רב פעלים/ב/סוד ישרים/יב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב פעליםTriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png סוד ישרים

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלה. יבאר לי מעכ"ת דבר אחד שהוא פלא גדול אצלי, ותמיהא לי מלתא טובא, במ"ש בעץ חיים שער ל"ח הנקרא שער לאה ורחל פרק וא"ו ע"פ ועתה הניחה לי ואמחה את שמם, שרצה המאציל העליון לבטל כל מציאות נוקבא דז"א התחתונה רחל, ולעשות נוקבא חדשה אל ז"א מצד בחינה זו הד' עליונה לאה, כלולה מעשר ספירות גמורות, ולכן אמר ואמחה את שמם שהיא רחל שם שלהם, כי היא אמם והם בניה נאחזים במלכות רחל הנקראת שֵם מפני שבכל עת שחוטאין ישראל הנאחזין בה, נפגמת ונחסרה ונשארת בסוד נקודה לבד, ולכן חשב לתקן ולבנות את לאה, ואח"כ להחזירה פב"פ עם ז"א, ומרע"ה לא רצה בכך והקב"ה שמע אליו וקיים דבריו ודברי משה עבדו שנתקיימו שתיהן ולא מחה את רחל התחתונה, וגם את לאה זו העליונה שהיתה אז נקודה אחת בלבד, תקנה בי"ס בפרצוף גמור, אבל לא החזירה פב"פ, וז"ס וראית את אחורי, זהו קשר של תפילין שה"ס לאה שנתקנה, ואמנם ופני שהוא החזרת פנים בפנים עם ז"א לא יראו ולא יהיה בך וכנז' שם, ועל זה אני תמיה מאד איך אפשר שיבטל מציאות רחל לגמרי ויעשה נוקבא חדשה לז"א, והלא אין כל חדש תחת השמש ועוד הגידו לנו בשם מעכ"ת נר"ו שאמרת כל זה היה במחצב הנשמות ולא במחצב הספירות, גם אמרת שכל זה הוא בפרצוף המוחין ולא בפרצוף דז"א העקרי שהוא ברוח ונפש, ובזה פליאה גדולה יש לי דהלא כל מה שיש בפרצוף העקרי ישנו בפרצוף המוחין, וכן כל מה שיש במחצב הספירות ישנו במחצב הנשמות, ואיך תתבטל כאן ותשאר כאן. גם יורני בחסדו ממי יצאו הדברים האלה למרע"ה ושכמ"ה:

תשובה. כן אמרתי דענין זה הוא רק בפרצוף המוחין ובמחצב הנשמות, אך ענין זה שרצה המאציל לבטל בחינת רחל הכונה הוא ע"ד מ"ש רבינו ז"ל בשער הכונות בדרושי הלילה דרוש ד' שאם עיקר הזווג הוא ברחל אז לאה נותנת בדרך הלואה והשאלה את הגוף והכלים שלה לרחל כדי שתתארך על ידם, ואז כל הפרצוף ההוא נקרא בשם רחל, ואם עיקר הזווג בלאה אז הוא להפך, כי רחל נותנת ללאה בדרך הלואה והשאלה את הגוף והכלים שלה להגדילה, ואז הכל נקרא פרצוף לאה, והנה קודם חצות לילה נכנסין נה"י דאימא תוך לאה להגדילה בהיותה עדיין באחור, והם נכנסין מעט מעט והשלמת זמן כניסתם הוא בחצות לילה ממש, כי אז נתפשטו עד סיום רגלי רחל ונגמר הכל להעשות פרצוף אחד, והכל נקרא על שם לאה, ובחצות לילה חוזרת לאה פב"פ, והנה היא ארוכה בכל שיעור קומת ז"א על ידי מה שלוקחת בהלואה מרחל הנז' ואז מזדווגת עם יעקב וכו' עכ"ד ע"ש, וכן הענין כאן, כיון שהמאציל העליון רצה להשלים את לאה בי"ס גמורות, על כן רצה שתתארך ותהיה בכל קומת ז"א גם כנגד נה"י שתקח מקום רחל ג"כ, ומאחר שרצה לעשית כן בפרצוף המוחין בתמידות ולא לעתים ולפרקים, א"כ בהכרח שהיתה מתבטלת רחל התחתונה בפרצוף המוחין, וענין הביטול הזה הוא שהיה נכלל כאן פרצוף רחל בפרצוף לאה, ולהיות שהיה רוצה שיהיה כאן דבר זה בתמידות, לכן התכללות זה נקרא ביטול ברחל ובנין חדש בלאה:

והנה מרע"ה לא רצה בכך והטעם מפני שהיו כל ישראל הנכנסין לארץ ישראל אחוזים ברחל, ואם היה נעשה כך בפרצוף המוחין בתמידות היו כולם מתבטלים ומתים ולא היו נכנסין לארץ ישראל, וכמ"ש רבינו זלה"ה בעץ חיים שער ל"ב פרק ג' שכל אותם שנכנסו לארץ ישראל הם היו אחוזים ברחל, ואותם שמתו במדבר לא היו אחוזים בה, ולכך לא נכנסו ע"ש, ואם תאמר א"כ איך היתה מתקיימת הבטחתו יתברך לאבות במתנות הארץ מאחר שגם אותם יוצאי מצרים לא היו נכנסין לארץ ישראל, הנה י"ל כי היתה מתקיימת הבטחתו יתברך במתנת הארץ בזרעו של משה כי עתה אחר שהיתה נגדלת לאה וחוזרת פב"פ עם ז"א בתמידות אז ארץ ישראל היתה מתעלית להיות מבחינת לאה זו, ואז זרעו של מרע"ה שהיו באים מבחינת לאה זו הגדולה המעולית הם היו נכנסים לארץ ישראל, ומרע"ה ברוב אהבתו בישראל לא רצה בכך, ונשאר קיומה של רחל בפרצוף המוחין, וממילא נתקיימו כל אותם הבאים לארץ ישראל שהם אחוזים בה:

וצריך אתה לדעת דמאחר שלא החזיר את לאה פב"פ אע"פ שתיקנה בי"ם גמורות אין זה תיקון גמור ובנין חדש, ולכן לא נתבטל מציאות רחל בזה, כיון שלא חזרה לאה בי"ס גמורות פב"פ בתמידות כיון דעתה הזווגים נעשים בפרצוף המוחין פעמים בלאה פעמים ברחל כפי העתים וכנז' בשער הכונות בדרושי הלילה שבעת שיהיה הזווג ברחל תחזור היא פב"פ ולוקחת בהשאלה והלואה את הגוף והכלים של לאה כדי שתתארך, וגם לאה בזמן שהזווג הוא בה ג"כ תצטרך לקחת בהלואה והשאלה את הגוף והכלים דרחל, יען כי אע"פ שנתקנה בי"ס עכ"ז כיון שלא החזירה פב"פ באורך כל פרצוף ז"א עד סיום הנה"י שלו אז כשתחזור פב"פ בעת הזווג מוכרח שתקח בהשאלה והלואה מרחל, והבן זה מאד:

ודע כי מה שרצה המאציל יתברך לעשות התיקון הזה בלאה ולא ברחל, כי הלא גם ברחל אפשר לעשות כן, שהוא ענין התכללות כאשר בארנו, ואין מעצור לה', והיינו כי רצה לעשות תיקון זה ע"י כח מעשה התחתונים, ולא היה כח בתחתונים מספיק לזה, כי אם כח זכות מרע"ה והוא היה בסוד לאה, ולכן אם היה מסכים לדבר היה מתעורר כח זכות מעשיו ותפלתו לעשות תיקון זה על ידו, והנה באמת הכל גלוי וידוע לפני השי"ת שמרע"ה לא ירצה באופן זה מרוב אהבתו בישראל, ולכך א"ל תחלה לעשות כן כדי שהוא ילמד זכות ולא ירצה בכך, ויעשה הקב"ה כדבריו ויזכה בשכר גדול ממילא:

הראת לדעת כי ענין הביטול הזה שכתב רבינו זלה"ה אינו ביטול ממש למציאות רחל ח"ו, אלא הוא ענין התכללות כאשר כתבתי, ולהיות שדבר זה היה נעשה בתמידות, קרי ליה ביטול, אבל באמת מציאות רחל עודנה קיימת, ורק שהיא נכללת בלאה, וכל זה היה בפרצוף המוחין ששם דוקא גורמין העונות חסרון ושינוי והסתלקות, משא"כ בפרצוף העקרי דז"א, דרוח ונפש אין נעשה שינוי ע"י העונות, ולכך שם היה נשאר הענין הזה דלאה ורחל כמנהגו.

ואשר שאלת מי היה המדבר דברים אלו עם מרע"ה, דע כי המדבר הוא המאציל העליון המתפשט באורות הספירות והוא המסתתר ומתלבש בז"א דאצילות בהתלבשות כל הפרצופים, שכולם נכללים בשם ההוי"ה, וכמ"ש רבינו זלה"ה במ"א וז"ל, כללו של דבר ישים האדם שם ההוי"ה נגד עיניו כמ"ש, שויתי ה' לנגדי תמיד, כי בו נכלל הבל אור המאציל והנאצלים כולא חד עכ"ל. והנה בודאי שכל התורה והמצות הם מן המאציל א"ס ב"ה, אלא שכל הדברים והצוויים הם יוצאים ומתגלים מן ז"א דאצילות שהוא הנקרא בשם הוי"ה בסתם כנודע:

וכתב הרב מקדש מלך ז"ל בספר בראשית על דף ט"ז ע"ב, בענין ויאמר הנזכר במעשה בראשית וז"ל, חילא דאתרם וכו', פירוש אע"פ שויאמר הוא אבא אומר לאימא הכל הוא מכח א"ס, אשר ממנו נברא הכל עד שנתפשט אותו הכח ברזא דמחשבה שהוא אבא, ואז נתעורר אבא בכח א"ס אשר בקרבו ואמר לאימא, וכאלו אמר הכתוב ויאמר א"ס, שהוא העיקר עכ"ל.

ובכתבי רבינו מהרח"ו ז"ל על ההגדה בפסקא של מצה זו וכו' שאמרו עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה וגאלם מיד, מצאתי כתוב וז"ל כאן ביצ"מ שהיו ישראל טבועים במ"ט שערי טומאה ודאי שהיה צריך כח גדול כדי להוציאם ממצרים, ולא היה מספיק גלוי שכינה בלבד, ואף אם יאירו בה האורות של התפארת לא היה מספיק להוציאם ממצרים, ולכן מה עשה המאציל נתלבש כמלך שהוא א"א, גם נתלבש במלכי שהם או"א, גם נתלבש במלכים שהם ששה קצוות של התפארת, ומלת הקב"ה הוא המאציל הנז' אשר נתלבת, וכל האורות הנז' נתלבשו בשכינה בשעה שנגלית במצרים, ובזה הכח יכלה להוציא את ישראל ממצרים, וזה הוא אומרו עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה עכ"ל, ודי בזה שכתבתי לך ואין לי פנאי להרחיב הדברים יותר, והשי"ת ברחמיו יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.