רב פעלים/ג/אורח חיים/יט

רב פעלים ‏ ג אורח חיים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. בעה"ב א' היה לו בביתו למפ"א דולקת בליל שבת ומונחת על הזיז, וראה שעלתה השלהבת שלה ביותר שבודאי תשבר הזכוכית ותפול על המטה ותשרף, כי היתה דולקת בשמן הנקרא ג'אז, וקם במהרה וכיבה אותה, וצעקו עליו מה עשית שבת היום, ויאמר הוא יודע וזוכר שהוא שבת, אך חשש שמא תשרף המטה, וסמך על דברי המשנה שאמרה המכבה את הנר מפני שהוא מתירא מפני גוים מפני לסטים מפני רוח רעה ואם בשביל החולה שישן פטור, ונמצא שמותר לכבות בשביל איבוד ממון שהלסטים באים לגנוב, אמרו לו היה לך לפנות המטה מתחתיה ואז היתה נופלת על הרצפה שהיא אבנים, ויאמר לא בא אופן זה לדעתי לעשותו ועתה בא לשאל בעה"ב הנז' אם חטא בכך, ומה תיקון שלו:

תשובה. זה פשוט שהמשנה איירי בחולה שיש ב"ס וכן לסטים ורוח רעה כולהו אית ב"ס, ובדין דלתני מותר, אלא משום דבעי למתני סיפא חייב, תנא רישא פטור, וכנז' בגמרא ד' למ"ד וכמ"ש רע"ב ז"ל, ותימה על זה הבעה"ב אפילו לפי דעתו למה לא זכר הסיפא דקתני כחס על הנר כחס על השמן כחס על הפתילה חייב, ואיך חס על ממונו וכיבה:

והנה ידוע פלוגתא דר"י ור"ש במלאכה שאינה צריכה דר"י סבר חייב ור"ש פוטר, והרמב"ם בפ"א מה' שבת ה"ז פסק כל העושה מלאכה בשבת אע"פ שאינו צריך לגופה של מלאכה חייב עליה, כיצד הרי שכיבה את הנר מפני שהוא צריך לשמן או לפתילה, כדי שלא יאבד או כדי שלא ישרף החרס של הנר חייב, מפני שהכיבוי מלאכה, והרי נתכוון לכבות, ואע"פ שאינו צריך לגוף הכיבוי ולא כבה אלא מפני השמן או החרס או הפתילה ה"ז חייב, והראב"ד השיג עליו דר"ח פסק כר"ש מלאכה שאצ"ל פטור אבל אסור ע"ש, ועוד הרמב"ם פסק בה' שבת פרק י"ב ה"ג דליקה שנפלה בשבת המכבה אותה מפני איבוד ממון חייב שאין איבוד ממון דוחה שבת אלא אבוד נפשות לפיכך יצאו בני אדם כדי שלא ימותו ויניחו האש לוהט, ואפילו שורפת כל המדינה כולה, וגם כאן השיג עליו הראב"ד דאין כאן חיוב וכר"ש ע"ש, וכתב הרב המגיד שדעת ההלכות לפסוק בר"י דחייב, אך דעת האחרונים לפסוק כר"ש, והרמב"ן דחק לומר שאף ההלכות דעתו לפסוק כר"ש וזהו דעת הרשב"א, ומיהו לדברי הכל איסורא איכא ע"ש:

ודע כי האיש הזה שטעה בדין וחשב ללמוד היתר זה מן המשנה, שהבין כונת המשנה על הפסד ממון, וגם הבין האי פטור דקאמר במשנה הוא מותר, ולכן כיבה האש. הנה אע"ג דנימא טעות זו ידוע לתלמידי דבי רב עכ"ז אין לדון אותו בזה בדין מזיד אלא בדין שוגג דהכי איתא בתוספות דבכורות דף כ"ג הטועה בדין שסבר מותר לבטל מקרי שוגג ע"ש, והביא דבריהם הט"ז ביו"ד סי' פ"ט סק"ט, וכתב הפר"ח ז"ל שם בס"ק י"ג דגם ממתניתין דערלה משמע כן דטועה בדין מקרי שוגג אך התוספות באו לחדש אפילו בטועה בדבר פשוט, שאפי' הנשים יודעים אותו אפ"ה מקרי שוגג ע"ש, וראיתי להגאון שפ"ד בסי' צ"ט סוף ס"ק י"ב, שהביא דברי הגאון מש"ל בפט"ו מה' מ"א הכ"ה שהראה מקום לפרק ה' מה' תרומות דמשמע טועה דינו כמזיד ועיין מ"ש שם על זה, ועיין ערך השלחן יו"ד סי' צ"ט אות יו"ד מ"ש בזה ועיין להרב שורשי הים ז"ל ח"ב דף פ"ט ע"ב שציין על דברי הרמב"ם בפרק יו"ד מה' מלכים שפסק כמ"ד בבני נח אומר מותר מזיד הוי, ומבואר בישראל אומר מותר אנוס הוי, ועיין מג"א א"ח סי' ק"ד סק"ו בדין אם שח במזיד דחוזר לראש שכתב והאידנא דרוב העולם אין נזהרין להשיח בברכות ק"ש אפשר דדמיין להו כשוגג כמ"ש הט"ז ביו"ד דאומר מותר שוגג הוא, וכתב הרב אשל אברהם שם דהרשב"ם בה' רוצח ובה' מלכים פסק כרבא דאומר מותר קרוב למזיד. ומ"ש הט"ז ביו"ד סי' צ"ט ממהרי"ק יש לומר נשי לאו דינא גמירי, אבל זכרים מחוייבים ללמוד ולדינא צ"ע, ואומר מותר לרבא קרוב למזיד ולאו מזיד גמור הוא וצ"ע, עכ"ד ע"ש:

והשתא לפ"ז זה האיש דנ"ד לסברת הרמב"ם שפסק כר"י עשה איסור תורה בכיבוי זה, ולסברת הפוסקים כר"ש עשה איסור דרבנן, ולסברת הפוסקים ז"ל הנז"ל שהעלו בדעת הרמב"ם דאומר מותר שוגג הוא, נמצא גם לדעת הרמב"ם ז"ל דפסק כר"י ה"ז שוגג, והתיקון שלו שיתן דמי חטאת שמנה צדקה לעניים של ת"ת ויתענה שלשה ימים שני וחמישי ושני, ואם יכול להתענות יתענה שבעה ימים ויאמר בפירוש בקבלת תענית שהוא מקריב חלבו ודמו בתעניתו לפני הקב"ה במקום הקרבן על המזבח בעבור שגגתו ששגג בחלול שבת, וביום התענית ילמוד תנ"ך של קראי מועד לליל שבועות, וגם ילמוד המשניות אשר שם ויקרא ג"כ פרשיות של קרבנות, וגם ילמוד אדרא זוטא ויעשה כפרה על ראשו בתרנגול ויתן אותו לעניים ויתוודה בפירוש על חלול שבת באות ח' בכל תפילות של ימי התענית, וישוב אל ה' וירחמהו, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.