רב פעלים/ג/אורח חיים/ג

רב פעלים ‏ ג אורח חיים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה מעיר סנגפור יע"א. אם כפי רבינו האר"י ז"ל צ"ל בברכת התורה והערב נא בוא"ו או צ"ל הערב בלא וא"ו. גם אם כפי רבינו האר"י ז"ל יאמרו בקדיש מכל ברכתא או מן כל ברכתא:

גם אם יאמרו הקהל חמש תיבות של ויעבור ה' על פניו ויקרא, או"ד החזן לבדו יאמר חמש תיבות אלו, והקהל יתחילו לומר מן ה' ה' אל רחום וכו' עם החזן, ואת"ל שגם הקהל יאמרו חמש תיבות אלו, אם מותר לאומרם בלי ניגון קודם שיאמר אותם החזן וימתינו עד שיגיע החזן לי"ג מידות, ואז יאמרו עמו הי"ג מידות ביחד, או"ד צריך שימתינו להחזן עד שיגיע לאמירת ויעבור ויאמרו עמו ויעבור וכו' ביחד:

גם בברכת ראה שבתפלת י"ח שאומרים העולם ומהר תבנית:טעון ניקוד לגאלינו גאולה שלימה, וכפי הדקדוק צריך שתהיה נקראת תבנית:טעון ניקוד לגאלנו מפני שהיא על העתיד, אם נוכל לאומרה כמנהג העולם, יורינו ושכמ"ה: תשובה. על שאלה הראשונה מצינו בספר עץ חיים שהעיד רבינו מהרח"ו על רבינו האר"י זלה"ה וז"ל, ובברכות התורה של שחר היה עונה אמן בין ברכה ראשנה להערב נא, והוא כמ"ש הפוסקים כי הם שני ברכות, ואע"פ שמתחיל והערב נא בוא"ו אינו אלא שני ברכות ואינן ברכה אחת, ועל כן היה עונה אמן באמצע שני ברכות אלו עכ"ל. נמצא העיד שהיה אומר והערב בוא"ו, וכ"כ מהרח"ו ז"ל ג"כ בשער הכונות בנוסח התפלה בזה"ל, גם ראיתי אותו עינה אמן באמצע שתי ברכות של אשר קדשנו על דברי תורה, וכן ברכת והערב נא כנראה שהם שני ברכות, כמ"ש בעל הטורים, כי והערב נא היא ברכה שניה בפ"ע ואינה סיום ברכה א' עכ"ל, וכן מהרש"ו ז"ל בספר חמדת ישראל כתב נוסח והערב בוא"ו. וכן הוא בסידור רבינו הרש"ש ז"ל המצוי בידינו, וכן החליטו האחרונים שמנהג רבינו האר"י ז"ל לומר והערב בוא"ו, והיה עונה אמן קודם והערב, דחשיב להו שתי ברכות, וכן הרב המגיה בשלמי ציבור האריך בזה, והעלה דדעת רבינו האר"י ז"ל הוא כך ע"ש. גם הרב מהר"י פארדו ז"ל במנחת אהרן כלל ה' אות כ"ח האריך בזה, וסו"ד העלה וז"ל, מעתה ודאי קי"ל לומר והערב בוא"ו, ואפ"ה כששומע מאחרים ראוי לו לענות אמן כיון שיצא מפי קדוש רבינו האר"י ז"ל, ומה גם דהא איכא רבוותא דס"ל הכי שהם הרמב"ם והרז"ה והרשב"א והתוספות ומהרד"א, א"כ בכל כהא הקבלה מכרעת כיון דפליגי רבנן עכ"ל ע"ש, וכן המנהג פשוט פה עירינו יע"א לומר והערב בוא"ו והם עונין אמן למברך, וכבר דרשנו ד"ז כמה פעמים בציבור בס"ד:

ועל שאלה הב' בענין הקדיש אם לומר מכל או מן כל, דבר זה אינו מפורש להדיה בדברי רבינו האר"י ז"ל ורק מדיוקא אתמר, כי הוא אמר שעניית הקדיש הוא כ"ח תיבות שיש סוד בדבר כנז' בשער הכונות, ואם נאמר מכל לא הוי כ"ח, אבל אם נאמר מן כל הוי כ"ח, ומהרש"ו ז"ל טען על אמירת מן כל והסכים לומר מכל, ונדחק הרבה להשלים החשבון של כ"ח, אך רבינו הרש"ש ז"ל בנהר שלום דף נ"ח ע"ב הסכים שצריך לומר מן כל ע"ש, וכן נוהגין בעה"ק ירושלים, וכן אנחנו נוהגין פה עירינו יע"א, וכבר דרשתי זה בציבור כמה פעמים, ומקדמת דנא נשאלתי מדבר זה וכתבתי תשובה לומר מן כל, ושם הארכתי להשיב על דברי מהרש"ו ז"ל הנז' והבאתי דמיונות הפך דבריו וסתרתי טענתו בזה ואין צורך לכפול הדברים כאן:

ועל שאלה הג' אם יאמרו הקהל חמש תיבות של ויעבור ה' על פניו ויקרא, או"ד רק החזן יאמר חמש תיבות אלו והם יתחילו לענות עם החזן מן ה' ה' אל רחום וכו'. הנה נראה כי השואל עלה על לבו לשאול שאלה זאת מפני כי ראה בספר שלמי צבור בדיני ויעבור דף קמ"ט ע"א שכתב בשם הרב בית דוד סי' שמ"ח כשאומר הש"ץ ויעבור צריכין הצבור לשתוק ולא יאמרו הם ויעבור אלא החזן אומר ויעבור ה' על פניו ויקרא, והקהל מתחילין ה' ה' אל רחום וכו', וכתב השל"ה במס' ר"ה כשאומר הש"ץ ויעבור יאמרו הקהל שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, ואח"כ יאמרו ה' ה' מלה במלה בכונה וכו' עכ"ד ע"ש, ולכן כשראה השואל דברים אלו נתעורר לשאול על פתגמא דנא:

אמנם הן אמת דהרב ב"ד למד דבר זה מדברי הרא"ש ז"ל בפ"ק דר"ה שכתב וז"ל, וכן נהוג לאומרם בכל קהלות ישראל שהחזן אומר ויעבור ה' על פניו ויקרא והקהל מתחילין ה' ה' אל רחום וכו' ע"ש, וכן הרב חסד לאלפים סי' קל"א סעיף ט' הביא ד"ז בסתם וז"ל, כשאומר הש"ץ ויעבור צריכין הצבור לשתוק ולא יאמרו הם ויעבור אלא החזן אומר ויעבור ה' על פניו ויקרא. והקהל מתחילין ה' ה', וטוב שיאמרו בלחש בשעה שש"ץ אומר ויעבור פסוק שמע ישראל וכו' ע"ש, ובודאי שדבר זה העתיקו מספר שלמי צבור הנז'. מ"מ עתה המנהג אינו כן, אלא גם הקהל אומרים עם החזן בלחש ויעבור ה' על פניו ויקרא ומתחילין ה' ה' אל רחום בהרמת קול ודלוג קצת, והטעם כי ע"פ הסוד צריך שכל הצבור יאמרו הסדר, שכן מפורש בשער הכונות בסדר התפלה וז"ל, ואח"כ יאמר ויעבור וי"ג מדות פעם אחת, ותכף יעשה נפ"א וכו' וסדר זה כותבו לכל או"א מן הצבור עם שאר סדר התפלה מתחלה וע"ס, וכן כתב במשנת חסידים, אח"כ יאמר ויעבור וי"ג מדות כמו שהם כתובים בתורה אם הוא בצבור, או בחלוף א"ת ב"ש (מצפ"ץ) אם הוא ביחיד וכו' ע"ש, נמצא כמו שאומרים הצבור י"ג מדות כן אומרים ויעבור, ואם הוא יחיד יאמר ויעבור ורק ישנה ויאמר מצפ"ץ במקום הוי"ה. גם עוד יש ראיה מכרחת מדברי רבינו האר"י ז"ל שאמר כונות גדולות באמירת ויעבור ה' על פניו ויקרא והם מקושרים עם הכונות של י"ג מדות ה' ה' אל רחום וחנון וכו' והכונות האלה מיוסדים לכל אחד ואחד מן הצבור היודע בסוד ה' ולא נאמרו לש"ץ בלבד, וזה ברור:

גם עוד נראה שגם לפי הפשט לא יש טעם למנוע הצבור מאמירת חמש תיבות הנז' דמה שייכות יש לש"ץ בחמש תיבות אלו טפי מן הצבור, ואם הצבור אומרים עמו הי"ג מדות למה לא יאמרו גם חמש תיבות אלו, ובודאי מה שנהגו בימי הרא"ש לשתוק באלו החמש תיבות ולהתחיל מן י"ג מדות לאו לעיכובא אתמר אלא שכך נהגו שאין להקפיד על אמירת תיבות אלו לאומרם, והרי זה דומה לענין הנמצא בסדר קדושה שפסק מרן ז"ל בש"ע סי' קכ"ה סעיף א' אין אומרים הציבור עם ש"ץ נקדישך אלא שותקין ומכוונים למה ששליח ציבור אומר עד שמגיע לקדושה ואז עונים הצבור קדוש עכ"ל, ודין זה הביאו מרן בב"י בשם הרא"ש ז"ל, אמנם רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות, פירש להדיה דצריך לומר כל אחד מן הצבור כל הסדר כולו מן נקדישך, אלא רק תיבות נקדישך ונעריצך יאמרו הצבור בקו"ר והשאר בלחש וכשיגיעו לקק"ק אז יאמרו בקו"'ר קק"ק וכו' ע"ש, ומצינו נמי שגם מרן ז"ל עצמו פסק בסי' ק"ט ס"ב אם יתחיל וכו' כשיגיע עם ש"ץ לנקדישך יאמר עמו מלה במלה כל הקדושה כמו שהוא וכו' ע"ש, ועיין בט"ז סי' קכ"ה סק"א מ"ש בזה, ויש לדבר עוד בענין זה ואכמ"ל:

איך שיהיה הנה המנהג פשוט עתה לומר גם הקהל חמש תיבות אלו של ויעבור ה' על פניו ויקרא עם הש"ץ והוא מנהג יציב ונכון ע"פ הקבלה. ומה ששאלת אם הצבור יאמרו חמש תיבות אלו כל אחד לבדו וימתינו עד שיגיע ש"ץ לי"ג מדות ויאמרו עמו ביחד, או אם צריך שגם חמש תיבות אלו יאמרו אותם עם הש"ץ ביחד. תשובה, ודאי עדיף לומר גם חמש תיבות אלו עם הש"ץ, וכמו שהזהיר רבינו האר"י ז"ל בסדר הקדושה לומר עם הש"ץ מן נקדישך ביחד, כן צריך להזהר בזה יען כי הם פוסקים באמצע הפסוק, לכן טוב שיאמרו ושם נאמר וימתינו לש"ץ ויאמרו עמו ויעבור, מיהו אין העולם נזהרים בכך ודרכם לומר כל אחד בעצמו חמש תיבות עד ויקרא וממתינים לש"ץ ויאמרו עמו ה' ה' וכו' בקו"ר ואין למחות בידם, כי אין לנו גילוי בד"ז בבירור, והנזהר תע"ב:

ועל שאלה הד' שכתב השואל באמירת ומהר לגאלינו שע"פ הדקדוק צריך שיאמר תבנית:טעון ניקוד לגאלינו בחירי"ק תחת למ"ד ושב"א תחת גימ"ל מפני שהיא בקשה על העתיד, ואיך אומרים תבנית:טעון ניקוד לגאלנו בשב"א תחת למ"ד וקמ"ץ תחת גימ"ל, זה אינו, דהא מצינו ברות ואם לא יחפוץ תבנית:טעון ניקוד לגאליך שנקוד שב"א תחת למ"ד וקמ"ץ תחת גימ"ל כמו נקוד של ומהר לגאלינו ממש, והתם נמי על העתיד. ועוד כלל זה יהא בידך דאין לשנות נקודות התיבות התדירות ומורגלות בפה המון של ישראל במטבע ברכות ותפילות מחמת מה שנראה להם ע"פ חכמת הדקדוק, שיש בהם סוד וכך תיקנום חז"ל בנקודות השייכים להם ע"פ הסוד, וכאשר תמצא בברכת בורא פרי הגפן שצריך להיות על פי הדקדוק תבנית:טעון ניקוד הגפן בקמץ, ונהוג כ"ע לומר תבנית:טעון ניקוד גפן בסגול וכאשר קרי בחיל הגאון חיד"א ז"ל בתשובו' יוסף אומץ סי' יו"ד על נקדישך ונעריצך ודכוותיהון שאין לשנות הנקוד הרגיל בפי כל המון ישראל בברכות ותפלות, ואין צורך להאריך בזה, והשי"ת ברחמיו יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.