רב פעלים/ג/אורח חיים/טו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב פעליםTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png אורח חיים

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


כתבתי לחד צורבא מרבנן על שאלתו ששאל ממני על מעשה שהיה. וזו הוא תשובתי אליו:

מה שנוהגין פה עירינו בג'דאד יע"א שלא לקרות בס"ת לאחד מה שקרא לעולה שעלה לס"ת קודם ממנו כי אם רק אחר שעולים שבעה חובת היום, זה המנהג בנוי ע"פ סברת הרב שיירי כנה"ג סי' רפ"ב הגהב"י סוף אות א' שכתב כן מסברה דנפשיה ע"ש, אמנם בנידון המעשה של שבת העבר שהיו בהר ובחקותי מחוברים נוהגים פה עירינו יע"א לעשות כמו שאמרו לך החכמים הי"ו לסיים עם השישי ואולך אתכם קוממיות, ואז החזן עולה שביעי וקורא התוכחה, אך יתחיל ג' פסוקים למפרע ממה שקרא השישי, ונראה טעמייהו משום דחביבי להו י"ג פסוקים של ברכות אלו לקרותם עם שני עולים החמישי והשישי, ובפרט כשיש אורחים העולים לכבוד החתן או אבה"ב, וכן נמי נוהגין בכך אף כשהם אינם מחוברים דג"כ מסיימין לשלישי ואולך אתכם קוממיות והחזן שהוא העולה רביעי וקורא בפסוקים של תוכחה קורא למפרע ג' פסוקים ממה שקרא לשלישי, וזה להם הכרח גדול בהיכא דאיכא חתן או אבה"ב שעולה שלישי, ומנהג זה מפורש בשער אפרים להגאון מהרא"ז שער ז' סעיף ח' שכתב וז"ל, ולכתחלה אין לקרות עם השני כלל מה שכבר קרא הראשון אף בתוספת פסוקים, אך יש נוהגין בפרשת בחקותי קורין לעולה תוכחה ג' פסוקים קודם כדי להתחיל בדבר טוב אף שכבר קרא השלישי אותה פסוקים ע"ש, ואם באותם המקומות יש להם טעם אחר בזה המנהג, ופה עירינו יש להם טעם אחר, עכ"פ ראינו שזה המנהג ישנו בקהילות ישראל, ועל המנהג בדברים אלו אין לערער ערעור שלך שערערת מדברי המג"א סי' קל"ז סע"ק י"ב:

גם המנהג פה עירינו שמעלין את הקרואים לכבוד החתן או אבה"ב בדלוג בפסוקים שמתחילים בדבר טוב ומסיימין בדבר טוב כמה פעמים אע"פ שיש בפרשה פסוקים הרבה שיספיקו לעלות הכל בלא דלוג, והנה זה הוא מנהג המקומות שדבר בהם התשב"ץ ח"ב סי' מ' וקרא תגר עליהם ולא שמעו לו שכתב וגם הערתי בהם על חזרת הפרשה הרבה פעמים שאם רצו להוסיף על השבעה היה להם לחלק הפרשה למנין הקרואים עכ"ל משמע שהיה מנהגם לדלג במקום אחד כמה פעמים אפילו בהיכא שהיו יכולים לחלק הפרשה למנין הקרואים האלה שעולין בדלוג, וכן המנהג פה עירינו ואין פוצה פה,והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.