רב פעלים/ג/אורח חיים/לח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה. בר"ה ויה"כ אומרים מזמור לתודה אחר ברוך שאמר או לאו, ועוד יש לשאול אם מברכים על בשמים במוצאי יוה"כ שחל בשבת או לאו, גם יש לשאול אם מזכירים שבת בהפטרת מנחה ביוה"כ או לאו. יורינו ושכמ"ה:
תשובה. מזמור לתודה אע"פ שאין אומרים בשבת ויו"ט, כתבו הפשטנים שאומרים אותו בר"ה ויו"כ, ויהבי טעמא לפי שכתוב בו תרועם בשבט ברזל, כלומר שצריך להיות ביום הדין לב נשבר ונדכה לפניו יתברך, וכנז' במנחת אהרן דף ס"ט ע"ג וכ"כ הכנה"ג לאומרו בר"ה ויוה"כ, וכן הביא בשלמי ציבור וכן נוהגים פה עירינו מזמן הקודם, וכ"כ במחזורים:
אמנם מצינו להרב מהר"ח פלאגי ז"ל בכף החיים סי' י"ב אות י"ט שהביא מכ"י הקודש של הרב יו"ט דאנון ז"ל בעל ספר כבוד יו"ט שכתב, אני הצעיר הייתי מתפלל בבהכ"נ הנקרא בשם ק"ק צונצין מחזיקי תורה ת"ל משנת תקי"א עד שנת תקע"א וגם הרב הגדול בעל יד אהרן היה מתפלל בו ומעולם לא אמרנו מזמור לתודה לא בר"ה ולא ביו"כ, ושמעתי אומרים שע"פ הסוד צריך לאומרו בר"ה, והנה בספרי הרב הקדוש האר"י ז"ל הנסמכים הידועים לנו ולא יזכר ולא יפקד דבר זה, ומי שלבו נוקפו אמור לו צא ולמד ממדרש רבא הידוע פה עה"ק ירושלים תוב"ב הנקרא בשם בית אל יכב"ץ הנוהגים בתפלותיהם ע"פ כתבי האר"י זלה"ה מזמן הרב החסיד גדליה חיון, והרב החסיד כמהר"ש שרעבי ז"ל, ומעולם ועד היום לא אמרו מזמור לתודה לא בר"ה ולא ביוה"כ וקל וחומר לשאר ימים טובים, ומעתה מי שם פה לאדם לומר דע"פ הסוד צריך לאומרו ודי בזה עכ"ד ע"ש, ובאמת גם הסברא מכרחת שלא לאומרו מאחר שהוא אחר ברוך שאמר, והטעם שאמרו הפשטנים לאומרו הוא אמור דרך דרש ואינו טעם מיוסד ע"פ הסוד, ולכן מאחר שאין אומרים אותו במדרש בית אל יכב"ץ שמנהגים שלהם מיוסדים ע"פ המקובל הנאמן הרב החסיד רבינו הרש"ש ז"ל ודאי ראוי שכל אדם אין לו לאומרו, וכיון דהוא אחר ברכת ברוך שאמר ודאי כל כה"ג שב ואל תעשה עדיף:
ועל שאלה הב' בענין הבשמים, כתב הרב מהר"ח פלאג'י ז"ל דמהרי"ל ואבודרהם ורש"ל כתבו כשחל בשבת יש לברך על הבשמים ואין כאן ברכה לבטלה כיון שנהנה, וכתבו המג"א והט"ז דכן עיקר, וכ"כ הרב חמ"י וכ"כ א"ח דף ס"ח, וגם המרדכי כתב דאפילו חל בחול יש לברך על הבשמים, ואע"ג דלא נהגו כן, כשחל בשבת יש לנהוג כן, וכ"כ הרב אשל אברהם דכן נוהגים כשחל בשבת, וכ"כ בס' עבודה ומורה דרך, ומאחר דרבים ס"ל הכי, נראה דנכון לברך בפה"ג ואח"כ על הבשמים, אלא דבהיות טוב לחוש לסברת האומרים דאינו צריך והם הרמב"ם והכלבו ומרן בש"ע, ולדידהו הוי הפסק, לכן יברך על הבשמים לבסוף אחר ההבדלה, וכן היה נוהג הרב החסיד הפרד"ס ז"ל, וכנז' כל זה ברוח חיים סי' תרכ"ד, ובמועד כל חי סי' י"ט אות ק"ט ע"ש:
והנה פה עירינו לא נהגו להביא בשמים לקהל גם ביוה"כ שחל בשבת כמנהגם בכל מוצאי שבת, אך זה החוכר את הבשמים מן הכולל יביא בשמים להגברים והיחידים בכל מוצאי יוה"כ לסימנא טבא ולתענוג, וגם לנו מביאים ואנחנו מברכים עליהם אחר ההבדלה או קודם ההבדלה כאשר יזדמן, והמשתדל לעשות כן לברך על הבשמים עליו תבא ברכת טוב:
ועל שאלה הג' נראה פשוט שצריך להזכיר שבת בהפטרת מנחה כשחל יוה"כ בשבת ועיין להרב הגדול מהר"ח פלאגי ז"ל ברוח חיים סי' תרכ"ב אות ב' וכן מנהגינו פה עירנו בגדאד יע"א, והשי"ת ברחמיו יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |