רב פעלים/ג/אורח חיים/יד

רב פעלים ‏ ג אורח חיים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. סוכ"ר שקורין קנ"ד המתוקן ע"י אומנים ועשו חתיכות גדולות, פשיטה לן דמותר להניחו בשבת בתוך כוס של מים ונמחה מאיליו, אך מספקא לן אם מותר להסיקו בשבת בידים כשהניחו בתוך הכוס של מים כדי למהר נימוחו וכדי שיהיה נמוח היטב או לאו. גם נסתפקנו אם מותר למחות היגורט"י שקורין בערבי לב"ן שהוא קפוי ויבש ומניחים עליו מים ומוחין אותו בידים ע"י כף, יורינו ושכמ"ה:

תשובה. ראיתי להרב חיי אדם כלל י"ד אות י"א שכתב מותר להסיק השלג בידים בתוך כוס של מים, ולכן מותר לשפוך חמין של סוכ"ר אע"פ שנמוח והסוכ"ר מותר להסיקו בידים כיון דלעולם אוכל הוא ע"ש, ודבריו צריכין ביאור מה חידוש משמיענו בסוכ"ר, ולמה הוצרך לתת טעם חדש דלעולם אוכל הוא, דממה נפשך אם איירי במרסקו יבש בלא מים פשיטא דמותר, דהא אין זב ממנו מים, ומהיכא תיתי לאסור, ואי איירי במרסקו בידים בתוך המים גם זה פשיטא, מאחר שהוא פסק בשלג וברד דמותר לרסקם בידים לתוך המים כ"ש גבי סוכ"ר דמותר, והנראה בזה הוא דמצינו בדין השלג והברד דאיכא פוסקים דס"ל דאסור לרסקן בידים אפילו בתוך המים דהיינו לשברם לחתיכות דקות כדי שיזובו מימיהן, ושני טעמים יש להם בדבר זה, חדא משום דגזרינן שמא יסחוט פירות העומדין למשקין, ועוד משום סרך מלאכה נגעו בה, דדמי למלאכה שבורא המים הללו, וכנז' בבית יוסף סי' שי"ח וסי' ש"ך, ויש מתירין לרסקו בידים תוך כוס של מים, דכיון שהוא מתערב במים אין לחוש, ומרן ז"ל ס"ל כדעת האוסרין לרסק ואפילו בתוך כוס של מים. והטעמים הנז' שאמרו בשלג וברד לא שייכי בסוכ"ר יען כי הסוכ"ר תחלתו אוכל וע"י הרסוק והמחוי אין גוף הסוכ"ר נעשה מים אלא שע"י המחיה הוא מתערב במים יפה, אבל אין גופו של הסוכ"ר נהפך למים, והראיה דאח"כ יהיו המים עבין ועביות זה הממשות של הסוכ"ר, ועל כן לא שייך בזה טעם של בורא המים, וגם נמי אין כאן טעם של גזרת סחיטת פירות, יען דאין זב מים מהסוכ"ר כדי שנאמר דמי לסוחט פירות, ולפי"ז מובנים שפיר דברי הרב חיי אדם ז"ל שכתב הסוכ"ר מותר לרסקו אפילו בידים דלעולם אוכל הוא, כי הוא פסק גבי שלג וברד כסברת המתירין שמותר לרסק בידים לתוך המים, ולכן כתב דהסוכ"ר מותר לרסקו בידים כהאי גוונא דשלג משום דלעולם אוכל הוא, ולכ"ע מותר, דהא לית ביה הנך תרי טעמי דאיכא בשלג:

נמצא לפי האמור מותר לרסק הסוכ"ר בידים בתוך המים גם לסברת מרן ז"ל ודעמיה דאוסרים לרסק השלג משום דהנך טעמי דאמרי בשלג לא שייכי בסוכ"ר, ולפ"ז יש להתיר לדעת מרן ודעמיה גם היגורט"י שקורין לבן שהוא קפוי ויבש, ומניחים עליו מים וממחין אותו ע"י כף שגם בזה ליכא הנך טעמי האמורים גבי שלג, והגם דמצינו לרמ"א ז"ל בהגה"ה בסי' שכ"ו סעיף יו"ד שכתב אסור לרחוץ ידיו במלח כ"ש בבורית שקורין זי"ף או בשאר חלב שנמוח על ידו והוי נולד ע"ש, הנה רמ"א ז"ל תפס טעם של בעל התרומות דס"ל איסור רסוק השלג והברד הוא משום איסור נולד, ולהכי אסר הכא במלח ובורית ובשאר חלב מטעם שנמוח על ידו והוי נולד, אך באמת רוב הפוסקים חלקו על בעל התרומות בזה, וכנז' בבית יוסף סי' שי"ח ובסי' ש"ך, וס"ל רק הני תרי טעמי שהבאתי לעיל, ומה שאסר מרן ז"ל בסי' ש"ך סעיף י"ב לשפשף ידיו במלח הוא כוותיה דבעל התרומות, אך לאו מטעמיה, ועיין מש"ז בסי' ש"ך סק"ט ע"ש, א"כ השתא לדעת מרן ז"ל אין לאסור מחיית היגורט"י משום נולד, והנך טעמי דסמך עלייהו מרן ז"ל לא שייכי ביגורט"י וכמ"ש:

וראיתי להרב פחד יצחק ז"ל אות ב' בדין בורית שפירש כונת רמ"א לאסור משום טעם שכתב רש"י גבי שלג דדומה למלאכה שבורא המים ע"ש, ונראה שערבב הטעמים, שעשה טעם של רש"י וטעם של בעל התרומות אחד, ובאמת זה לחוד וזה לחוד. ומ"מ מצאתי חידוש בדבריו שהוא לחילוק שכתבתי לעיל לחלק בין השלג לבין הסוכ"ר דכתב שם וז"ל וקרוב אני לומר שאף לדעת רש"י כן, דעד כאן לא אסרו גבי ברד ושלג אלא משום שיש להוליד מהם מים, אבל גבי בורית אין לומר כן שלא יתרבו ממנו מים עכ"ל, והוא הדבר שכתבתי דשלג וברד הם גופם נעשה מים, אך סוכ"ר ויגורט"י אין גופם נעשה מים:

מיהו ראיתי למרן ז"ל בסי' שכ"ח סעיף כ"ב שכתב מעבירין גלדי המכה וסכין אותה בשמן אבל לא בחלב מפני שהוא נמוח ע"ש, וכתב בבית יוסף דהוי דומיא דרסוק שלג וברד שנתבאר בסי' ש"ך ע"ש, ועיין בסי' שי"ח סעיף ט"ו והתם איירי שאין ממחהו בידים ע"ש, והנה נודע דמרן ז"ל שם הביא שם ב' טעמים באיסור שלג וברד, ולפי החילוק שכתבתי לעיל דלא שייכי הנך תרי טעמי בחלב איך אוסר מרן ז"ל כאן החלב משום דנמוח, ומדמי ליה לאיסור שלג וברד, ועל כן מוכרח לומר דאוסר מרן ז"ל בחלב משום טעם הב' שכתב רש"י ז"ל גבי שלג דדמי למלאכה שבורא המים. ואע"ג דבאמת אין גופו נעשה מים ואין כאן בורא מים, עכ"ז ס"ל למרן ז"ל דיש לאסור גם בזה מפני שנראה לעיני העולם שדומה לשלג וברד, כיון דרואין שהוא ממחהו ועושהו מים, והואיל ודמי להו קצת שנראה כעושה מלאכה דמה שהיה תחלה אוכל נראה עתה שהוא משקה, לכן יש לאסור כמו דין שלג וברד, כן מוכרח לפרש בדעת מרן ז"ל:

ולענין הלכה, מאחר דמצינו למרן ז"ל להדיה בסי' שכ"ח שאסר בחלב מפני שנמוח, דמדמי ליה לרסוק שלג וברד, וכן רמ"א בהגה"ה בסי' שכ"ו ג"כ כתב לאסור, ועיין בכתונת יוסף סי' י"ב, ובספר כף החיים סי' למ"ד אות ק' ע"ש, על כן נראה דאסור לרסק היגורט"י שקורין בערבי לב"ן ולמחותו במים כדין השלג והברד. מיהו פה עירינו בג'דאד יע"א המנהג ידוע ומפורסם להמחות היגורט"י הקרוש שקורין לב"ן במים ולעשותו משקה, וכיון שיש מנהג ידוע וקבוע בזה אין לאסור להם דאפשר דנהגו כסברת הרמב"ם ודעמיה שהם גדולים וכן רבים, דס"ל מותר לרסק השלג והברד לתוך המים ולא אסרו אלא לרסקו בידים שלא בתוך המשקה, ועל כן גבי היגורט"י הנז' כיון דמניחין בו מים וממחין אותו שרי להרמב"ם ודעמיה, ולכן אין למחות ביד המקילין פה עירינו, אך המחמיר תבא עליו ברכה:

וכן ה"ה בסוכ"ר אם מרסקין אותו בתוך המים אין מוחין בידם, ואע"ג שאמרנו המחמיר תבא עליו ברכה, נ"ל בסוכ"ר היכא שבאו אורחין לביתו ורוצה לכבדם במשקה הסוכ"ר וצריך למהר להביא לפניהם תכף קודם שיקומו וילכו מותר לרסקו בידים לתוך המים ולא יחושו להחמיר, דמצינו שהקילו בהיכא דצריך למהר להביא לפני האורחין גבי המביא כדי יין ושמן ממקום למקום, וכנז' בסי' שכ"ג סעיף ה' ע"ש, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.