רב פעלים/ג/יורה דעה/לב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב פעליםTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png יורה דעה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלה. מ"ש מור"ם בהגה"ה ביו"ד סי' שע"ו דנהגו שאין אומרים קדיש ותפלה רק י"א חודשים כדי שלא יעשו אביהם ואמם רשעים, דמשפט רשע י"ב חודש, ורצינו לדעת אם דבר זה עולה נכון ע"פ הסוד, גם רצינו לדעת איך ראוי לעשות אם לבטל כל מין קדיש שלא יאמר או סגי לבטל מקצתם או חציים, גם יודיענו מה שנוהגים לומר קדיש בכל שנה ביום יאר צייט ומתחילים לומר הקדיש מיום שבת שקודם יאר צייט אם יש למנהג זה איזה גילוי בפוסקים, ואם חל יאר צייט ביום שבת מתי יתחיל לומר הקדישים, על הכל יורינו ושכמ"ה:

תשובה. הרב החבי"ב ז"ל בכנה"ג יו"ד סי' ת"ג בסוף הגהב"י העתיק דברי מהרי"ל בתשובה סי' כ"ב שכתב אין אומרים קדיש כל י"ב חודש אלא י"א חודש וכן הנוהגים להתפלל ש"ץ בתוך י"ב חודש אין אומרים תפלה כל י"ב חודש אלא י"א חודש, וכתב על זה אמר המאסף ואני הנהגתי לומר קדיש ותפלה כל י"ב חודש חסר שבוע א' דכיון דהטעם הוא משום דמשפט רשעים בגיהנם י"ב חודש כל שחסר וום א' מן י"ב חודש סגי עכ"ל. והרב שלמי ציבור דף ק"ץ ע"ב הביא דברי רבינו האר"י ז"ל דיש ליתום לומר קדיש בתרא שהוא קדיש יתום כל השנה גם בשבת ויו"ט ור"ח כי אין הטעם לאומרו כדי להציל הנפש מגהינם בלבד אלא בלבד זה מועיל גם כן להעלו' הנפש מדרגה אחר מדרגה, וא"כ זה מועיל גם בשבתו' ויו"ט, על כן כתב הרב המגיה על זה שם, מטעם זה יש ליתום לומר קדיש כל י"ב חודש, דלא כמ"ש מור"ם סי' שע"ו שלא לאומרו רק י"א חודש שלא להחזיק את אביו בחזקת רשע, ועיין ג"כ להרב המחבר ז"ל בחלבי השלמים גבי חילוק דברים שיש בין הפוסקים ובין המקובלים סל"ב והרב הכנה"ג ססי' ת"ג כתב נהגתי לומר כל י"ב חודש חסר שבוע אחד וכו' עכ"ל:

ולכאורה יש מקום לדחות הוכחה זו שהביא מדברי רבינו האר"י ז"ל, כיון דרבינו האר"י ז"ל נקיט לה גבי שבת ויו"ט, יש לומר העליות לנשמה לא תהיה ע"י הקדיש אלא בצירוף קדושת שבת ויו"ט ור"ח, ולהכי אין למנוע הקדיש בהם, אבל בחול לא מהני הקדיש לעשות עליות כי אם רק להציל מדין גיהנם, מיהו באמת נראה דאין זו דחיה כלל, דהא מצינו לרבינו מהרח"ו ז"ל והביאו בש"ץ שם וז"ל ואני ראיתי למורי ז"ל שהיה אומר קדיש זה בתרא בכל שנה ושנה ביום שנפטר אביו, בג' תפלות היום ע"כ, והנה הקדיש שביום יא"ר ציי"ט בכל שנה אינו להציל מגיהנם אלא רק הוא בשביל העליות, והיה אומרו אפילו ביא"ר ציי"ט שחל בחול, נמצא דיש תועלת בקדיש בשביל העליות, גם בימי החול, ודוחק לומר דימי החול שבתוך י"ב חודש קשים הם, ואין תועלת בקדיש בשביל עליות אלא רק בשבת ויו"ט ולא בחול, דזה לא ניתן ליאמר ואין בו טעם. והרב הגדול רבינו חיד"א ז"ל בשיו"ב סי' שע"ו סק"ח כ' וז"ל לפי מ"ש רבינו האר"י זצ"ל דהקדיש מועיל ג"כ להעלות נשמתו, נראה שיאמר קדיש כל י"ב חודש אלא מפני ההמון פחות שבוע אחרון כמ"ש הכנה"ג סי' ת"ג כיון דחשו שלא יאמרו משפט רשעים י"ב חודש כל שמחסר מן י"ב חודש סגי עכ"ל, ומ"ש רבינו חיד"א ז"ל שיפחות שבוע אחרון מוכרח לפרש כונתו שבוע אחרון של י"א חודש, ואין לפרש כונתו על חודש של הי"ב, דהא ודאי סוף הי"ב יותר ראוי ונכון לעשות דבר לתועלת הנפטר כדי להכניסו לג"ע ולהעלותו ממדרגה למדרגה, על כן כונתו לומר בשבוע האחרון של י"א חודש, אך המנהג פה עירינו להפסיק שלא לומר קדיש רק בשבוע ראשון של י"ב חודש וסוף י"א חודש קורין אותו שנת החסירה ומחלקים בו מאכל ומעות למנוחת הנפטר כאלו היום נגמר תיקונו ומשפטו ואינו כרשעים שנידונין י"ב חודש שלמים. ובספר שער המצות פרשת ויחי כתב רבינו מהרח"ו ז"ל וז"ל ענין הנשמה שארז"ל כל י"ב חודש עולה ויורדת, ולאחר י"ב חודש עולה ואינה יורדת, שמעתי משמו של מורי ז"ל כי בשבוע האחרונה של הי"ב חודש אע"פ שהאדם נפטר באמצע השבוע בימי החול, ואז הוא תשלום הי"ב חודש עכ"ז בשבת שלפני אותה השבוע אז עולה ואינה יורדת עוד, ואע"פ שעדיין חסרים כמה ימים מהשבוע להשלים הי"ב חודש, לפי שביום השבת כל הנשמות עולות בג"ע העליון כנודע אפילו בתוך הי"ב וכיון שעלה שוב לא ירד בשביל אותם השלש או ארבע שחסרו מחשבון י"ב חודש עכ"ל מכאן משמע דעיקר העליה תהיה בסוף י"ב חידש, ואיך יחסר הקדיש ממנו בסוף הי"ב, על כן ודאי מ"ש רבינו חיד"א שבוע האחרון היינו של סוף י"א חודש, ומנהג עירינו הוא יותר נכון לעשות לימוד יותר בסוף י"א חודש להראות שנשלמה שנתו ואינו בכלל רשעים דבעו י"ב והם מחסרים אמירת הקדישים בשבוע ראשין של חודש י"ב וזה עדיף טפי:

והנה בשער הכוונות בסוד קדיש בתרא כתב רבינו ז"ל שם, וז"ל, אין הטעם כפי מה שחושבין המון העם שמועיל להציל נפש המת מדינא של גיהנם לבד, כי הנה יש תועלת א' והוא להכניסו לג"ע ולהעלותו ממדרגה למדרגה, עכ"ל, הרי עשה רבינו ז"ל בזה שתי חלוקות א' להכניסו לג"ע והב' להעלותו ממררגה למדרגה, ויש להסתפק בזה אם הכונה של להכניסו לג"ע הוא ענין העליה שכתב בשער המצות הנז"ל שעולים הנשמות בג"ע העליון בשבת או"ד זה העליה שמדבר בה בשער טעמי המצות היא ענין אחר, ומ"ש להכניסו בג"ע הוא ענין אחר, ודבר זה לא נתברר אצלי, ועכ"פ נראה ודאי כשתעלה הנשמה בשבת האחרון של י"ב חודש, ואינה יורדת בשביל ג' וד' ימים הנשארים בסוף י"ב חודש, עכ"ז יש תועלת בקדיש באותם הימים הנשארים בסוף י"ב חודש בשביל חלוקה הב' של התועלת הנז', והוא להעלותה ממדרגה למדרגה, כי אע"פ שלא תרד אחר שעלתה בשבת האחרון של הי"ב חודש עכ"ז יש לה תועלת בקדיש, שגם בעודה שם תעלה שם ממדרגה למדרגה:

ומה ששאלת אם צריך לבטל כל הקדישים, תשובה. יבטל כל קדיש שדרך כל האבלים לאומרו, וכ"ש קדיש שקודם עלינו לשבח שזה נתקן להדיה בשביל תועלת המתים אבל קדיש שאומרים אחר לימוד מקרא ותהלים ואחר לימוד המשנה וגמרא ומאמרי רז"ל לא יבטל אלא יאמרם כי קדישים אלו גם שאר בני אדם אומרים אותם:

ואשר שאלת על מנהג מי שיש לו יא"ר ציי"ט שיתחיל לומר קדיש מיום שבת אם יש למנהג זה גילוי בפוסקים, תשובה. מנהג זה הביאו בשלמי ציבור דף ק"ץ ע"ב, וז"ל ואנכי הצעיר קבלתי לומר קדיש בשבת שלפני השבוע שחל להיות בו יום מיתת או"א לפי שעיקר העליה של הנשמות דעולות ממדרגה למדרגה הוא בשבת שלפניהן במ"ש בזוהר עכ"ל, ומזה נהגו העולם לעשות כן, אך ודאי אין למנהג זה טעם חזק ע"פ דברי רבינו האר"י ז"ל, יען כי רבינו מהרח"ו ז"ל העיד שרבינו האר"י ז"ל היה אומר קדיש בתרא בכל שנה ביום שנפטר בו אביו ונמצא לא היה אומר קדיש אלא רק ביום יאר צייט ממש בלבד אך כיון דנהגו העולם ע"פ דבריו של הרב ש"ץ להתחיל בקדיש מן יום שבת ראוי לעשות כן אפילו מי שהוא מקובל ומתנהג ע"פ דברי רבינו האר"י ז"ל בכל ענייניו כי איכא בזה כבוד לאו"א משום מנהג העולם:

ועל ששאלת אם חל יום יאר צייט בשבת, דע כי מנהג עירינו בגדא'ד אם חל יום יאר צייט בשבת מתחילין לומר קדיש מיום שבת שקדם לשבת זה, ונמצאו אומרים הקדישים בשתי שבתות ובימות החול שביניהם, וההתחלה היא מן קדיש ברכו של ערבית דשבת וזה פשוט, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.