רב פעלים/ג/אבן העזר/ב

רב פעלים ‏ ג אבן העזר

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כתבתי זה לכפר כות יע"א לאחד הדר שם בענין השחתת זרע.

מכתבך זמנו עשרים ניסן תרנ"ח הגיע לידי ומן הראוי שלא להטפל להשיב על דברי שטות כאלה אשר עלה בלב אותו האיש להתיר לעצמו איסור השחתת זרע לבטלה בידים, ודי בדברים שכתבתי לך מקדמת דנא, שדבר זה הוא איסור גמור ואין בו צד היתר כלל:

ואשר כתבת במכתבך זה השני, שזה האיש יש לו טענה להתיר לעצמו דבר זה, וטענתו היא זאת כי מפני מה אסור להוציא זרע לבטלה שמא באותה טיפה נולד ילד, והנה זה האיש אינו ראוי להוליד מטיפות זרעו ילדים, מפני שאינו יכול לשמש מחמת עקימת הגיד שלו, ונמצא זרע שלו אינו חשוב לכלום עכ"ד, הנה דברים אלו הם אינם טענה אלא הם תואנה היוצאה מיצה"ר, להתיר לו איסור החמור מכל האסורין, כי כח תאותו ברע הוא מכניס בלבו דברים אלו שהם הבל וריק, דמי הגיד לו דאיסור השחתת זרע לבטלה הוא מפני שהיה נוצר מאותה טפה ילד, דא"כ לפ"ד אדם זקן שאין לו גבור"א ואינו יורה כחץ, וכן מי שהוא עקר מעיקרו דכל אלו אין זרע שלהם ראוי להוליד, יהיו מותרים להשחית זרעם בידים, ודבר זה לא נשמע בעולם, ומקרא מלא דבר הכתוב בדור המבול בפרשת נח, דכתיב כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ, ובודאי בכל בשר איכא כמה וכמה בבני אדם ובשאר בריות שאין ראוים להוליד, ומפרש הכתוב כי האלהים השחית העולם ואת כל בריות שבו בעבור עון השחתת זרע, וכך קבלו חז"ל דהמבול היה בעבור עון זה של השחתת זרע לבטלה, ולכן ברותחין קלקלו וברותחין נדונו:

ועוד אם איסור השחתת הזרע תלוי בזה מפני שהוא מאבד זרע שראוי להוליד, א"כ יהיה האדם אסור לשמש עם אשתו קטנה או זקנה או איילונית ועקרה, דנמצא משחית זה את זרעו שנותנו בקרב אשה שאינה ראויה להוליד, גם עוד היה אסור לשמש עם אשתו מעוברת כיון דזרע זה אשר ישליך ברחמה אינו מוליד, דאין האשה מתעברת בזמן עיבור שלה, על כן מוכרח אתה לומר דלא תליא הא בהא כי איסור השחתת הזרע לאו משום שגורם שילך הזרע לאיבוד בלא הולדה אלא האיסור משום דמשליך זרעו במקום שלא הותר לו להשליך, כי הבורא יתברך גזר שלא ישליך הזכר את זרעו אלא בנקבה, שהיא מן המין שלו במקום שהוא מיוחד להשלכת הזרע, כי אפילו באשתו של אדם אם משליכו במקום האחור שהוא פי הטבעת, הרי זה בכלל משחית זרעו לבטלה, כי כן יסד מלכו של עולם, שלא יטיל הזכר זרעו אלא במקום המיוחד לכך אפילו באשתו, אבל שלא כדרכה ה"ז משחית זרעו, ואל תתמה אם מטיל זרעו בגוף אשתו למה יהיה נחשב זה משחית זרעו, הנה זו גזרת מלך היא, כאשר אתה רואה שדם נדה היוצא מאותו מקום אסור, וממקום אחר מותר וכן ענין הטלת הזרע אם יטיל באותו מקום מותר, ואפי' האשה קטנה או גדולה או מעוברת או עקרה שאין הזרע הזה מועיל להוליד, אבל אם יטיל אותו במקום אחר, הרי זה משחית זרעו ואסור, וכ"ש אם מטיל זרעו על עצים ואבנים דאסור:

ופוק חזי מ"ש הגאון בנין ציון סי' קל"ז וז"ל אטו השחתת זרע תלי בעיבור, דא"כ עקר וסריס שאינו ראוי להוליד, יהא מותר להשחית זרעו, ועוד דזרע שאינו יורה כחץ דאמרינן בגמרא דנדה שאינו מוליד יהיה מותר להשחיתו ועוד דלפי מ"ש ביבמות דף י"ב ובנדה דף י"ג דתלי איסור השחתת זרע בצווי פו"ר, א"כ מי שקיים פו"ר יהיה מותר להשחית זרעו וח"ו לומר כן, אלא ודאי איסור השחתת זרע הוא איסור לעצמו אפילו הזרע אין ראוי להוליד ואפילו אין צריך להוליד עכ"ל יע"ש:

הנה נמצא דברי הגאון הנז' הם כפי טענה הראשונה שטענתי בתחלת דברי, אך טענתי השניה היא חזקה יותר, והוא ממה שמצינו דמותר לשמש עם קטנה ועם זקנה ועם עקרה ועם מעוברת, ולכן בע"כ צריך לומר דהשחתת הזרע אין איסורו משום דהזרע הזה היה יוצא ממנו ולד וזה מאבדו, אלא האיסור הוא דאינו משמש כאורחיה להטיל זרעו ברחם הנקבה במקום אשר נתקן ונתייסד מאת הבורא יתברך בטבעו ומנהגו של עולם, וכן מפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל המוציא שז"ל פוגם במחשבה ובדעת עליון כיון דמעשיו הם זכר בלי נקבה, שאינו משמש באשה אלא ברקנייא ובחוץ יעמוד ע"כ:

ועוד כבר עשיתי בס"ד הוכחה גדולה ממ"ש הכתוב בדור המבול וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ, שפירש כאן עון השחתת זרע לבטלה שהיה ביד כל בשר, ואיך שייך להיות עון זה ביד כל בשר, והלא בודאי יש כמה וכמה, שאין ראויים להוליד מן זרע שלהם כלל, אלא ודאי דהא לא תליא בהא אלא אפילו אם זרע זה אין ראוי להוליד, יש בו איסור השחתה, וכ"ש בנידון של זה האיש שזרעו ראוי להוליד ורק שאינו יכול להטיל אותו ברחם האשה כדרך כל הארץ כדי שיוליד:

ועוד יש טענה אחרת לבטל דבריו של אותו האיש שחושב כיון שהוא אינו יכול לבעול האשה מחמת דהגיד שלו עקום, ונמצא דא"א להיות מזרעו פרי ולהכי יוכל להשחיתו, דודאי דברים אלו הם הבל וריק, ואין בהם ממשות כלל, דהא ארז"ל בגמרא דנדה דף י"ג כל המוציא שז"ל כאלו שופך דמים, שנאמר הנחמים באלים, ותחת כל עץ רענן, אל תקרי שוחטי אלא סוחטי ע"ש, ופירשו הטעם מפני שצורת אדם ממש יש בזרע האדם ונראה בכלי הידוע, ובעוד הזרע חם רואין אותו מתנועע כמ"ש בס' הברית, ולפ"ד אותו האיש שיש לו זרע גמור אך מפני שא"א להטיל אותו ברחם האשה כדי להוליד ממנו, יהיה מותר לו להשחיתו להשליכו בחוץ על עצים ואבנים, ואין זה כשופך דמים, א"כ לפ"ד אדם גוסס ונוטה למות בודאי הגמור יהיה מותר להמיתו בידים, ובאמת הלכה פסוקה היא ההורג את הגוסס חייב עליו מיתה, ולמה חייב והלא הרג אדם שא"א לו לחיות עוד, וכן כאן אע"פ שזרע שלו א"א להיות ממנו ולד מפני שאינו יכול להטילו ברחם אשה, אפ"ה אם משחיתו ה"ז שופך דמים, מפני שצורת אדם שלם יש בזרע, ונראה בכלי הידוע שהוא צורת אדם ממש ומתנועע, ולכן אמרו כאלו שופך דמים. ועוד מעיקרא מה שחושב אותו האיש שאינו יכול לבעול, גם זה אינו דמי הגיד לו שאינו יכול לבעול, והלא אפילו אדרוגינוס יכול לבעול ע"י הדחק, דמשנה ערוכה היא בפ"ח דיבמות אדרוגינוס נושא אשה, ואי לאו בועל איך נושא:

על כן זה האיש שהיה מוציא שז"ל בידים צריך לו תיקון על העבר, כי האיסור חמור מאד ואפילו בעיני הנכרים הוא קשה ומר ב"מ, והפליגו בזוה"ק בחומר איסור שבו, ואמרו דאית ליה תיובתא בטורח סגי, וגדולה מזו אמר רבינו האר"י ז"ל דאותם טיפות זרע שאינם ראויים להוליד היוצאים מן האדם אחר תשמיש נולד מהם משחיתים והאדם ממית אותם ע"י ק"ש וצריכין תיקון לכוין בזה, וכ"ש זרע גמור ממש שמצידו ראוי להוליד, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.