל הראשונים ז"ל וכן מרן בב"י על לשון הטור ובכ"מ על לשין הרמב"ם הביא לשון הגמ' כיון דסמוך לשקיעת החמה פרשי ועל כן מוכרח לומר דלא נקטי מילתייהו בדקדוק וכוונתם על נ"כ שבתפלת המנחה, וכעת לא ראיתי מי שנרגש בזה, ואיך שיהיה ברור הדבר דהאי שיעורא דסמוך לשקיעת החמה הוא על עת נ"כ עצמה וכמפו' בגמ' ובכל ספרי הראשונים ז"ל:
ועתה נעתיק עצמינו מתפלת המנחה דיום התענית ונבוא לחקור בתפלת הנעילה שכתב מרן ז"ל בסי' תרכ"ג שהוא בזמן חמה בראש האילנות. די"ל אם זמן זה של ההתחלה הוא לעיכובא או למצוה מן המובחר. והנה ראיתי להר' מאמר מרדכי ז"ל שכתב שם בסוף ס"ק א' וז"ל ולענין הלכה נ"ל עיקר כמו שביארנו דעת מרן ז"ל בש"ע והוא מכוון לדבריו בב"י ודעת רוב הפוס' הילכך שפיר דמי להתחיל אותה שעה ורביע קודם הלילה וצריך למהר בה ולסיימה עד סוף שקיעת החמה קודם שיחשך היום וכן אנחנו נוהגים ברוב השנים עכ"ל:
ושו"ר להגאון מש"ז בהי' תרכ"ג שכתב דיוכל להתחיל נעילה מן פלג המנחה אבל קודם פלג המנחה לא יתחיל ע"ש. והרב דרכו לכתוב בקיצור גדול והאמת אתו בזה כי מאחר דזמן פלג המנחה הוא זמן ערבית לר"י ראוי שגם תפלת נעילה יוכל להתחיל בו משורת הדין:
ולפי"ז מה שנזכר בירושלמי וכן בפוסקים ובש"ע על זמן הנעילה כשחמה בראש האילנות הוא למצוה מן המובחר משום כדי שתהיה נשלמת בשקיעת החמה שהוא זמן נעילת שערי שמים לרב ואע"ג דקיי"ל כרבי יוחנן דקפיד אנעילת שערי היכל בלבד מ"מ למצוה מן המובחר עבדינן כרב נמי והיינו שלפחות תהיה ההשלמה שלה בנעילת שערי שמים שהוא בשקיעת החמה ואם יתחיל בה קודם שיעור זה של חמה בראש אילנות נמצא גומרה קודם נעילת שערי שמים זמן הרבה. וכן מוכח לשון מרן ז"ל בש"ע שכתב זמן תפלת נעילה כשחמה בראש אילנות כדי שישלים אותה סמוך לשקי' החמה ע"כ משמע כי זמן ההתחלה עבדינן ליה בהכי בשביל הגמר וכבר פירשו האחרונים דברי מרן ז"ל דהאי סמוך דנקט כאן אינו כלשון סמוך דמשנה וגמ' שהוא חצי שעה קודם אלא הוא ר"ל בזמן שקיעת חמה. ועי' ביד אהרן ז"ל דכתב דלשון פוסקים לחוד ולשון הגמ' לחוד. ובאמת זה מוכרח מאחר דנקיט ההתחלה כשחמה בראש אילנות איך אומר גומרה סמוך לשקיעה אלא ודאי האי סמוך לשקיעה אינו כשאר לשון סמוך דמשנה וגמ' דאמרינן בעלמא:
והנה בענין זמן תפלת מנחה דפליגי ביה רבנן ור"י אפסיק הלכתא בגמ' דברכות דף נ"ז מאן דעבד כמר עבד ומאן דעבד כמר עבד והכי פסק בש"ע סי' רל"ג וכתב דאין לעשות כקולי שניהם להתפלל מנחה וערבית אחר פלג המנחה. אך ידוע כי פה עירנו יע"א נהגו לעשות כקולי שניהם שמתפללים מנחה וערבית ביחד בזמן פלג המנחה והיינו טעמא דנהגו פה עירנו יע"א בהכי עפ"י מ"ש מרן ז"ל בב"י שנהגו העולם לעשות תרי קולי שסמכו על סברת ר"ת ושכ"כ הרשב"א ז"ל ע"ש, וכן מפורש המנהג בדברי הלבוש ז"ל וכ"כ גדולי האחרונים ז"ל. ובס' שלמי צבור בדף ק"ס ע"א וע"ב הוסיף להביא סעד לזה ממנהגו של רבינו האר"י ז"ל ועי' בשערי תשובה סי' רל"ג ע"ש:
הנה כי כן יש לומר כל היכא שהם מתפללים מנחה אחר זמן פלג המנחה שהוא זמן ערבית לר"י חשיב זה סמוך לשקיעת החמה ודמייא לתפלת נעילה דכיון שהיא סמוכה לשקיעת החמה עושין בה נ"כ שהרי מעיקר הדין אי הוה בעי להתפלל נעילה בזה הזמן שפיד דמי ומה שאין מתפללים נעילה אלא כשהחמה בראש אילנות הוא למצוה מן המובחר כדי להשלימה בנעילת שערי שמים וכמש"ל:
ואם תאמר והלא היינו טעמא דאין נושאין כפים במנחה בתענית שיש בו נעילה משום דאתי לאחלופי במנחה דשאר ימים וא"כ גם בהאי מנחה דנ"ד נימא כיון דבכלהו יומי מתפללין פה עירנו יע"א מנחה בזה הזמן שהוא פלג המנחה ולמעלה השתא נמי אם ישאו כפיהם במנחה זו ביום תענית צבור אתי לאחלופי במנחה דשאר יומי זה אינו דאי חיישינן בהכי א"כ לא יהיו נושאין כפיהם פה עירנו יע"א אפי' אם יתפללו במנחה בחמה בראש אילנות שהוא שליש שעה קודם קריאת המגר'ב. יען כי פה עירנו כל יום ויום מתפללין מנחה וערבית כיתות הרבה בזא"ז ומתפללין מנחה גם אחר קריאת המגר'ב ועל הרוב ימצא שרוב הצבור הם מתפללין מנחה בזה הזמן של חמה בראש אילנות שהוא שליש קודם קריאת המגר'ב וא"כ צריך לבטל נ"כ מן פה עירנו יע"א לגמרי כיון דבכל יום יש הרבה מתפללים מנחה עד קריאת המגר'ב ותגזור משום דאתי לאחלופי אלא ודאי היכא שהם אין מתפללין ביום התענית מנחה מבע"י דהיינו קודם זמן פלג המנחה שהוא זמן הראוי לתפלת ערבית ג"כ תו לא חיישינן לאחלופי אלא חשבינן לענין זה כל הזמן הזה כולו סמוך לשקיעת החמה ודמי לתפלת הנעילה דדווקא במנחת יוה"כ אשר מתפללין מבע"י גדול קודם זמן פלג המנחה הרבה כדי לומר ודויים ופיוטים וסליחות שהוא זמן שאינו ראוי לתפלת ערבית אז גזרינן בזה משום אחלופי משא"כ בתענית צבור כיון שהם מתפללים המנחה בפלג המנחה שהוא זמן הראוי להתפלל ערבית ג"כ לא גזרינן משום אחלופי וחשיב כ"ז הזמן סמוך לשקיעת החמה לענין זה:
והנה נראה כי זה טעמא דמסתבר יען כי כשגזרו במנחה של כל יום משום שכרות הוא משום סעודת הצהרים דשכיח בה שכרות מיין ששותין בתוך סעודת הצהרים וכנז' בפוס' ז"ל ולכן גזרו משום זה הן במנחה גדולה שהיא סמוכה לסעודת הצהרים הן במנחה קטנה שהיא רחוקה קצת מסעודת הצהרים ועל כן יש לומר שפיר דווקא הזמן הראוי ומיוחד בלבד נכנס כולו בכלל הגזרה משום דלא נתנו רז"ל דבריהם לשיעורים לחלק בזמן המנחה בין זמן הקרוב לסעודה ובין זמן המופלג טובא כיון דכל זמן זה הוא נקרא זמן תפלת המנחה ולא פלוג בזה אמנם אחר שהגיע זמן פלג המנחה שהוא זמן המובדל ומוחלק מעצמו מזמן המנחה הקודם אליו יען דעתה בזה הזמן הוא זמן תפלת ערבית לר"י ופלג המנחה נקרא לכן יש לומר דלא נכנס זה הזמן בכלל הגזרה דזמן תפלת המנחה כיון דבאמת הוא מופלג מאד מאד מסעודת הצהרים והוא סוף היום ומתפללים בו ערבית שהיא תפלת הלילה ואתה קיראו בשם מיוחד ומובדל כי נקרא זה פלג המנחה:
ועוד יש לנו להוכיח הוכחה גמורה דליכא למיחש לאחלופי בהכי דהא לרבנן תפלת המנחה עד הערב וכן עמא דבר בכל מקום וא"כ גם אם יתפללו מנחה בזמן הנעילה שהוא חמה בראש אילנות איך ישאו כפיהם אכתי לגזור אטו מנחה דכל יום ויום שהם מתפללים אותה עד הערב שהוא זמן חמה בראש אילנות וגם אחר שקיעתה לגמרי ואתי לאחלופי אלא ודאי לא גזרינן משום אחלופי אלא על זמן שהוא מיוחד למנחה דווקא שאין ראוי להתפלל בו ערבית ג"כ אבל כל היכא שהגיע זמן שיכולים להתפלל בו ערבית ג"כ שנמצא זמן זה אינו מיוחד למנחה דווקא תו לא גזרינן ביה משום אחלופי והיינו טעמא משום דאי גזרת ביה משום אחלופי נ"כ לא שייך שיעשו נ"כ כלל דהא עד הערב אפשר להתפלל מנחה ובערב מעיקרא אין נושאים כפיהם דאין נ"כ בלילה וזו הוכחה גמורה בעזה"י:
וראיתי לרש"י ז"ל בגמ' דתענית הנז' שכתב וז"ל כיון דסמיך לשקיעת החמה וכו' שמאחרין עד שקיעת החמה ומתפללין כל שעה ואין הולכין לביה"כ משש שעות ולמעלה כמי שהיו עושין באותן הימים כתפלת נעילה דמייא השתא ליכא למגזר משום מנחה דכל יומא עכ"ל. ונראה כי באומרו ומתפללין כל שעה יש חסרון תיבה בכאן. ועי' להר' פ"ע על תענית שכתב מרוב העתקות נפל טעיות ע"ש. ומדבריו הנז' יש סעד לדברינו הנז' ואין פנאי להאריך בזה:
הנה כי כן המנהג הזה שנהגו פה עירנו להתפלל מנחה ביום ת"צ מן פלג המנחה ולמעלה ולעשות בו נ"כ אין לערער עליהם ולמחות בידם כי יש להם טעם רב לסמוך עליו לפי המנהג של עירנו שהם מתפללים כל יום מנחה וערבית יחד מן פלג המנחה עד הערב וכאשר כתבנו בס"ד דברי טעם בזה:
מיהו אני לא אמרתי לאותו האיש המדבר להתיר בפי' אלא בהיכא שהם מתפללים בתחלת שעה אחד עשר שהוא שעה אחת מ"מ קודם קריאת המגר'ב כדי שיהיה הפרש קצת משאר ימים באיחור תפלת המנחה אך עכ"ז אני אומר דאין למחות באותם המתפללים בתחלת זמן פלג המנחה ממש משום האי טעמא דכתיבנא:
ועוד נראה שיש סניף להקל בזה משום דוחקא דצבורא כי הצבור נאספים ונקבצים בביה"כ ביום התענית קודם קריאת המגר'ב בשעה אחת וחצי ואם נאמר להם שיתאחרו להתפלל בשביל נ"כ הוי טרחא דציבורא מאד דקשה עליהם להתעכב בביה"כ כ"כ ובפרט בימי החום. ועוד יש הרבה רוצים לצאת אחר תפלה לקנות דבר מאכל מן השוק ואם נאמר להם שיתפללו בלא נ"כ. חדא אינהו קפדי אנ"כ ביום התענית. ועוד למה נבטל מצוה רבא כזאת. והנה נודע כי מעיקרא טעם מניעת נ"כ ביום התענית הוא גזירה משום אחלופי בשאר יומי וגם בשאר ימים גופייהו הוא גזרה דרבנן משום שכרות על כן ודאי כל היכא דאיכא דוחקא כהאי גוונא יש להקל וכ"ש וכ"ש דאיכא נמי טעם רב שכתבנו לעיל בס"ד לחלק ולהתיר דודאי אין חוששין בכהאי גוונא להחמיר:
הנה כי כן נראה להעלים עין ולשתוק לבלתי נמחה באותם שנוהגים להתחיל בתפלת המנחה מעת פלג המנחה אמנם להורות לכתחילה אין מורין אלא רק לעשות נ"כ ארבעים דקים מ"מ קודם קריאת המגר'ב שהוא חצי שעה קודם שקיעת החמה פה עירנו יע"א ואותם המתחילים להתפלל אחר שעה אחד עשר דהיינו בתפלת שעה אחת קודם קריאת המגר'ב הם ודאי יגיעו לשיעור זה לעשות נ"כ שני שלישי שעה קודם קריאת המגר'ב כי לאמירת למנצח וכו' וקריאת ס"ת ותפלת העמידה לחש וחזרה ודאי צריך לה שליש שעה מ"מ, כן נראה והשי"ת יאיר עינינו בתורתו אכי"ר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |