רב פעלים/ג/יורה דעה/ל

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב פעליםTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png יורה דעה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלה. בת אחת גדולה אכלה סם המות ואחר שעה מתה, והיא כתבה כתב לאביה שיאמר עליה קדיש, וגם יתן מעות לדבר מצוה על שמה, גם היתה אומרת דקודם שתי שנים ראתה חלום שאמרו לה לא נשאר לה חיים בעולם אלא כו"כ ימים, והזמן שהגידו לה הוא כלה ביום שאכלה הסם, וחלום זה ספרה אותו בשעתו והיו אומרים שלא תדאג בדבר זה והחלומות שוא ידברו, אך היא לא היתה דעתה נוחה מדברים אלו והיתה סומכת על החלום והיתה בדאגה ואנחה כל זמן זה מעת ראיית החלום עד יום מותה, ולשאול הגיעו מאחר דפסק בש"ע המאבד עצמו לדעת אין מתאבלים עליו וכמ"ש בסי' שמ"ה אם הדין הוא דגם קדיש אין אומרים עליו, וכן שאר דברים דמועילים למנוחתו, או"ד הכא שאני. גם ילמדנו מה שאומרים העולם המאבד עצמו לדעת אין לו חלק לעוה"ב באיזה מקום נזכר דבר זה בדברי רז"ל יורינו ושכמ"ה:

תשובה. מ"ש העולם אין לו חלק לעוה"ב דבר זה לא נמצא בדברי רז"ל, וכ"כ הגאון תשובה מאהבה סי' שמ"ה, הנה מרגלא בפומייהו דאינשי המאבד עצמו לדעת אמרו רז"ל אין לו חלק לעוה"ב, ואני בעניי בבקיאות לא מצאתי כהאי לישנא בדברי רז"ל וכו' ע"ש, והנה בודאי הסברה מוכרחת דלא אמרו אלא אין מתעסקין עמו, ואין מתאבלים עליו, אבל לומר קדיש ושאר דברי מצוה לכפרתו למה לא יעשו, וכן כתב הרב הגדול מהרח"ף בשם הרב באר המים יו"ד סי' ד"ן, קדיש ולימוד יכול לומר, דאין מתאבלים עליו שמענו, אבל אין מתפללים עליו לא שמענו ע"ש:

וכ"כ הגאון חתם סופר אה"ע סי' ס"ט מה שמרגלא בפומייהו דאינשי דאין אומרים קדיש אחר המאע"ל לא ידעתי טעם הגון וכו', והרי אבשלום אמר עליו דוד הע"ה ז"פ בני להעלותו מן ז' מדורי גיהנם, וכן אלישע אחר העלה ר"מ עשן מקברו, ורק שאר אבלים יש להם פ"פ לבלתי תת לו חלק בקדישים אלא יקבץ עשרה לבדו כדי לומר קדיש ותפלה, והרב פתח הדביר ח"ג סי' רפ"ד הביא מהרב מעבר יבק ז"ל דאפילו רשע שמת ברשעו שנאמר עליו אשם לא תכבה אפ"ה מצוה להתפלל עליו שיהיה לו מנוחה ע"ש, ושם בהשמטות דף שכ"ד הביא מתשובת מהרד"ך ז"ל בית י"א חדר ס' שכתב אע"פ שחטא ישראל הוא דפשיטה דשפיר מצלינן עליה ואמרינן עליה קדיש והשכבה, ומ"ש מאבד עצמו לדעת אין מתעסקין עמו, לא מפני שיצא מכללות ישראל ולא מפני שאין לו חלק לעוה"ב חלילה לומר כן, אלא כלומר שיש עונש על זה בעוה"ב וכו'. ומ"ש מהריק"ש דמאבד עצמו לדעת אין אומרים קדיש היינו דוקא קדיש לחדתא עלמא, וכמ"ש הפוסק וממקומו הוא מוכרע ע"ש, ומזה העלה בפתח הדביר דאומרים עליו קדיש והפטרה ומתפללין עליו ע"ש, וכן הביא מהגאון שער אשר דהכי ס"ל ע"ש. ועיין בספר כרך של רומי סי' י"ד שהאריך והרחיב הדברים בדין זה של המאבד עצמו לדעת ונטה לזכותו בכמה טעמים ע"ש:

ועוד מצינו להרב צפיחת בדבש סי' ס"ט דף קס"ח ע"א שהביא סברת מהרי"ל ז"ל דס"ל דלא הוי מעצ"ל אלא כשהתרו בו והגידו לו חומר העון דכתיב ביה אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש וקבל ההתראה באומרו על דעת כן הוא עושה, אבל אם לא התרו בו אין לו דין מע"ל והרב המחבר מחזיק בסברה זו כי זה הוא דין אמת כל שלא היה התראה אין לו דין מע"ל, וכן החזיק בנו של הרב המחבר שם:

אשר על כן בנידון השאלה הנז' נראה לכ"ע ראוי לומר בעבורה קדיש והשכבה ולעשות כמה מצות למנוחתה וגם לעשות לה תיקון הנפש דמהני לה ע"פ הקבלה, ושאר דברים יורו המורים יודעי חן באשר יראה להם מפי סופרים ומפי ספרים. ומה גם דנראה דנידון השאלה הנז' עדיף טפי מכל הנז"ל, משום דיש לומר מראה החלום הטעה אותה ונשים דעתן קלה דחשבה דמותר לה לעשות כן, כיון שכך אמר לה בעל החלום דאין לה חיים בעולם אלא עד יום פלוני, וכן עשתה בעצמה שביום כלות הזמן שנאמר לה בחלום שתתה הסם, ולכן מטעם זה יש לדון בלא"ה דאין לה דין מע"ל, ועוד איכא עדיפות בנידון השאלה שהיא כתבה כתב לאביה שיאמר קדיש בעבורה, וגם כתבה לו לבזבז מעות לדבר מצוה על שמה, ועל כן נראה ברור דאין להבת ההיא דין מאבד עצמו לדעת כלל ואביה יעשה ויצליח בכל התיקונים שיעשה בעבור כפרתה ומנוחת נפשה, והיה זה שלום:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.