רב פעלים/ג/אורח חיים/כט

רב פעלים ‏ ג אורח חיים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אשר שאלת על כלים של זכוכית גז'יז או בלו"ר שמשתמשין בהם חמץ ע"י כבישה כגון בטול"א וכיוצא שמביאין בהם מאירופא שכר שעורים או יין של נכרים, דנהגו אנשי העיר ק"ק עמארא יע"א, לעת עתה כמ"ש מרן ז"ל בסי' תנ"א סעיף כ"ו דאין צריכין הכשר אלא סגי להו בשטיפה, ושאלת אם יש לסמוך על זה להתיר:

תשובה. המנהג פשוט וברור וידוע פה עירינו בגדאד יע"א מאבותינו ואבות אבותינו דכלים אלו הבלועים חמץ או יין נכרים על ידי כבישה דצריכים הכשר ע"י עירוי ג"פ שממלאם מים ויחליף המים ג"פ אחר מעל"ע, כסברת כמה גדולים מהאחרונים דמצריכין להם הכשר זה, ואנשי עמארה יע"א כולם הם מאנשי עירינו בג'דאד שהלכו ונתיישבו שם, כי היא עיר שנתיישבה מחדש, והרי הם חייבין לעשות כמנהג אבותם ואבות אבותם שלא ישתמשו בכלים אלו כי אם ע"י הכשר של עירוי הנז' ואין יכולים לנהוג היתר הפך מנהג אבותם:

ואם נאמר שיעשו התרה ע"י פתח וחרטה גם זה אינו דמלבד דאיכא מחלוקת בראשונים ז"ל דפליגי בהכי אם יכולין לעשות התרה בדבר שהחמירו בו עליהם משום גדר וסייג או לאו, הנה עוד איכא פלוגתא אחריתי בענין המנהג שנהגו בו אבותם, אם יכולין הבנים לעשות התרה וכמ"ש מהרשד"ם ז"ל ביו"ד סי' מ' וז"ל, ועוד אני אומר דמה שאמרו שיש לו היתר ע"י שאלה לחכם היינו בדבר שאסרו אנשי המקום עליהם מה שלא נהגו אבותם, אבל בדבר שנהגו אבותיהם אי אפשר להתיר, וראיה מההיא דבי בישן דא"ל כבר קבלו אבותיכם, ואל תטוש תורת אמך, ואי איתא אמאי לא התיר להם ע"י חרטה וכו', אלא מדברי מהר"י קארו ז"ל ביו"ד סי' רי"ד אינו נראה כן ולא ידעתי מנין לו, ולא ראיתי כן בדברי הפוסקים עכ"ל, ומהרח"ש הובאו דבריו בתשובת מהר"ב אנג'יל סי' וא"ו דהסכים להלכה כסברת מהרשד"ם, ועוד יש מן האחרונים דאזלי בתר סברה זו דמהרשד"ם, ועיין כפי אהרן יו"ד סי' א' הלכות חלב דף כ"ח שהביא מחלוקת זו שיש בין מרן ז"ל ובין מהרשד"ם ומהרש"ח במנהג שהוא קבלה מאבותם, והביא פוסקים שכתבו להתיר מכח תלתא ספיקי דעבדי בזה ע"ש, ובתשובה אחרת כתבתי בענין הדומה לזה, והעלתי דוקא בשביל צורך גדול יש לסמוך על ס"ס למעבד התרה באופן כזה שהם נהגו לאסור בדבר שנהגו בו אבותיהם:

אשר על כן אנשי ק"ק עמארא יע"א, שכולם הם מאנשי בגדאד שכבר נהגו מאבותם ואבות אבותם איסור להשתמש בכלים אלו בלי הכשר של עירוי, אע"פ שעתה יצאו מבגדאד יע"א, אין רשאין לעשות הפך מנהג אבותם כשנתיישבו במקום חדש, ואין מורין להם היתר אפילו ע"י חרטה והתרה, כיון דליכא בזה צורך כ"כ, יען דמה שעושין ע"י עירוי אין בזה הפסד ולא טרחא גדולה כדי שנורה להם לעשות התרה. ומה שנהנו עתה במקום זה היתר להשתמש בלי הכשר של ערוי אע"ג דלא עשו בשאלת חכם טעות בידם אליבא דכ"ע והשם יכפר בעד ואין צורך להאריך בזה יותר, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.