רב פעלים/ג/יורה דעה/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב פעליםTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png יורה דעה

· הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


בענין עוף שצוארו מלוכלך בדם והעור ג"כ נקרע ראיתי להגאון מהרי"ש ז"ל בשואל ומשיב תניינא ח"א סי' פ"ה שאמר השוחט דאין למכרו לגוי דחיישינן שמא יתרפא ואינו ניכר וימכרנו הגוי לישראל, והשיב לו הגאון הנז' דאין לחוש לזה כיון דעתה ניכר שהעור קרוע ואנחנו דנים כפי מה שהוא לפנינו ואין לנו להוסיף החשש שמא יתרפא, דכל שלפנינו אין מכשול מהיכא תיתי להחזיק רעותא וכמות שהיא עכשיו דיינינן לה, ואמר השוחט שראה בתב"ש סי' כ"ג בסופו דיש לחוש לכך, וכתב הגאון שראה שם ולא מצא שים משמעות כזה ולא קאי התב"ש אלא במקום שאין ניכר ולא בניכר, ופלפל הגאון שם קצת בזה ובסו"ד כתב לעיין בהגהות אשרי בחולין פרק השוחט אות ט' ובש"ע כ"ג דמשמע קצת דאף בניכר לפנינו אין למכור וצ"ע עכ"ד ע"ש:

והנה באמת מסתמות הפוסקים מוכח דאיירי בחששה כזו אפילו בניכר, גם עוד מצינו כמה דברים שנאמרו במה אשה דמשמע דחוששין על דבר שיוולד אח"כ אע"פ שעתה לא נעשה, ואע"פ דאפשר שלא יהיה נעשה דאיתא התם לא תצא אשה בחוטי צמר וכו' וקאמר התם בגמרא דף נ"ו דילמא מתרמי לה טבילה של מצוה ושריא להו ואתי לאותינהו ד"א ברה"ר ע"ש, וכן אמרו שם בדף נ"ח ולא בזוג שבצוארו מטעם דילמא מפסיק ואתי לאתויי ועוד גזרות כיוצא בזה דנמצא אע"ג דהשתא באשר הוא שם אין כאן חשש עכ"ז תוששין פן יתחדש איזה דבר אח"כ, והיינו דמתרמי לה טבילת מצוה וחשו לה כן ה"ה הכא בענין עוף אע"ג דעתה ניכר קריעת העיר ולא יבשל בו ישראל עכ"ז חוששין פן יתרפא וישתנה מראהו שאינו ניכר ויבשל בו ישראל, וא"ת אין מביאין ראיה מדיני שבת דהתם משום חומר שבת נחתו חז"ל לגזור גזרות וחשו חששות אע"פ דבאשר הוא שם אין להם מציאות עכ"ז חשו פן יוולד ויתחדש דבר אחד שיהיה ממנו מכשול ולכן אסרו להרים המכשול אע"פ שאינו עתה במציאות לפנינו אבל בשאר מילי שאנחנו באים לדון בם ולחוש משום מכשול אם במציאות שהיא לפנינו ליכא חשש מכשול דהא ניכר העור קרוע אין לנו לחוש שמא יתרפא ולא יהיה ניכר:

הנה נראה לי בס"ד להוכיח לנ"ד מהא דאיתא בגמרא דשבת דף צ' ע"ב דאוסר ת"ק ליתן לתינוק תגב טמא לשחוק בו ומפרש בגמרא דילמא אכיל ליה ומקשי בגמרא אי הכי אפילו טהור נמי ומתרץ דחייש ת"ק דילמא מיית ואכיל ליה ע"ש, נמצא אע"ג דהתינוק אינו אוכל חגב חי ואין כאן מכשול עכ"ז חוששין דילמא מיית ואכיל ליה ולהכי לא יתן לו חגב חי דחוששין שמא ישתנה הדבר ממה שהוא עתה לפנינו וא"כ ה"ה בנ"ד אע"ג דעתה רואין העור ניכר וליכא מכשול חוששין שמא ישתנה הדבר שיתרפא ולא יהיה ניכר:

ועוד נמי יש להוכיח לנ"ד דחוששין גם בניכר משום דילמא מתרפא אח"כ ואינו ניכר כמ"ש בגמרא דקמא דף ק"ה דקאמר התם אמר רבא הרי אמרו גזל חמץ ועבר עליו הפסח אומר לו הרי שלך לפניך, בעי רבא נשבע עליו מהו, פירוש לאחר שנאסר נשבע שאין אצלו ולא גזלו ממנו מי אמרינן הא מנח ויכול לפטור בו את עצמו ואשתכח דלאו מידי כפריה, או"ד כיון דאי מגנב בעי שלומי ליה ממונא קא כפר ליה, ומסיק מלתא דאבעיא ליה לרבא פשיטא ליה לרבה דאמר רבה שורי גנבת והוא אומר לא גנבתי מה טיבו אצלך שומר חנם אני עליו חייב שהרי פטר עצמו מגניבה ואבידה, פירוש חייב קרבן שבועה אע"פ שהודה קודם שבועה בגוף הממון שהרי פטר עצמו בשבועה מגניבה ואבידה שאם היה נגנב ממנו משבועה ואילך היה נפטר בדברי שקר שהרי הוא עצמו גנבו וחייב בכל אונסין עד שיחזרנו, אלמא אע"ג דהא קאים כיון דאי מגניב ממונא קא כפר השתא נמי ממונא קא כפר, הכא נמי אע"ג דעפרא בעלמא הוא, כיון דאי מגניב בעי שלומי ליה ממונא מעליא השתא נמי ממונא קא כפר ליה ע"ש. נמצא דאפילו לענין חיוב קרבן להביא בעזרה מחייבין ליה מעתה משום אולי אח"כ ישתנה הדבר ויתחדש דבר אחר דהיינו שיגנב, אע"ג דבאשר הוא שם עדיין לא נגנב וקאים לקמיה ולא כפר מידי כדי שיתחייב קרבן שבועה על כפירת ממון, ועל כן ה"ה בנ"ד עבדינן תקנתא שלא למכרו לגוי משום דילמא יתרפא ולא יהיה ניכר ויבשל בו ישראל, אע"ג דעתה לפנינו ניכר וליכא מכשול:

ובכן מצינו בגמרא דשבועות דף נ"ו ע"ב דא"ר יוחנן הכופר בממון שיש עליו עדים חייב בקרבן שבועה אבל בשטר פטור, וא"ר פפא מ"ט דר"י עדים עבידי דמייתי הילכך מהניא ליה כפירתו אם ימותו העדים שטר הא מונח ע"ש, וקי"ל כר"י, הרי אע"ג דהשתא עדים קיימים הם אפ"ה אין אנחנו דנים באשר הוא שם אלא דנים כך כיון דאם ישתנה הדבר שימותו העדים מהניא ליה כפירתו, להכי מביא השתא קרבן על שבועתו, וא"כ כ"ש וק"ו בנ"ד דעבדינן תקנה שלא למכור לגוי משום שמא אח"כ יתרפא ואינו ניכר, ואע"ג דהשתא ניכר לפנינו. וזה ברור:


· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.