רב פעלים/ד/אבן העזר/ה

רב פעלים ‏ ד אבן העזר

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בענין קדושי חרש שאינו שומע ואינו מדבר אשר כתבתי להב"ד יכב"ץ פה עירנו יע"א.

תחלת הכל צריך שהשלושה ב"ד אשר הם צריכים לכתוב לה הכתובה אח"ך הם עצמם יהיו עידי הקדושין וקודם הקדושין יאמרו הם עצמם לזאת האשה המתקדשת בזה"ל אם את מרוצה להתקדש ולהנשא לזה האיש שהוא חרש ואינו מדבר והיא תשיב ותאמר רוצה אני בו. יען שכן כתב הרשב"ש ז"ל בסי' שס"ט צריך שיהיה ברצונה ותאמר רוצה אני בו ע"ש. וכן ראוי לעשות מכמה טעמים:

אך הואיל שבנוסח כתובת החרש כתוב ואמרנא לפלונית בתולתא דא אי צבית למהוי לגברא דנא החרש לאנתו וכו' וצביאת כלתא דא והוות ליה לחרש לאנתו וכו' לכן צריך שאלו הב"ד עצמם שכותבים לה הכתובה הם יאמרו לה כן בעת הקדושין דאל"כ נמצא כותבים שקר בכתובה:

ואני אומר כי ודאי עדיף טפי לעשות הקדושין בשעת החופה דבאותה שעה כותבין לה הכתובה שכן משמע לשון נוסח הכתובה של החרש אשר הובאה בס' גו"ר אה"ע כלל א' סי' י"ג ובס' כרם חמד דף ס"א, אך כאן בעיר זאת א"א בכך כי רוצים לקדש מקודם מחמת סבות מוכרחות. לכן לפחות יעשו כך שאלו הב"ד עצמן שכותבים הכתובה הם יאמרו לה דברים אלה בשעת הקדושין כדי שלא יהיה דבריהם בכתובה כשיקרא:

גם עוד כתב הר' צמח צדק ז"ל סי' ע"ז שהביאו הרב פתחי תשובה סי' מ"ג ס"ק א' וז"ל ראיתי מרבותי שהולך לחופה עם החרש אחר שהוא רגיל עמו כגון אחד מן אחיו או שאר קרובים הרגילים עמו בבית ומכירים ברמיזותיו ואותו הרגיל עמו מראה לו ברמיזות ענין הקדושין והחרש מושיט הטבעת לאשה ומקדשה וזה ראיתי בקראקא וכו' ולפיכך אין לשנות ממה שנוהגים בכל החרשים שיקחו אחד מקרוביו הרגיל עמו שילך עמו לחופה והוא ירמוז לו ענין הקדושין והחרש יושיט הטבעת לאצבע האשה ויקדשנה עכ"ל. ולכן גם כאן יעשו כך:

ובענין הברכה של האירוסין הביא הרב פתחי תשובה סי' ל"ד ס"ק א' מן הרב נו"ב תניינא שהוא מסתפק בדבר על כן לא יברכו דאין ברכות מעכבות בזה:

וזה נוסח כתובת החרש

ברביעי בשבת עשרה ימים לחודש פ' בשנה פ' לב"ע למנין שאנחנו מונין כאן במתא בגדאד יע"א דעל נהר חדקל יתבא. ברשותהון דרבנן יסגא יקריהון לעלם. איך הבחור החרש ואינו מדבר פב"פ רמז לה לבתולתא פב"פ ורמזה ליה, ורמז לה דתהוי ליה לאנתו כדת משה וישראל ושהוא מתחייב לה כהלכת כל גוברין יהודאין דמתחייבין לנשיהון בקושטא ומשום דחיובא דחרש דמחייב נפשיה לית ליה ממשא לכן אנחנא בי דינא דחתימי לתחא בהורמנא דרבנן קדישי דתקינו ודעבידו קדושין לחרש עבדינן שליחותייהו דרבנן ואיטפלנא בהו משום תקנתא דחרש דלא יהבין ליה אתתא כי אם כזאת ואמרנא לבתולתא פב"פ הנז' אי צבית למהוי לאנתו לגברא דנא דחרש ואינו מדבר. הנה אנחנא בי דינא בכח המסור בידינו מדינא דאורייתא דאנן אבוהון דחרשין מחייבינן ליה לגברא דנא פב"פ דיפלח ויוקיר ויסובר ויזון ויפרנס ויכלכל ויכסה יתיכי כהלכת גברין יהודאין דפלחין ומוקרין ומסוברין וזנין ומפרנסין ומכלכלין ומכסין ית נשיהון בקושטא ובהימנו ומחייבינן ליה נמי דיהיב ליכי מוהר בתולייכי כסף זוזי מאתן דאינון עשרים וחמשה זוזי כספא דכייא דחזו ליכי ועליה דידיה רמי מזונייכי וכסותייכי וספוקייכי ומנדע יתיכי כארח כל ארעא ורמזנא ליה לגברא דנא דחרש ואינו מדבר על כל אלין חיובין וסבר וקביל ברמיזא וצביאת כלתא דנא פב"פ והוות לחתנא דנא החרש ואינו מדבר לאינתו כתקנתא דרבנן. ודא נדוניא דהנעלת ליה כלתא דא מבי אבוהא במעות מדודים ובגדים ותכשיטין כו"כ ואנן בי דינא אבוהון דחרשין זכינן בכל הני מדודים ונדונייא בעד החרש הלזה זכיה מעליא. וחזי לן לפום מנהגא דמתא להוסיף לה לכלתא דנא מדיליה דחרשא דנא תוספת על עיקר כתובתה סך עשרה גרוש ראייג'. ועוד תזי לן דיכתוב לה בתורת מתנה כמנהגא דמתא בתורת מוקדם כו"כ ובתורת מאוחר כו"כ נמצא סך הכל דנדונייא והתוספת והמוקדם והמאוחר חוץ מן העיקר הוא סך כו"כ גרוש ראייג' ממטבע הנהוג פה בגדאד אשר היא תחת ממשלת אדונינו המלך פלוני. ואנן בי דינא בהרמנותא דאורייתא דאנן אבוהון דחרשין אטילנא אחריות כתובה דא כולא עיקר ונדונייא ומתנה ותוספת על גברא דנא החרש פב"פ ועל ירתיה בתריה ועל כל שפר אר"ג נכסין וקניינין וממון דאית ליה לגברא דנא תחות שמיא דקנא ודעתיד למקני ממקרקעי וממטלטלי ומטלטלי אגב מקרקעי כלהון יהון אחראין וערבאין לפרעון כתובה דא כולא עיקר ונדונייא ומתנה ותוספת להפרעא מניהון מניה ומן ירתיה בתריה ואפי' מגלימא דעל כתפיה. ואנחנא בי דינא דחתימין לתתא בכח ב"ד יפה חייבנוהו בכל החיובים הנז"ל ובחיוב נכסיו כראוי על כל מה שכתוב לעיל כי זכות היא לו והכל שריר ובריר וקיים:

ואם לא הוציאה לו כלום כך הוא הנוסח.

ואנחנא בי דינא אבוהון דחרשין חזי לן לפי מנהגא דמתא להוסיף לה לכלתא דא מדיליה דגברא חרשא דנא תוספת על עיקר כתובה סך עשרה גרוש ראייג'. ועוד חזי לן דיכתוב לה בתורת מתנה כמנהגא דמתא בתורת מוקדם כו"כ ובתורת מאוחר כו"כ ואינון הוו כל סכי כתובתה כי היא לא הכניסה כלום נמצא סך הכל התוספת והמוקדם והמאוחר חוץ מן העיקר הוא סך כו"כ גרוש ראייג' ממטבע הנהוג פה בגדאד יע"א וכו':

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.