רב פעלים/ג/סוד ישרים/ה

רב פעלים ‏ ג סוד ישרים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. מחד צורבא מרבנן. מצינו בשער רוה"ק בתיקון הבא על הזכור, שהחוטא בזה גורם להוריד או"א למטה, ומזדווגים שם למטה במקום שהוא שם היסוד של ז"א. ועוד כתוב שם פגם אחר שעל ידי שיורדת אימא למטה עד רגלי ז"א נסתמים ונכסים אורות החסדים המגולים המתפשטים בז"א, משא"כ בהיות אימא מסתיימת כדרכה עד החזה. ועוד פגם אחר בז"א שיהיה בו ביטול כח וכו' ע"ש. ונפלאתי בדבר זה הפלא ופלא מה נחשב החוטא הטפש הזה שהוא בשר ודם שעשה דבר מאוס כזה, ומה כוחו לעשות ירידה במקום עליון להעתיק ולטלטל פרצופים עליונים ממקומם העליון למקור אחר נמוך, ובשלמא בשאר עונות שאומר הרב ז"ל שהחוטא פוגם בשמות הקודש, יש לומר שפוגם בחלק שרשו שיש לו באותם שמות הקודש, שעושה חסרון רק ביניקה והארה שיש לו שם, והפגם נוגע ביניקה והארה שלו שיש לו באותם שמות הקודש, אך כאן שמוריד פרצופין של או"א ממקומם אין דעתי סובלת זה, וגם ביטול כח אין הדעת סובל:

וכן יש להתפלאת כיוצא בזה במ"ש שם בתיקון עון בעילת נדה שיתגלגל בשלג ז"פ, יען כי החריב והוביש שבעה נחלי המלכות, ובתשובתו יחזרו להיות נמשכים כבתחילה, וצריך לדעת במה כוחו של הטפש הזה להחריב ולהוביש שבעה נחלים קדושים ע"י דבר מאוס שעשה זה בגופניות, וקשה לתרץ ולומר שיחריב ויוביש בחלק שרשו שיש לו בשבעה נחלים כאשר אמרנו לעיל בשמות הקודש, כי דבר זה קשה להולמו כאן, על כן חלותי היא, שיורינו בדברים אלו שיתיישב בו דעתינו ולך תהיה צדקה, ושכמ"ה:

תשובה. תא חזי מ"ש רבינו האר"י ז"ל בשער מאמרי רשב"י בביאור אדרא רבא על דף קכ"ח, אם ח"ו ישראל חוטאין גורמין שהקליפות הנקראים אלהים אחרים העומדים בסיום אלהים קדושים, עולין ונכללין גם בסיום האלהים קדושים ומתקשרים שם עמהם, ואז כאשר מזדווגים ז"א ונוקביה דאצילות הקדוש ונכנסין אותם האלהים קדושים ביסוד שבה בסוד החמשה גבורות מנצפ"ך, הנה כיון שהקליפות הם מתקשרים ונכללים בסיום אלו האלהים קדושים, נמצא ח"ו דומה כאלו הם עצמם נכנסו בסוד הנקבה דקדושה והטילו בה זוהמא, אבל הזהר והשמר בנפשך מאד מאד, דאל יעלה בדעתך שהדברים כפשוטן כמ"ש רז"ל, שבא נחש על חוה והטיל בה זוהמא, כי חלילה להאמין הדברים כפשוטן עכ"ל. ועוד חזר וכתב בסוף אותו הדיבור וז"ל, כבר הודעתיך כי ח"ו אין הכונה לומר שהקליפה עצמה עולה עד שם, לא בז"א ולא בנוקביה ח"ו רק שבערך שנכללין הקליפות ההם באותו אלהים קדושים אשר עומד מחוץ לספירות מסוף העשיה עד רום האצילות, לכן אנחנו אומרים כי ח"ו נחשב זה כאלו נחש בא על חוה או כאלו שפחה כי תירש גברתה עכ"ל ע"ש, וענין זה הביאו בקיצור בעץ חיים שער ט"ל פ"א, וכתב שם אע"פ שהם אינם נכנסים ח"ו עכ"ז יונקים בסוד כללות ע"ש:

ועוד אגיד לך תעלומות חכמה ויאירו עיניך בהם יותר והוא מ"ש רבינו האר"י ז"ל בעץ חיים שער ט"ל הנקרא שער מ"ן ומ"ד פרק א' וז"ל, וזכור כלל זה לכל המקומות שנזכר ענין זווג אב"א שאין הענין כפשוטו אלא ע"ד הנז"ל, והוא כשיש בישראל מצות ומע"ט, שעל ידם יגרמו שיוכלו להזדווג זו"ן פב"פ, ועל ידם היא יכולה להעלות מ"ן לגבי מ"ד דדכורא, ואם אין ח"ו בישראל זכות אין כח בנוקבא דז"א להעלות מ"ן שלה לגבי בעלה כנודע, כי אין המ"ן עולין אלא ע"י נשמת התחתונים, ולכן כדי לזווג היא צריכה לעלות עם ז"א למעלה באו"א, והיא מעלה מ"ן דאימא ומזדווגים יחד, ונמצא כי כמעט זווג זה אינו נקרא על שמם, רק על שם או"א כי עד שם עלו ובכוחם, ועל ידי מ"ן שלהם הם מזדווגים, ואלו בעת ההיא היו רוצין לרדת למעלה למקומם לא היה יכולת וכח להם לעמוד פב"פ אלא אב"א, ונמצא ודאי דאין שום זווג אלא בהיותם פב"פ, אבל מה שאנו קורין אותו זווג אב"א ר"ל שאם היו אז יורדין למקומן למטה לא היו יכולין לעמוד אלא אב"א, על כן עלו למעלה כדי שיוכלו להיות פב"פ עכ"ל ע"ש:

ועד"ז בין תבין הענין כאן דאין הכונה שיהיה ירידה לפרצופי או"א ממקומם למטה, וגם לא יהיה כיסוי חסדים המגולים ולא יהיה ביטול כח ממש ח"ו אלא הכונה כיון דע"י חטא היה ראוי להיות כך נחשב כאלו היה נעשה כך אבל באמת לא היתה כזאת ממש ולא יהיה כך, ומאחר דנחשב כאלו נעשה כך, על כן צריך לעשות תיקון בתעניות להעלותם כאלו הם ירדו, ומ"מ ודאי בעת שחטא זה האדם בחטא זה נעשה עי"כ איזה פגם וא"ת איך הוא הפגם ומה עניינו לא נוכל להבין ולדעת דבר זה, וכיון שאין הקלקול הוא ממש כפשוטו אלא הוא ענין ערכין שנערך ונחשב בכך, על כן גם התיקון בתענית נעשה בדוגמה וברמז הרומז על דברים שבקדושה למעלה לפי סודן של דברים ולאו כל מוחא סביל דא, ולכן יש טעם מספיק שיועיל הפדיון למספר התעניות בצדקה, וגם בפסוקי תורה להאנוס שאינו יכול להתענות ימים מספר:

וכיוצא בזה מפורש באדרא על ז' מלכים דמיתו דאין הדבר כפשוטו, אלא לירידה דנחית מדרגא דיליה קרי ליה מיתה, וכן תמצא לרבינו מהרח"ו ז"ל בשער הכונות בדרוש שביעי של פסח דף פ"ו ע"ג בענין סוד הקטנות ומאמר הזוהר בו שראוי להעלימו מפני שאין אנחנו יודעים אמיתותו אפילו טיפת גרגיר של חרדל מן הדרוש ההוא ע"ש, וגדולה מזו מצינו שגם דברים האמורים בעליות והתלבשות הפרצופים למעלה אין הדברים כפשוטן, ואזכיר דבר א' לדוגמה והוא מ"ש רבינו הרש"ש ז"ל בהגהותיו על עץ חיים שער י"ד שהוא שער או"א שנתקשה בדבר אחד, דכאן קאמר פני או"א נוטין זה לצפון וזה לדרום, וידוע שפני א"א נוטין לצד מערב, ולפ"ז קשא איך יתיישבו דברי הרב ז"ל שכתב בשער ל"ה פ"ב שפני אבא ופני אימא ופני ז"א בהיותם מלובשים את א"א כולם פניהם עומדים כסדר עמידת פני הא"א כדי לקבל הארת פנים דא"א הכופף קומתו ומאיר ומסתכל בפניהם הרי קאמר להדיה שפני או"א נוטין לצד נטיית פני הא"א, ואיך כתב כאן שהם עומדין זה בימינו וזה בשמאלו ופניהם איש אל אחיו, ושם עשה רבינו הרש"ש ז"ל אופן ליישב בו שני המאמרים הנז' וסיים וז"ל, וה' יכפר בעדי כי דברים אלו אינם כפשוטן, ולזה נופל כמה קושיות, ואם היה אפשר להבין אמיתות כל העניינים לא היה מקום להקשות עכ"ל, נמצא גם התלבשות הפרצופין העליונים שדבר רבינו האר"י ז"ל אין הדברים כפשוטן, וכאשר תבין בישוב שישב רבינו הרש"ש ז"ל, ועיין להרב החסיד תורת חכם דף כ"ג ע"ב וז"ל, וכן דעת מורי הרב ז"ל (הרש"ש), שכל מדרגה עליונה היא לפנים ממדרגה התחתונה, וכל זמן שלא יש הכנה במדרגה התחתונה, דהיינו שלא בירר הבירורים שלפנים ממנה אינו יכול להלביש המדרגה שלפנים ממנה הנקראת אותה המדרגה הפנימית למעלה מן המדרגה התחתונה, וז"ס שאנו מתקנים י"ג תיקוני דיקנא דז"א אחר ברכת כהנים שנכנסו הל"מ הכוללים וכו', אלא שבאלו המשלים שאנו מכוונים נתקנים אף שלא יש שום דבר מזה כלל, אפילו המ"ן, כמ"ש מורי הרב ז"ל בהקדמה דברים אלו אינן כפשוטן, הנה מתוך פשוטן אפשר להבין מעט מסודם, אע"פ שאין לסודן דוגמה עם הפשט עכ"ל ע"ש:

ועתה אבא להזכיר כאן מ"ש רבינו האר"י ז"ל בשער הגלגולים הקדמה כ"א בענין ד' חלוקי כפרה בדף ך' ע"ב וז"ל, הא' הוא אם עבר אדם על מצות עשה ועשה תשובה וכו', כי הנה אז פוגם בעולם העשיה, לפי שע"י מה שעבר על מצות עשה גרם להוריד מלכות העשיה ולהפריד הה"א מן הת"ת ויורדות בשלשה ראשנות דקליפה בלבד, וכששב בתשובה בנקל הוא להעלותם משם וכו', ולכן תכף בשובו בתשובה עולה מלכות דעשיה שהיא הה"א למעלה למקומה וחוזרת להתחבר עם התפארת וזה נקרא תשובה תשוב ה', והרי זו בחינה אחת בעשיה עצמה, ובחי' הב' בעשיה עצמה אם הפריד גם הת"ת מן הבינה באופן שגרם שירדה העשיה עד שלשה אמצעיות דקליפה וכו', ובחינה ג' בעשיה עצמה אם חטא במצות עשה באופן שפגם גם בבינה וגרם להורידה וירדה העשיה עד שלשה אחרונות דקליפה וכו', ובחי' הד' אם חטא במ"ע באופן שפגם גם בחכמה והפרידה מן הכתר וכו', וזה חלוק כפרה הא'. וחלוק כפרה הב' אם עבר על מצות לא תעשה שבחטאו גרם שירדה היצירה אל העשיה ולא בקליפות כנז"ל. וחלוק כפרה הג' אם עבר על חייבי כריתות שפגם בבריאה וכו'. וחלוק כפרה הד' אם עבר על חלול השם דאז פוגם באצילות הנקרא עולם החיים שאין שם מות כלל, וגרם מיתה בעולם החיים הנצחיים וכו' ע"ש. הנה גם ירידות והפרדות וגרם מיתה שאמר רבינו ז"ל אין הדברים כפשוטן אלא לפי חטאו נחשב שהוריד והפריד וגרם מיתה, אבל לא נעשה כן ממש, וצריך לו תיקון שבו יהיה עליות וחבורים וסילוק מות כיון דנחשב כאלו עלתה על ידו כך:

מיהו כל זה אני אומר באדם יחידי פרטיי, אבל מ"ש רבינו ז"ל בשער הפסוקים פרשת בראשית בפסוק ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, שנעשה ע"י אדה"ר שבעה פגמים ונעשה תערובת טוב ורע, זה היה ממש במחצב הנשמות, וכן מ"ש רבינו ז"ל בשער מאמרי רשב"י במדרגת העולמות, איך היו קודם החטא ואיך ירדו אחר החטא ואיך עתידין לעלות אחר גמר התיקון, כל זה הוא היה ממש במחצב הנשמות, מפני כי אדה"ר היה עצום גדול ורב שהוא היה כולל כל הנשמות כולם, וכמ"ש רבינו הרש"ש בנהר שלום דף קי"ב כשנברא אדה"ר נכלל בו כל מחצב הנשמות הנז', והיו כלולים בו כל הנשמות מכתר דא"ק עד סוף העשיה וכו' ע"ש, ולכן באים הנשמות במספר הדורות לתקן בעזה"י, וגם בדברים אלו שכתב רבינו בפגמים של אדה"ר וחוה אינם כפשוטן ממש וכאשר תראה בלשון רבינו ז"ל בביאור אד"ר על דף קכ"ח שהעתקתי לעיל, ולכן תמצא בברייתא דזוה"ק כשחלה רשב"י בחוליו הראשון אמר בחליו שבא אצלו אדה"ר ונגלה אליו, ובעי מיניה דלא יתגלי חוביה לכל עלמא, וההוא דגליין בחברייא שפיר אבל שאר בני עלמא לא, מ"ט דחס קב"ה על יקריה ולא בעא לפרסומי חוביה אלא בההוא אילנא דאכיל מיניה וכו', ולאו משום חובתא דחב אלא משום יקרא דשמא עלאה דבני נשא לא זהרין ביה ויתון לשאלא מה דלא צריך לון, והיינו דכתיב פן יהרסו אל ה' לראות ונפל ממנו רב וכו' ע"ש, והכונה לראות בעין השכל שלהם שח"ו יציירו הדברים של הפגמים לפי פשוטן ובזה באים לידי כפרנות, וכמו אותו ענין דאמרו בא נחש על חוה וענין שפחה כי תירש גברתה דנקיט רבינו לעיל בריש ביאור אד"ר שהעתקתי לעיל, דודאי אסור לצייר הדברים כפשוטן, דאם יראה בעיניו הדברים כפשוטן ה"ז בא לידי כפרנות, ולז"א יהרסו אל ה' לראות כלומר רואין הדבר כפשוטו, וכן במ"ש שפגם במקום זה וישאלו איך היה הפגם בבחינה זו ובחינה זו, ששואלין על מקום גבוה דלא צריך לון לדבר ולעסוק בו. והשי"ת ברחמיו וחסדיו יעזרנו על דבר כבוד שמו ויאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.