רב פעלים/ג/סוד ישרים/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב פעליםTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png סוד ישרים

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלה. מחד צורבא מרבנן. כתבת ברב פעלים ח"א בסוד ישרים ס"י חקירה בענין השבת, והעלית שם בדף צ"ו ע"ב וז"ל, ולפ"ז ממילא עלה בידינו ישוב נכון, איך יושבי חו"ל פועלים ע"י התפילות והמצות את פעולתן בהמשכת המוחין ויחוד העליון במחצב הנשמות בזמנים חלוקים זע"ז אשר לאלו חול ולאלו שבת ולאלו שחרית ולאלו ערבית ולאלו מנחה ולאלו ערבית, שכל יושבי ארץ וארץ מעלים תיקון שלהם באותו ענף הגדול אשר במחצב הנשמות המחובר לאילן הגדול שהוא שלם באבי"ע, ובכל הפרטים שבאילן הגדול דמחצב הנשמות. אך עובר התחלת התיקון בעשיה דרך אותו השר השולט באותה הארץ שהיא מכוונת כנגד אותו ענף שבמחצב הנשמות כי מעבר התיקון כשעולה מלמטה צריך שיתחיל לעבור דרך אותו השר שבעשיה, כי הכל נכנס תחלה לעשיה ועולה ועובר משם למעלה למעלה, ויושבי ארץ אחרת מעלים תיקון שלהם לענף אחר שבמחצב הנשמות שהוא כנגד חלוקת הארץ ההיא שעומדים בה, וג"כ עובר תחלה דרך אותו השר השולט בארץ ההיא וכן עזה"ד, ויושבי ארץ ושראל מעלים תיקון שלהם לאילן הגדול אשר במחצב הנשמות, ובאמת כל פרטים שיש באילן יש בענפים, ואין הפרש ביניהם כי אם באיכות האורות, והכל הולך למקום אחד, כי הפעולה שלנו שעושה המשכת המוחין היא מושכת המוחין ממחצב הספירות שהוא פתוח להשפיע הן בפרטים שבאילן והן בפרטים שבענפים, וכמו שנעשה יחוד העליון בפעולה העולה באילן שבמחצב הנשמות, כן נעשה יחוד העליון בפעולה העולה בענפים שבמחצב הנשמות ההוא, כי מחצב הספירות עומד תמיד בגדלות ושלימות, ושם כל הימים הוא בסוד שבת ואין שם זמן חול כלל:

וכמ"ש הרב החסיד בתורת חכם דף קמ"ד ע"ב וז"ל, ומה שהקשו החכמים הנז"ל בסי' ס"ט עמ"ש באדרא גבי פרצוף ז"א דלא אשתני מא"א וכלא חד וכו', והקשו החכמים והרי הרב ז"ל כתב כמה שינויין מא"א לז"א עכ"ל, נראה דמ"ש מסטרא דילן שניין דא מן דא הוא במחצב הנשמות שנקרא בדברי הרב בחי' בריאה כמ"ש בשער כ"ט שער הנסירה פ"ד, אבל במחצב הספירות הכל הוא יחוד גמור, וכמ"ש מהרח"ו בס' הקדושה וכ"כ בתיקונים תיקון ט', ובכמה מקומות בתיקונים ומחצב הספירות קורא אותו הרב וכן בתיקונים, בשם אצילות ע"ש ע"כ:

הנה בדברים אלו שכתב מעכ"ת נר"ו נתיישבה דעתי היטב, אך מדברים אלו מובן כי בא"י השבת שלהם הוא רב האיכות כי נעשה כפי ערך איכות האילן, אבל שבתות דחו"ל קטני האיכות הם כי המה כפי איכות הענף המחובר לאילן הגדול, ולכן עדיין לבי נוקפי בדבר זה דנמצא לפ"ז יש כמה גדולים בחו"ל שהם נביאים ותנאים וחסידי עליון ולא זכו ליום השכת באיכות רב כשבת של א"י, ותמיהא לי הא מלתא, ונא להשיבני בד"ז לשכך דעתי ושכמ"ה:

תשובה. אין זו מלתא דתמיהא, דהא חזינן מפורש בדברי רז"ל בכמה מקומות בעילוי רב ועצום שיש לישיבת א"י על ישיבת חו"ל, ומי זוטר הא דאמרו בגמרא כל הדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלוה, וכן עוד דברים כיוצא בזה, ולמה אין אתה תמיה על עצמך בעבור דברים אלו, אך באמת דברים אלו הם מפלאות תמים דעים, והשי"ת רב חסד מתנהג עם בריותיו כפי ערך קדושתם וטהרת לבם ושלימות כונתם ומחשבתם, ולכן אפשר שהשומר שבת בחו"ל שמעלה תיקון שלו להענף דאיכותו קטן מאיכות האילן יתן לו שכר כשומר שבת בא"י שהפעולה עולה באילן הגדול שאכותו רב ועצום על איכות הענף:

ודע כי בתורה הקדושה נרמז דבר זה שיש שבת באיכות רב והוא של א"י שהפעולה עולה באילן הגדול, ויש שכת באיכות זעיר והוא של חו"ל שהפעולה עולה בענף המחובר לאילן, דמצינו בפרשת כי תשא שאמר אך את שבתותי תשמרו שאמר שבתותי לשון רבים ולא אמר אך את השבת תשמורו, כמ"ש אח"ז ושמרתם את השבת שלא אמר שבתותי, והיינו כי נקיט לפעמים שבתותי לשון רבים ללמד שיש שני מיני שבת אחד בא"י גדול האיכות שהפעולה עולה באילן הגדול, וא' של חול שהוא מעט האיכות שהפעולה עולה בענף המחובר לאילן, ולכן חזר ואמר בפסוק שלישי וביום השביעי שבת שבתון קודש לה', והיינו שבת זה שבת דא"י, שבתון שבת דחו"ל כי נ"ון מורה על קטנות, לכן אמרו רז"ל במדרש תהלים מזמור שיר ליום השבת כל עסקה של שבת כפול, לחם שלה כפול שנאמר שני העומר לאחד, קרבנה כפול שנאמר וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימים, עונשה כפול דכתיב מחלליה מות יומת, שכרה כפול דכתיב וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד, אזהרותיה כפולות זכור ושמור, מזמור שלה כפול מזמור שיר ליום השבת עכ"ל. וצריך להבין למה היה עסקה של שבת כפול, ולפי האמור מובן היטב כי השבת עיקרו הוא באמת כפול אחד בא"י ואחד בחו"ל וכאמור, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.