רב פעלים/ג/יורה דעה/יג

רב פעלים ‏ ג יורה דעה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. אשה מעוברת ומצאה כתם בבגד התחתון שלה אך היא יש לה חולי הטחורים (נוואצי"ר) בפי הטבעת וכאב לה שם ולפעמים כשמקנחת בפי הטבעת יוצא משם דם, ובאה לשאול אם יכולה לתלות הכתם הזה בדם הטחורים שבפי הטבעת ותהיה מותרת או לאו, ואומרת ג"כ דאחר שמצאה הכתם קינחה באצבעותיה בפי הטבעת ונתלכלכו אצבעותיה בדם מפי הטבעת, יורינו ושכמ"ה:

תשובה. מפורש בש"ע יו"ד סי' ק"ץ סעיף י"ח כיון דכתמים דרבנן מקילין בהם ותולה בכל דבר שיכולה לתלות, כיצד שחטה וכו' אבל אם נמצא על בשרה אינה תולה אא"כ יש לה מכה בגופה אז תולה בה אפילו על בשרה אם הוא במקום שאפשר לדם לנטף משם ואפילו נתרפאת אם אפשר לה להתגלע ולהוציא דם ע"י חכוך תולה בה ואע"פ שעכשיו עלה עליה קרום ואינה מטפטפת ע"כ, וכתב בלחם שמלה אפילו אינה יודעת שהמכה מוציאה דם תולה במכה שבגופה דסתם מכה לפעמים מוציאה דם, כ"כ בב"י בשם סה"ת ע"ש. ונמצא אפילו שנמצא על בשרה אם יש לה מכה תולה בה, וכ"ש בנ"ד שנמצא הכתם בבגדה וידוע הוא דחולי הטחורים דרכו להוציא דם ולא גרע מאם יש מכה בגופה דגם זה מכה בגופה הוא:

וכן מפורש בתשובת הרשב"א ז"ל חלק חמישי סי' ר"ן שנשאל בזקנה שעברו עליה כמה עונות ולא ראתה ועכשיו מצאה כתם ויש לה חולי תחתוניות (נוואצי"ר) ולפעמים מזלפת דם התוכל לתלות בהם או לאו, והשיב אם יש לה אותו חולי עכשיו ויכולה להתגלע ולהוציא דם הרי זו תולה בהם ואפילו כל אשה תולה בהם ובכיוצא בהם כמו שיתלה במכה ובחטטין ובלבד אם יש לה עכשיו אותו הוסת כי החולי יש לו וסתות פעמים בא פעמים לא בא, וכל שיודע שבא כמגלע דם תולה ואם לאו אינה תולה ואפילו יכולה להתגלע דם קנוח תולה בהם וכדתנן מעשה באשה אחת שבאה לפני רבי עקיבה אמרה לו ראיתי כתם א"ל שמא מכה היה ביך אמרה לו הן וחיית א"ל שמא יכולה להתגלע ולהוציא דם א"ל לו הן וטיהרה עכ"ל, ועל כן אשה זו דנ"ד שהיה לה זה החולי באותו זמן וגם אומרת דאחר שראתה הכתם נזדמן לה שקנחה וחככה בפי הטבעת באצבעותיה ונתלכלכו בדם שיצא משם הא ודאי דשפיר תולה בזה וכמפורש בהרשב"א דבכה"ג תולה וטהורה:

וראיתי להרב חיד"א ז"ל בשיו"ב סי' ק"ץ סק"ג שהביא מתשובת מהר"י פראג'י ז"ל בכ"י על אשה שמצאה דם על עד שלה ויש לה טחורים דתולה בטחורים וכו', וציין שם ג"כ על תשובת הרב דבר שמואל ז"ל בסי' ע"א שנשאל ג"כ באשה שיש לה חולי הטחורים ברחמה וראתה דם בבדיקתה, מה דינה, והשיב לעשות חקירות ובדיקות בזה, ועל האשה עצמה מוטל עיקר כובד החקירות והבדיקות לידע להודיע ולהוודע אם הדם בא מן הטחורים או ממקורו כפי הטבע ולהחמיר בספיקו ובפרט בשעת וסתה ע"כ ע"ש:

והנה בהיכא דהוה כנידון הרב דבר שמואל שראתה הדם בבדיקתה בודאי יש לנו לאסור אותה ולא נתלה בחולי הטחורים דאין אנחנו מכירין בחקירות ובדיקות ענין זה של הטחורים שכתב הרב ר"ש ז"ל, אך בנידון הרב מהר"י פראג'י ז"ל שהדם נמצא בעד שקנחה בו אחר תשמיש נראה דיש לתלות בדם הטחורים אם דרכה להוציא דם מפי הטבעת מחמת חולי טחורים, יען כיון דפי הרחם ופי הטבעת קרובים וסמוכים זל"ז יש לתלות בדם הטחורים, אך עכ"ז לענין מעשה לא אוכל לסמוך על הוראה זו להתיר בנמצא דם בעד שקנחה בו אחר תשמיש לתלות בדם הטחורים, אבל בנ"ד שנמצא הכתם בבגדה נראה דיש לנו לסמוך להתיר בזה, וכמ"ש הרשב"א ז"ל דודאי לא שנא חולי הטחורים מדין מכה דתולה בה אפילו בנמצא הדם בבשרה וכ"ש בבגדה וזה ברור, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.