רב פעלים/ג/אורח חיים/מ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב פעליםTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png אורח חיים

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלה. ראובן עשה סוכה כהלכתה בשלשה דפנות ועשה הדפנות תחלה ואח"כ הסכך, ובערב יו"ט אחר הצהרים נפלו הדפנות ונשאר הסכך כמו שהוא עומד על עמודים וחזר ראובן ותיקן הדפנות ובסכך לא עשה כלום, ונסתפקנו אם מותר בכך או"ד אסור משום תעשה ולא מן העשוי, שהיה צריך להסיר הסכך אחר עשיית הדפנות ולהחזירו, והנה זה ראובן לא ידע הדין וישב בסוכה ות"ח נכנס אצלו בשחרית ביום א' של סוכות וידע המעשה ונסתפק אם יכול לאכול בה ביו"ט אע"פ שיש לו סוכה אחרת בביתו בגג דחשיב דיעבד וטריחא ליה מלתא לעלות לגג ביום, או"ד אסור לאכול בה עד שיתקן בחוה"מ, ואת"ל כיון דיש לו סוכה אחרת בביתו לא יאכל בזו הנה אם אין לו סוכה בביתו כיצד יעשה ביו"ט יורינו המורה לצדקה, ושכמ"ה:

תשובה. הנה בענין עושה טפח סמוך לסכך שדברו בו הט"ז והמש"ז בסי' תרל"ה ובכורי יעקב שם סק"ח אין אנחנו צריכים לדבר בנ"ד בזה כי השואל הוא ת"ח וא"ל בפירוש דלא הוה טפח סמוך לסכך כלל וכל הדפנות נפלו לגמרי והסכך נשאר עומד על עמודים והעצים השוכבים על העמודים שעליהם מונח הסכך הם דקים שאין בהם טפח. והנה בדין סכך שעשאו קודם הדפנות ס"ל להגאון הלבוש דפסול גם בדיעבד וכמ"ש בסי' תקכ"ו וכן הסכים הט"ז בסי' תרל"ה ואליה רבא ופרי מגדים ובכורי יעקב, אך הב"ח ז"ל מתיר בדיעבד וכן הסכים שיורי כנה"ג וברכי יוסף כהב"ח ובספר בית השואבה כתב דמהרי"ל ס"ל לפסול כנז' בדף נו"ן ע"ב ע"ש, נמצא דין זה מחלוקת בין גדולי האחרונים, יש פוסלים גם בדיעבד ויש מתירים בדיעבד ורבו האוסרים:

מיהו בנ"ד יש לחלק דכל הפוסקים הנז"ל מדברים בהיכא שעשה מתחלה הסכך קודם הדפנות, אבל בנ"ד עשה הדפנות קודם ואח"כ הסכך אלא דאח"ז בצהרים נפלו הדפנות ונשאר הסכך לבדו בלי דפנות אך הוא מתחלה נעשה בכשרות כהלכה, וי"ל בזה גם האוסרים יודו דמהני ליה לעשות הדפנות אחר שנפלו וישאר הסכך במקומו כיון דנראה מקודם ולא דמי לנידון הפוסקים דלא נראה מעיקרא כלל בשום זמן. וראיתי להרב בית השואבה בדיני סוכת גנב"ך ורקב"ש אות י"א דף ע"ג ע"א שהקשה לסברת הפוסלים מגמרא ערוכה דמתיר לעשות אדם לחבירו דופן לסוכה אפילו ביו"ט להכשירה דמוכח אע"פ שעושה הדפנות אחר שסיכך הסוכה כשרה לית בה משום תולמ"ה ונתפלא בזה והניח בצ"ע, ובאמת החילוק הוא פשוט דהתם איירי שכבר נעשה הסכך בכשרות שעשהו אחר הדפנות, אלא שביו"ט נפל הדופן ורוצה להניח אדם לעשותו דופן ובכה"ג אמרינן אפשר דכולהו מודים דכשר וליכא משום תולמ"ה והם לא פסלו אלא בהיכא שהסכך מעיקרו נעשה בפיסול:

וראיתי להרב ידיו של משה סי' ה' שכתב בסוכה העשויה כהלכתה שעשה הדפנות ואח"כ הסכך ואחר שעשאה נפלו הדפנות אם יוכל להחזיר הדפנות וישאר הסכך כמו שהוא, עיין מעין זה במהר"א ששון סי' רל"ב לענין מזוזה, ועיין בט"ז הלכות ציצית סי' י"ב סק"ג בתשובת שאלה ע"כ ע"ש. והנה דין מהר"א ששון במזוזה הכי הוה שאחר שקבעו המזוזה בפתח כהלכתה סתרו הכותל והסירו הפתח והמזוזה עודנה קבועה בו וחזרו ובנו הכותל והחזירו את הפתח למקומו בעוד המזוזה קבועה בו, אם יש בזה פיסול משום תולמ"ה או לאו, והשיב הרב דין זה פשיטנא ליה מדין הציצית בפרק התכלת דף מ"א טלית שנקרעה חוץ לשלש וכו' ושוין שלא יביא אפילו אמה על אמה ממקום אחר שיש בה תכלת ויתלה בה, ופירש נימוקי יוסף ז"ל דטעמא הוא משום תולמ"ה, וכן משמע מתשובת הרשב"א וכן פירש הרמב"ם וכן פירש המרדכי וכו' ואחר שמצינו דשייך בציצית במביא ממקום אחר תולמ"ה א"כ בנ"ד תפשוט מיהא אם הסירו הפתח במקומו והניחוהו במקום אחר ג"כ שייך משום תולמ"ה, ועוד אני אומר שאפילו החזירוה למקומה ג"כ שייך ביה משום תולמ"ה אב"א סברא שהרי סוף סוף כבר הסירוה ממקומה ובשעה שמחזירין אותה הרי הוא ככותל אחר, ואב"א ראיה דייקנה לה ממ"ש לעיל בשם המרדכי וכו' וכיון שכן למדנו שהפתח עצמו אם החזירוה למקומו ה"ז מקרי מקום אחר ואית ביה משום תולמ"ה עכ"ד ע"ש. נמצא הגאון מהר"א ששון ז"ל אוסר בדין המזוזה ויליף לה מציצית, ולפ"ד גם בנדון הסוכה הנז' בשאלה יש לפסול משום תולמ"ה אע"פ שנעשה מעיקרא בכשרות:

ומצאתי להגאון מהרי"ש ז"ל בשואל ומשיב מהדורא תליתאה ח"ג סי' קס"ו שנשאל בנידון מהר"א ששון ממש והשיב בכה"ג לא מקרי תולמ"ה משום דתחלת עשייתו היה בהכשר ואף דנתקלקל הכותל, הפתח והמזוזה בהכשרו קאי וכל שנתנו אח"כ בכותל הלא מקרי תעשה שעשייתו בהכשר כמבואר בסי' תרכ"ו ס"ג לענין סוכה תחת הגג וכו' ואף החולק שם מודה כאן דשם עכ"פ בשעת עשייתה נעשה שלא בהכשר מחמת המחובר, אבל כאן בעת שנעשה המזוזה נעשה בהכשר בכותל הלז וכן מבואר להדיא בסי' ט"ו ס"ב, ואף דהמעיין בלשון המרדכי יראה דמשמע קצת דאם נקרע לגמרי אסור אף בבגד זה אנן לא קי"ל הכי כמ"ש שם ס"ג לענין טלית מצוייצת שחלקוה וכו' ואף שהב"ח חולק בזה עיין בט"ז דלא קי"ל בזה כהמרדכי, ובשו"ת מהר"א ששון סי' רל"ב נשאל לענין מזוזה וכו', לכן לענין מעשה אם ירצה לקבעה בכותל אחר יש להחמיר להסיר המזוזה ולקבעה שנית כיון דיצא הדבר מפי מהר"א ששון ז"ל בפשיטות לפסול, אבל אם ירצה להחזיר באותו כותל עצמו הדבר פשוט דמותר ויניחנה כמו שהיא, וכתב עוד שם שמצא בשו"ת ארבעה טורי אבן סי' י"ד שהשיב בפשיטות לענין בית שסילקו הקירוי ממנו בחג הסוכות ונפטר ממזוזה ואא"כ קירוהו שנית דהמזוזה כשרה ואין בזה משום תולמ"ה, וכן בנשברה הדלת שנתנוהו לאומן לתקנה שהמזוזה בהכשרה קאי, וכמדומה שהשואל היה הרב בעל פר"ת וא"כ לית ביה שום פקפוק עכ"ד ע"ש. נמצא לפ"ד הגאון מהרי"ש בנ"ד שרי, גם כבר הוכיח דאנן לא קי"ל כהמרדכי ועל כן בנ"ד כיון דתחלה נעשה בכשרות נשאר בכשרותו גם אחר שהוסרו הדפנות:

מיהו חזי הוית להגאון מהרש"ק בשנות חיים ה' מזוזה דף ס"ד שנשאל בנידון של ספר ארבעה טורי אבן הנז"ל וכתב שדעתו נראה לחלק כך, דודאי היכא דלא דחאו בידים דלא עשה ביה מעשה בידים לבטלו ממצותו רק שנעשה ממילא אז לא מפסל משום תולמ"ה, אבל אם דחאו בידים ממצותו שפיר הוי בכלל תולמ"ה, ולכך ודאי שאין ראיה ממה שהביא מסי' תרכ"ו בענין הגג על הסכך דהתם לא אשתני גופא דלא עשה מעשה כלל בגוף הדבר רק דהביא עליו מלמעלה והוי כמו אריא דרביע עלה ולכך אם שוב הסיר המונע ה"ז כשר דהרי גוף הסוכה הוא עומד בהכשרו תמיד ואריא הוא דרביע עלה מבחוץ, אבל היכא דהוי השינוי בגופו שנטל ממנו הקרוי ועשאו לגופו דבר שאין לו שייכות מזוזה לכן אח"כ חשיב נעשה בפיסול, ובהך דנקרע הטלית י"ל אע"ג דהוי מעשה בגופו עכ"ז התם ממילא נעשה ולא דחאו בידים וכו', וכעין חילוק זה כתבו התוספות בזבחים לענין נראה ונדחה דהיכא דדחאו בידים גרע וכו' לכן י"ל דפסול מכח תולמ"ה אף דהיה כשר מתחלה ולכן צריך להסיר המזוזה ולקבעה מחדש אך לא יברך משום סב"ל ואין ברכות מעכבות, אבל ודאי צריך לחזור ולקבעה כדעת השואל הרב פר"ת ולא כהרב מהר"א ז"ל עכ"ד ע"ש, וחילוק זה של מהרש"ק לא מצאתיו עדיין ואיך שיהיה גם לפי חילוק של מהרש"ק ז"ל מודה בנ"ד דליכא פיסול משום תולמ"ה דהכא נפלו הדפנות מאליהן ולא דחנהו בידים, ודוקא אם הפילם בידים ס"ל למהרש"ק לפסול ועל כן אין לחוש בנ"ד:

ואחר כותבי כל זה ראיתי להגאון רבינו אליעזר ממיץ ז"ל בס' יראים עמוד היראה סי' י"ז שכתב ושוין שלא יביא אפילו אמה על אמה ממקום אחר ובה תכלת ויתלה בה, וטעמא דהויא תולמ"ה, וכתב על זה הגאון מהר"י טייב ז"ל בספרו ווי העמודים שם באות י"ז וז"ל וטעמא דהוי תולמ"ה, וכ"כ הרמב"ם בפ"א דין י"ג והסמ"ג עשין כ"ו והגהת סמ"ק סי' ל"א וז"ל רבינו ישעיה הראשון אר"י טלית שנקרעה חוץ לשלש יתפור תוך ג' לא יתפור, תנ"ה טלית שנקרעה חוץ לשלש יתפור בתוך ג' דמ"א לא יתפור וחכ"א יתפור, ושוין שלא יביא אפילו אמה על אמה ממקום אחר ובה תכלת ויתלה בה, פירוש אע"ג דאמור רבנן דכי תפרה למילתה קמייתא הדרה, ה"מ כשהיתה מאותה הטלית ונקרעה משם אבל אם מביא כנף ממקום אחר עם הציצית אע"פ שיש בו אמה על אמה שהיא חשובה תולמ"ה היא וכו'. ואין לומר כאן למלתא קמייתא הדרא כיון דלא מאותה טלית היא וצריך להתירה ולתלותה פעם אחרת ואם לאו פסולה עכ"ל, ודלא כמהרי"א שהביא מרן ב"י סי' ט"ו שדחה טעם זה ומרן ב"י לא זכר דברי רבינו המחבר והרמב"ם והסמ"ג והסמ"ק:

ונראה דגם לגרסת רבינו ישעיה הלכה כר"מ דבתוך ג' לא יתפור כיון דרב יהודה הכי ס"ל ואע"ג דטעמא משום תולמ"ה ולאו משום גזרה מייתי תנ"ה וכו' דר"מ ס"ל כר"י, וכ"כ הרדב"ז סי' של"ב והסכים דמיירי בנקרע לגמרי וכן משמע מדברי הרמב"ם ורב עמרם והגאונים וכן מצאתי להגמ"י בה' מזוזה פ"ו אות ד' שכתב בשם רבינו שמחה דכל שנעשה בכשרות שוב אינו נפסל משום תולמ"ה והוכיח כן מההיא דטלית שנקרעה, וכן פסק הרב פרי הארץ סי' ב' בטלית שחלקו לשני חלקים דלא נפסל משום תולמ"ה וכן משמעות דברי רבינו המחבר והרמב"ם והסמ"ג והסמ"ק דמיירי בנפסק לגמרי, ואפ"ה למעלה משלשה לא יתפור וכ"כ בהדיה הרשב"א בתשובה ח"א סי' תרי"ז, ועיין בט"ז סי' י"א בתשובה ובספר בית דוד א"ח סי' ח' עכ"ל, והעתקתיו כי דבריו צריכין הם לענין נידון השאלה, דנמצינו למידין לנ"ד מכל הנז"ל כיון דנעשה בהכשר לית ביה משום תולמ"ה:

ברם עדיין יש לי להתבונן בס"ד בנ"ד דיש לחלק ולומר נ"ד שאני דאע"ג דעשה הסכך תחלה בכשרות אחר עשיית הדפנות ונתקלקלו הדפנות אח"כ מ"מ הדפנות נתקלקלו קודם שחל זמן הסוכה שעדיין לא נעשה יו"ט ולא הגיע זמנה, ולהכי י"ל לא חשיב הסכך נעשה בהכשר סוכה כיון דעדיין לא חל זמנה וקדושתה ולכן אפשר כל כה"ג אמרינן תולמ"ה משא"כ נידון הרבנים הנז"ל הדפנות נפלו ביו"ט שכבר הוכשר הסכך הזה למצוה ואפילו אם עדיין לא ישב בה ראוי הוא לישב בה כיון דחל זמן סוכה, וכ"ש בהיכא דיתיב בה וחל עליה קדושת סוכה דאיכא סברא לומר לא נפסלה משום תולמ"ה, כן נראה לחלק בס"ד ועדיין הדבר צריך תלמוד וצריך להתיישב בדבר בעזה"י, והשי"ת ברחמיו יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.